Loading AI tools
משחק כדור וספורט קבוצתי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בייסבול או כדור בסיס (באנגלית: Baseball) הוא משחק כדור וספורט קבוצתי שמשחקות בו שתי קבוצות. במשחק כדור קשה וקטן בגודל של אגרוף נזרק ונחבט על ידי שחקן שחובט בכדור בעזרת מחבט מיוחד לכך. הניקוד מושג על ידי ריצה ונגיעה בסימנים על האדמה הנקראים "בסיסים", ומכאן שמו של המשחק. כדור המשחק עצמו נקרא גם הוא בייסבול. כדור בסיס נקרא לעיתים "הארדבול" (כדור קשה), כדי להבדיל את המשחק הזה ממשחקים דומים לו, כמו הסופטבול ואחרים. מטרת המשחק היא להביא שחקן אל בסיס הבית מבלי שנפסל במהלך הריצה.
המשחק נפוץ בעיקר בארצות הברית, בה הוא נחשב לספורט לאומי. הליגה הבכירה בצפון אמריקה נקראת MLB, והיא מורכבת משתי ליגות: הנשיונל ליג והאמריקן ליג, כל אחת מהן מחולקת לבתים לפי אזור גאוגרפי: מזרח, מרכז ומערב.
המשחק מתנהל בין שתי קבוצות המונות כל אחת תשעה שחקנים, ואשר מתחלפות ביניהן כקבוצת ההתקפה (החובטת) וקבוצת ההגנה (המגישה). המגיש (Pitcher) זורק כדור (שקוטרו כ-75 מ"מ) לתופס (Catcher) וביניהם עומד החובט (Batter), אשר מנסה לחבוט בכדור. בעקבות חבטה מוצלחת, החובט עוזב את המחבט ורץ על מנת לנסות להשלים (במהלך אחד או במספר מהלכים) מסלול ריבועי שלם בן ארבעה "בסיסים" (Bases), עד חזרה לבסיס הבית (Home plate) שממנו יצא. אם יצליח להשלים את המסלול, נרשמת לטובת קבוצת ההתקפה "ריצה" (Run). מטרת ההגנה לפסול חובטים או רצים, ובכך למנוע "ריצות". שחקן נפסל (Out) במגוון דרכים, הכוללות תפיסת כדור שנחבט באוויר, וכן מסירת כדור שנגע בקרקע לשחקן בסיס לפני שהרץ מגיע לאותו הבסיס. שחקן נחשב "בטוח" (Safe) כאשר הוא עומד על בסיס ראשון, שני או שלישי, אז לא ניתן לפסול אותו. חצי סיבוב נגמר כאשר ההגנה פוסלת שלושה שחקני התקפה, ואז הקבוצות מתחלפות. הקבוצה המנצחת היא זאת שרשמה לזכותה את מספר הריצות הרב ביותר בתום תשעה סיבובים (Innings), או עד שובר שוויון.
מגרש כדור בסיס תָּחוּם בין שני קווים הניצבים אחד לשני. בנקודת המפגש בין הקווים ניצב בסיס הבית, שהוא עמדה עשויה מגומי. שלושה בסיסים נוספים (גם הם עשויים מגומי) משלימים יחד עם בסיס הבית מעוין מושלם שצלעו 90 רגל (כ-27 מטרים). הבסיס על הקו התוחם הימני נקרא בסיס ראשון (First base) ואילו זה שעל הקו התוחם השמאלי נקרא בסיס שלישי (Third base). הבסיס הנותר נקרא בסיס שני (Second base). לצד בסיס הבית ישנם שני מלבנים שעליהם עומדים החובטים - אחד לחובטים ביד ימין ואחד לחובטים ביד שמאל. מאחורי בסיס הבית ישנו מלבן שבו עומד התופס. במרכז המעוין אזור מוגבה עליו עומד המגיש. קשת מעגל, שמרכזה בעמדת המגיש והרדיוס שלה הוא 95 רגל (כ-29 מטר), מחלקת את המגרש ל"מגרש פנימי" (Infield) ול"מגרש חיצוני" (Outfield). אין קצה רשמי למגרש החיצוני, אך בדרך כלל הוא נגמר בפועל בגדר או בחומה שמרחקם לבסיס הבית משתנה ממגרש למגרש.
