יחסי דרום סודאן–ישראל מתייחסים לקשרים ההדדיים בין הרפובליקה של דרום סודאן ומדינת ישראל. ישראל הכירה ב-10 ביולי 2011 בדרום סודאן כמדינה עצמאית וריבונית, יום לאחר הכרזת עצמאותה,[1][2] ב-15 ביולי 2011 הכריזה דרום סודאן שהיא מתכוונת לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל כולל פתיחת שגרירות.[3] להודעה זו משמעות רבה, משום שדרום סודאן התפצלה מסודאן שלא היו לה יחסים עם ישראל ונחשבה למדינת אויב עד לדצמבר 2020. ב-28 ביולי 2011 הודיעה ישראל על כוונתה לכונן יחסים דיפלומטיים מלאים עם דרום סודאן.[4] בינואר 2012 מונה חיים קורן לשגריר ישראל בדרום סודאן, ובשנת 2014 מינתה דרום סודאן לראשונה שגריר בישראל.[5]
| יחסי דרום סודאן – ישראל | |
|---|---|
 |
 |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| דרום סודאן | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 644,329 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 12,025,541 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 11,998 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 998 | 50,940 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית - בפועל דיקטטורה | דמוקרטיה פרלמנטרית |
היסטוריה
בשנות ה-60 של המאה ה-20, בעת מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה, סייעה ישראל למורדים הדרום-סודאנים וסיפקה להם נשק וציוד צבאי, כמו כן מדריכים ישראלים הדריכו את המורדים.[6] לאחר סיום המלחמה נפגשו שליחים ישראלים רשמיים עם מנהיגי דרום סודאן כדי לגבש תוכנית עזרה מקיפה בנושאי החקלאות ופיתוח תשתיות בעזרתו של משרד החוץ.[7] בנוסף, ארגונים לא ממשלתיים הציעו את עזרתם גם הם.
בשנת 2008, ביקרו נציגי הוועד היהודי-אמריקני בדרום-סודאן והמליצו לממשלת ישראל דרכי עזרה כהכנה לעצמאות מדינת דרום סודאן.[8]
יחסים דיפלומטיים
עוד לפני הכרזת העצמאות, באוקטובר 2010 הצהיר נשיא דרום סודאן סאלווה קיר מאיארדיט כי הוא מעוניין לקיים קשרים טובים עם מדינת ישראל וישקול פתיחת שגרירות ישראלית בבירה ג'ובה, אם תוצאות משאל העם יביאו לעצמאות החבל.[9] עם זאת, בפגישה עם מזכ"ל הליגה הערבית, עמר מוסא, בדצמבר 2010, הבטיח לו קיר שהמדינה העתידית לא תקיים קשרים עם ישראל.[10]
ב-9 ביולי 2011 הכריזה דרום סודאן על התנתקותה מסודאן ועל עצמאותה, וישראל הכירה בה כמדינה עצמאית וריבונית כבר למחרת[11] עם הודעת ראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו.[12] ב-15 ביולי 2011 השיבה דרום סודאן לישראל שהיא מעוניינת בכינון יחסים דיפלומטיים מלאים איתה.[13] ב-28 ביולי 2011, ולאחר שחזרה המשלחת הישראלית מבירת דרום סודאן, ג'ובה, הודיע משרד החוץ הישראלי על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים עם דרום סודאן ועל כוונתה לשלוח שגריר שייצג אותה.[4]
באוגוסט 2011 סיפר נשיא דרום סודאן סאלווה קיר מאיארדיט למשלחת הישראלית בראשות דני דנון שמדינתו מתכננת להקים את שגרירותה בירושלים.[14] ב-20 בדצמבר 2011, ביקר סאלווה קיר מאיארדיט בישראל והביע את תודתו על התמיכה בזמן מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה בין השנים 1956-1972.[15] במהלך פגישתו עם נשיא מדינת ישראל, שמעון פרס, חזר סאלווה קיר מאיארדיט על רצונו להקים שגרירות דרום סודאנית בירושלים.[16]
בהצבעות האו"ם, דרום סודאן היא אחת המדינות שהכי פחות תומכות בהחלטות אנטי-ישראליות, ואף הצביעה נגד גינוי ישראל בדבר סיפוח רמת הגולן.
