חוילה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במקרא, חֲוִילָה הוא שמם של שניים מצאצאיו של נח. האחד הוא נכדו של חם מבניו של כוש, והשני הוא צאצאו של שם (חוילה בן יקטן בן ארפכשד). על שמם של שני צאצאי נח אלה נקראת "ארץ החוילה".
חוילה החמית
חוילה זו מוזכרת כך: ”שֵׁם הָאֶחָד, פִּישׁוֹן--הוּא הַסֹּבֵב, אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר-שָׁם, הַזָּהָב”[1] ולאחר מכן כאחד מבניו של כוש: ”וּבְנֵי כוּשׁ--סְבָא וַחֲוִילָה, וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא; וּבְנֵי רַעְמָה, שְׁבָא וּדְדָן”[2], וכן מזוהה עם אלדד הדני כמקום ישבתם של יהודי חוילה. חוקרים חלוקים בדעתם היכן זו ממוקמת, סברה אחת ממקמת אותה באזור מזרח סודאן וצפון-מערב אתיופיה על הנילוס הכחול שאותו מזהים עם הפישון, כלומר מזהים אותה עם ארץ כיאנאום המוזכרת בכתבים האקסומים כמקום של אוצרות רבים[3], כך שלמעשה ארץ זו שוכנת דרומית-מזרחית לממלכת כוש. סברה נוספת ממקמת אותה באזור חבש עצמו בצפון אתיופיה ואריתריאה וזאת על סמך זיהויו של הפישון עם נהר העטברה-תכזה[4].