שחקני ההגנה מפוזרים במגרש, למעט המגיש והתופס שמקומם קבוע. בדרך כלל עומדים ארבעה שחקני הגנה בין המעוין לבין הקשת המפרידה בין שני חלקי המגרש, ושלושה עומדים במגרש החיצוני.
בתחילת כל חצי סיבוב, שחקן אחד של ההתקפה על המגרש והוא החובט. אם וכאשר מצליח החובט להתקדם לבסיס ראשון (או ממשיך לבסיסים נוספים), מחליפו חובט חדש וכך מתווספים שחקני התקפה למגרש. אם שחקן התקפה נפסל או מגיע לבסיס הבית, יורד מספר שחקני התקפה במגרש. כאשר חובט נפסל בלי שהגיע לבסיס הראשון, גם אז מחליפו חובט חדש. רשימה מסודרת של החובטים קבועה מראש על ידי המאמן ולא ניתנת לשינוי, אלא אם מתבצע חילוף שחקנים. שחקן שהוחלף לא יכול לחזור למשחק.
מהלך מתחיל עם הגשת המגיש, כאשר עליו להקפיד על הנקודות הבאות:
להגשה שלוש תוצאות אפשריות:
אחרי חבטה מוצלחת, רץ החובט נגד כיוון השעון בקו ישר לבסיס הראשון, בזמן ששחקני ההגנה מנסים לתפוס את הכדור הנחבט ושחקני התקפה אחרים יכולים (אך לא תמיד חייבים) לנסות להתקדם לבסיס חדש לפי סדרם המספרי. ואז ישנם מספר תרחישים אפשריים, וביניהם:
בדרך כלל קיים שיתוף פעולה בין שחקני ההגנה על מנת להשיג הפסילה לאחר חבטה - למשל, שחקן הגנה אחד תופס את הכדור וזורק במהירות לשחקן ההגנה אחר, השומר על בסיס מתאים.
אם מצליח שחקן התקפה להגיע לבסיס חדש, עליו להחליט האם לנסות להמשיך ולרוץ לבסיס הבא באותו המהלך או להישאר באותו הבסיס, בו הוא בטוח, ולנסות להתקדם במהלך אחר. חבטה שהביאה את החובט בבטחה לבסיס הראשון נקראת "סינגל" (Single או Base hit), לבסיס השני - "דאבל" (Double) ולבסיס השלישי - "טריפל" (Triple).
קבוצה משיגה נקודה (Run) כאשר אחד החובטים שלה (שמזמן הגעתו לבסיס נקרא Runner) מצליח להקיף את כל הבסיסים ללא פסילה ולהגיע לבסיס האם. כששלושה שחקני התקפה נפסלים (מכל אחת הסיבות המתוארות לעיל), נגמר חצי סיבוב והקבוצות מתחלפות. המנצחת היא הקבוצה שהשיגה את מספר הריצות (Runs) הגבוה ביותר במהלך תשעה סיבובים.
משחק בייסבול לא נגמר בתיקו - אם יש שוויון בנקודות לאחר תשעה סיבובים, ימשיכו הקבוצות לסיבובים נוספים (Extra innings) עד אשר יישבר השוויון.
בכל קבוצה משחקים תשעה שחקני שדה. התפקידים בשדה הם:
שלושת שחקני השדה יחד נקראים שחקני "שדה חוץ" (Outfield) והאזור בו משחקים שאר השחקנים נקרא "שדה פנים" (Infield).