קשרים כלכליים
ישראל הציעה עזרה כלכלית לדרום סודאן.[2][3] איש העסקים הישראלי מאיר גרייבר הקים את החברה לפיתוח דרום סודאן בע"מ כדי לקדם את העסקים בין המדינות. לאחר שנים רבות של הזנחה דרום סודאן משוועת לתשתיות, כבישים, שדות תעופה, בתי חולים, תשתיות חשמל, ייעוץ בנושאי חקלאות ומשק המים ועוד. לדרום סודאן יש משאבים ומחצבים רבים כמו: נפט, זהב, אורניום ואלומיניום. גרייבר הציע שאנשי עסקים ישראלים ישלחו את עודפי תוצרתם לדרום סודאן במקום לסין.[17] בתחילת 2012 הודיעו ישראל וגרמניה כי הן בוחנות אפשרות להשקעה משותפת בתחומי שיקום תשתיות בדרום סודאן ומרכזה תוכנית לשיקום אגם ויקטוריה.[18]
מסתננים בישראל
ערך מורחב – הסתננות מאפריקה לישראל
בישראל נמצאים כיום כ-7,000 פליטים[דרוש מקור][דרושה הבהרה] כשרובם הסתננו מגבול ישראל-מצרים וחיים בתל אביב, ערד, אילת[19] ובני ברק.[20][21] למרות הוויכוח על מעמדם, בית המשפט העליון החליט ב-13 בינואר 2012[22][23] שמעסיקיהם של הפליטים והמסתננים לא יקנסו. מכאן שהם מורשים לעבוד בישראל.
לאחר הכרת ישראל בדרום סודאן ב-10 ביולי 2011, שר הפנים, אלי ישי, קרא לממשלה להתחיל באופן מיידי משא ומתן עם ממשלת דרום סודאן בנושא הפליטים ומבקשי העבודה שהסתננו בשנים האחרונות לישראל.[4]
בפברואר 2012, הכריז שר הפנים שאזרחי דרום סודאן השוהים בישראל חייבים לחזור למולדתם עד חודש מרץ 2012 בטענה שאלו אינם זקוקים עוד להגנה מאז הכרזת עצמאות של דרום סודאן. כל אדם שיחזור מרצונו החופשי למדינתו יקבל כרטיס טיסה ו-1,300 דולר אמריקאי ואלו שלא יעשו זאת מרצונם החופשי יגורשו.[24] בסוף חודש מרץ 2012 הטיל בית המשפט המחוזי בירושלים צו מניעה הדוחה את הגירוש, לאור החשש הנשקף לשלומם של אזרחי דרום סודאן אם יגורשו לארצם.[25] ב-10 ביוני 2012 החלו מעצרים של פליטים על ידי רשויות ההגירה בכל חלקי הארץ. ב-17 ביוני 2012 המריא המטוס הראשון לג'ובה כשעליו 127 מסתננים. ב-26 ביוני 2012 המריא מטוס שני שעליו 153 מסתננים.
שגרירים
שגרירי ישראל לדרום סודאן
| שם | תקופת כהונה | הערה |
|---|---|---|
| חיים קורן | 2012–2014 | השגריר הראשון |
| חנן גודר | מ-2014 | השגריר השני |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוסי מלמן, איש המוסד חושף: כך התערבה ישראל במלחמת האזרחים בסודן, באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2015
- סהר ורדי וטניה רובינשטיין, הנשק הישראלי: מ״צוק איתן״ לדרום סודאן, באתר "העוקץ", 4 ביוני 2015
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
