Loading AI tools
תרכובת מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לקטולוז (באנגלית Lactulose) הוא דו-סוכר הנמצא בשימוש רפואי משנת 1957 לטיפול במחלות כגון עצירות כרונית, אנצפלופתיה כבדית ומחלת כליות כרונית.
שם IUPAC | |
---|---|
4-O-β-D-Galactopyranosyl-β-D-fructofuranose | |
שמות מסחריים בישראל | |
אבילק, לבולק | |
נתונים כימיים | |
כתיב כימי | C12H22O11 |
מסה מולרית | 342.297 גרם למול |
נתונים פרמוקוקינטיים | |
זמינות ביולוגית | נספג באופן מועט |
מטבוליזם | 100% במעי |
זמן מחצית חיים | 1.7-2 שעות |
הפרשה | בצואה |
בטיחות | |
מעמד חוקי | לא דרוש מרשם רופא |
קטגוריית סיכון בהריון | קטגוריית סיכון B |
סיכון לתלות | נמוך |
דרכי מתן | סירופ (PO), מתן רקטלי (PR) |
אינטראקציות עם תרופות אחרות |
1. תרופות שמגבירות את הפרשת השתן 2. קורטיקוסטרואידים 3. אמפוטריצין B 4. תרופות משלשלות אחרות 5. דיגוקסין 6. תרופות לטיפול במחלות מעי דלקתיות |
מזהים | |
קוד ATC | A06AD11 |
מספר CAS | 4618-18-2 |
PubChem | 11333 |
ChemSpider | 10856 |
מנגנון הפעולה מבוסס על תסיסת לקטולוז על ידי מיקרוביוטה של המעי. התרופה מוכרת בישראל בשמות המסחריים אבילק (Avilac) ולבולק (Laevolac). התרופה עצמה מכילה סוכרים נוספים כמו: פרוקטוז, גלקטוז ולקטוז. שימוש ממושך בתרופה עלול להזיק. מכיוון שלקטולוז היא תרופה הפועלת מקומית במעי ואינה נספגת לדם, היא בטוחה יותר מכמה משלשלים אחרים.
תופעות הלוואי העיקריות של לקטולוז כוללות כאבי בטן וגזים. זמן תחילת ההשפעה של התרופה הוא בין 12 ל-48 שעות וכך גם משך ההשפעה שלה.
יוהנס ביכר, פרופסור לרפואה ולפרמקולוגיה קלינית בשווייץ, פרסם את הניסוי הראשון שלו עם לקטולוז ב-The Lancet ב-1966. למרות השפעה טובה של התרופה על עצירות, טיפול זה נתקל בספקנות. לאחר ניסוי נוסף בשנת 1969, החברה המדעית והרפואית החלה לקבל את התרופה.
הרעיון של ביכר היה שלקטולוז אינו נספג במעי הדק ולכן מגיע למעי הגס. שם לקטולוז מזין את צמיחת הלקטובצילים. עליית החומציות במעי הגס תפחית את ספיגת האמוניה. בכמה מחקרים נמצא שהפחתה באמוניה נמצאת בקורלציה עם ירידה ב-pH בצואה. לפני כן, אינגלפינגר (רופא עמית של פרופסור יוהנס ביכר) הציע תפקיד עבור לקטולוז באנצפלופתיה כבדית לאחר שאחרים גילו שלקטובצילים משתמשים בלקטולוז ליצירת חומצה לקטית, ובכך יצרו מצב המקדם צמיחה על חשבון חיידקים אחרים.
ביכר לקח שני חולים עם פרופיל מחלתי של אנצפלופתיה כבדית אשר טופלו ברצף במספר טיפולים שהתחלפו מדי שבוע. התרופות השונות שניתנו למטופלים היו ניומיצין, סורביטול ולקטולוז. בשני החולים, לקטולוז שיפרה באופן משמעותי את הסימפטומים של מחלתם (אנצפלופתיה כבדית). בנוסף הייתה היעלמות של "רעד מתנופף" (רעד גס של הידיים - סימן של המחלה). אך נישאר סיכון להישנות (חזרה של המחלה) אנצלופתיה כבדית במידה והטיפול הראשוני היה סורביטול ולאחר מכן הוחלף בלקטולוז. הלקטולוז שסיפקה פיליפס-קופר הייתה מכונה דופאלק (סירופ בטעם תפוז בשימוש רגיל לטיפול בעצירות). רמות האמוניה במטופלים ירדו עם שיפור האנצפלופתיה הכבדית ולהפך.