שמות נוספים של המשתתפים במשחק:
בבייסבול הסטטיסטיקה מהווה חלק חשוב מאוד במשחק, על פיה נמדדים השחקנים והיא מפורטת מאוד, עד כדי כך שכל מהלך במשחק מחושב לסטטיסטיקה על ידי שופטי סטטיסטיקה מיוחדים. ישנה סטטיסטיקה למגישים (Pitching Stats), לחובטים (Hitting Stats) ולשחקני שדה (Fielding Stats).
הבייסבול פופולרי בארצות אמריקה ובמזרח אסיה. ביפן, הרפובליקה הדומיניקנית, קובה, פנמה, קוריאה הדרומית ובכמה ארצות אחרות זהו הספורט הפופולרי ביותר. הבייסבול הוא ענף הספורט הלאומי של ארצות הברית - אף על פי שאחוזי הצפייה הגדולים ביותר למשחק ספורט שמשודר בטלוויזיה, שייכים באופן מסורתי לגמר ליגת הפוטבול - משחק הסופרבול.
ליגת הבייסבול המובילה בעולם היא המייג'ור ליג בייסבול או בראשי תיבות MLB, ומשחקות בה 29 קבוצות מארצות הברית ואחת מהעיר טורונטו שבקנדה. ה-MLB מחולק לשתי ליגות, אמריקן ליג ונשיונל ליג, אשר בכל אחת מהן שלושה בתים: מזרח, מרכז ומערב. בסדרת האליפות, הנקראת וורלד סיריס (World Series), מתמודדת אלופת הנשיונל ליג נגד אלופת האמריקן ליג בסדרת הטוב משבעה משחקים. בנוסף ל-MLB, פועלות בצפון אמריקה ליגות משנה רבות בהן מתחילים מרבית השחקנים את דרכם המקצוענית. מחוץ לארצות הברית, הליגה הבולטת היא זו של יפן. כמו כן, קיימת ליטל ליג בייסבול - הליגה לילדים הפועלת במספר מדינות בעולם.
בייסבול היה במשך שנים ענף אולימפי, אך בשנת 2005 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי להוציא את הענף מהתוכנית של האולימפיאדה שנערכה בשנת 2012 בלונדון. החלטה זו נתקבלה בעיקר בשל העובדה שהשחקנים הטובים ביותר של כל המדינות משחקים ב-MLB – שמשחקיה נערכים, כמו האולימפיאדה, בחודשי הקיץ. סיבה נוספת היא שההקפדה על בדיקות לגילוי שימוש בסמים והענישה של מי שנתפסים ב-MLB אינה מחמירה כמו בספורט האולימפי. עם זאת באולימפיאדת טוקיו שב בייסבול, חד פעמית, לאולימפיאדה. הענף צפוי להיות חלק מהמשחקים האולימפיים בשנת 2028 בלוס אנג'לס.[1]
בשנת 2006 נערכה אליפות העולם הראשונה. 16 נבחרות שיחקו באליפות בארבעה בתים בשיטת ליגה של סיבוב אחד. שני בתים שוחקו בארצות הברית, אחד ביפן ואחד בפוארטו ריקו. שתי הראשונות מכל בית עלו לבתי רבע הגמר (ארבע קבוצות בכל בית) שנערכו גם הם בשיטת ליגה: האחד בארצות הברית והשני בפוארטו ריקו. לחצי הגמר עלו שתי הראשונות מכל בית. משחקי חצי הגמר והגמר נערכו באצטדיון 'PETCO Park' שבסן דייגו, קליפורניה. באופן מפתיע הזוכה הייתה יפן שהביסה בגמר את קובה. בחצי הגמר ניצחה יפן את קוריאה הדרומית שלא נוצחה עד לאותו משחק וכבר ניצחה את יפן פעמיים באליפות (בכל אחד מהסיבובים המוקדמים). יפן כבר הייתה עם רגל אחת מחוץ לתחרות לאחר שהפסידה לארצות הברית ולקוריאה הדרומית בבית רבע הגמר, אך בשל הפסד מפתיע של ארצות הברית למקסיקו במשחק שבו הייתה חייבת לנצח עלתה יפן לחצי הגמר במקום האמריקאים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.