כרוב כבוש
כרוב קצוץ אשר מותסס באמצעות חיידקי תסיסה לקטית, היוצרים חומצה לקטית שתורמת לטעם החמוץ של המאכל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרוב קצוץ אשר מותסס באמצעות חיידקי תסיסה לקטית, היוצרים חומצה לקטית שתורמת לטעם החמוץ של המאכל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרוב כבוש או כרוב חמוץ הוא כרוב קצוץ אשר מותסס באמצעות חיידקי תסיסה לקטית, היוצרים חומצה לקטית שתורמת לטעם החמוץ של המאכל. חומרים נדיפים שנוצרים בזמן התסיסה, כמו דיאצטיל (אנ'), מעניקים לכרוב הכבוש את ריחו האופייני.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מזון מותסס, תוספת (מנה)  |
| מטבח |
המטבח האוקראיני, המטבח הפולני, המטבח הצ'כי, המטבח הגרמני, המטבח הרוסי, המטבח הבולגרי |
| מרכיבים עיקריים |
חומצה לקטית, כרוב |
  | |
כרוב כבוש הוא מאכל אופייני למטבח הגרמני שם הוא מכונה Sauerkraut ("זאוארקראוט") ולמטבח הפולני והסלאבי בכלל. גרסאות נוספות של כרוב כבוש קיימות גם במטבחים לא-אירופאיים: במנצ'וריה קיים מאכל דומה שנקרא בסינית סואן-קאי ("ירק חמוץ"). מאכל דומה נוסף נמצא במטבח הקוריאני וקרוי קימצ'י.
ההיסטוריה של הכרוב הכבוש היא ככל הנראה עתיקה. כבר פליניוס הזקן תיאר במאה הראשונה לספירה צריכה של כרוב כבוש. אופן ההכנה המודרני מיוחס לתהליכי ייצור שהתפתחו בין 1550 ו-1750[1]. במהלך המאה ה-18 תפס הכרוב הכבוש תפקיד חשוב בתזונת יורדי ים, אשר נעו חודשים ללא תזונה מספקת של ויטמינים, וחלו לעיתים קרובות בצפדינה. הרופא ג'יימס לינד פרסם ב-1772 בספרו "Treatise on Scurvy" ("מחקר על הצפדינה") ממצאים לפיהם מלחים הולנדים סבלו פחות מצפדינה, הודות לצריכה המוגברת של כרוב כבוש. יישום הממצאים על מלחים בריטיים והוכחת טענתו של לינד זיכו את ג'יימס קוק במדליית קופלי בשנת 1776.
בעבר הכינו כרוב כבוש בכלי חרס, אשר היו סגורים בבד. שיטה זו לא מנעה לחלוטין כניסת אוויר והצריכה ניקוי של המשטח העליון מדי פעם.
לימור לניאדו תירוש, כרוב וגזר ישבו במקרר: למה לפעמים עדיף לאכול ירקות משומרים בתהליך ביתי במקום ירקות טריים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2015
