כוש בן חם
דמות מקראית, בנו של חם בן נוח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כּוּשׁ, בנו הבכור מתוך ארבעה של חם בנו של נח במקרא, אחיהם של מצרים, פוט, וכנען. אביהם של סבא, חוילה, סבתה, רעמה, סבתכא ונמרוד. השם נחשב אֶפּוֹנים לממלכת כוש.
שמו של כוש מופיע ברשימת מקור העמים בספר בראשית:
וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן. וּבְנֵי כוּשׁ סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן.
יוסף בן מתתיהו זיהה את צאצאי כוש עם אתיופיה וכתב בקדמוניות היהודים כי יושבי אתיופיה מזוהים על ידי עמי אסיה ככושים.
במגילת אסתר מוזכר כי המלך אחשוורוש מלך מהודו ועד כוש. על אף שממלכת כוש ההיסטורית ממוקמת באזור דרום סודאן פרישתן של השפות הכושיות רחבה במידה רבה וכוללת גם את מדינות קרן אפריקה.
בבראשית רבה נכתב שלכוש היו שלושה שמות: כוש, נמרוד ואמרפל.[2][3]
