כפר בירעם
כפר נוצרי מארוני בגליל העליון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בִּרְעָם (בסורית: ܟܦܪ ܒܪܥܡ; בערבית: كفر برعم) היה כפר מרוני בגליל העליון. תושביו פונו ממנו במלחמת העצמאות ולא הורשו לחזור אליו. מאז, הם מנהלים מאבק משפטי משותף עם עקורי הכפר איקרית, במטרה לשוב לאדמותיהם. על אדמות הכפר הוקמו היישובים היהודיים דובב[דרוש מקור] וברעם.
עובדות מהירות טריטוריה, מחוז ...
כפר בירעם בשנת 1938 | |
טריטוריה | המנדט הבריטי המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז הגליל |
נפה | נפת צפת |
שפה רשמית | ערבית |
שטח | 12,250[1] דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | צו צבאי |
תאריך נטישה | 13 בנובמבר 1948 |
יישובים יורשים | דובב, קיבוץ ברעם |
דת | נוצרים, מרונים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 710[1] (1945) |
קואורדינטות | 33°02′37″N 35°24′51″E |
אזור זמן | UTC +2 |
(למפת ישראל רגילה) |
סגירה
על פי ממצאים ארכאולוגיים, התקיים באתר יישוב יהודי בתקופת בית שני, ובתקופת המשנה והתלמוד.[2] יש הסוברים כי מדובר ביישוב היהודי ברעם, וכי היישוב המרוני משמר את שמו.[3]