העדויות ללקטולוז כטיפול ראשון הן במידה רבה מבוססות על ניסיון קליני. נחשפה סקירה מערכתית שרוב המחקרים בוצעו בתחילת שנות ה-70 והיו באיכות נמוכה (לפי הסטנדרטים של תחילת המאה ה-21). לקטולוז לא שיפר את התמותה במטופלים, וההשפעה בטווח הארוך לא הייתה מתמשכת.[1]
לקטולוז ניתנת לרכישה ללא מרשם אך מקובל להשתמש בה במשך שבועיים לכל היותר. במידה וסובלים מעצירות ממושכת או במידה והבעיה לא נפתרת אחרי שבועיים ניתן לפנות לרופא המטפל. לקטולוז מתחילה לפעול תוך 12 עד 48 שעות לאחר הנטילה. אופן נטילת התרופה הוא בסירופ או מתן רקטלי (לא נפוץ בישראל). המינון השכיח לטיפול בעצירות הוא בין 15-30 מיליליטר פעם ביום. לטיפול באנצלופתיה כבדית המינון המומלץ הוא 30–50 מיליליטר 3 פעמים ביום.[2] אפשר ליטול את התרופה יחד עם מזון או בין הארוחות, מומלץ להקפיד על שתייה מרובה של נוזלים בזמן שמטופלים בתרופה. ניתן לתת את התרופה לחולה המרותק למיטה. הטיפול מיועד גם לשימוש ארוך טווח, אם כי שימוש ממושך עלול לגרום לתלות בתכשירים משלשלים.
בילדים התרופה מיועדת רק לטיפול בעצירות. התרופה תינתן רק בהמלצת רופא, והוא קובע את המינון. להלן המינון המקובל בחלוקה לפי גילאים:
לקטולוז הוא נגזרת סינתטית של מולקולת סוכר גדולה. במעי הגס, הלקטולוז מפורק לחומצות אורגניות על ידי חיידקים המצויים במעיים. התוצר של פירוק הלקטולוז מושך מים ומגביר תנועתיות מעיים. בנוסף משתמשים בלקטולוז למניעת הפרעות מוחיות הנלוות להפרעה חמורה בתפקוד הכבד, עקב יכולתו של לקטולוז להפחית את רמת האמוניה בדם על ידי הוצאת אמוניה עודפת בצואה.[3]
תופעות לוואי נפוצות של לקטולוז שיכולות להופיע במהלך הטיפול הן: נפיחות מגזים, כאב בטן, שלשול, בחילה, והקאה.
בנוסף התרופה יכולה לגרום לתופעות לוואי לא נפוצות כמו בלבול, סחרחורת, התעלפות, פה יבש, ירידה במתן שתן, צמא מוגבר, דופק מהיר או לא סדיר, נרגנות, אובדן תיאבון, שינויים במצב הרוח, כאבי שרירים-התכווצויות או עוויתות, חוסר תחושה או עקצוץ בידיים, ברגליים ובשפתיים. אי-שקט, שלשול חמור, נפיחות בכפות הרגליים, בעיית נשימה, עייפות או חולשה חריגים. במקרה שתופעות לוואי אלו מופיעות מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל.
נשים הרות שסובלות מעצירות יכולות ליטול את התרופה, כי קטגוריית הבטיחות בהריון של לקטולוז היא B .[4] התרופה כמעט ואינה נספגת במעי, ולא עוברת לשליה כלל.
התרופה לא נספגת כלל בגוף האם, ולכן אינה מופרשת בחלב האם לתינוק היונק. אין שום מניעה לקחת את התרופה במהלך הנקה.[5]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.