משטר נשיאותי

משטר נשיאותי הוא שיטת משטר בה הציבור בוחר את ראש הרשות המבצעת, באופן בלתי תלוי בבחירתו את הרשות המחוקקת. הבחירות לנשיאות הן בדרך כלל בחירות ישירות, אך הן עשויות להיות גם עקיפות, כמו בארצות הברית שם נבחר הנשיא על ידי חבר האלקטורים. במדינות בעלות משטר נשיאותי מכונה ראש הרשות המבצעת "נשיא", והוא משמש במקביל גם כראש המדינה. הנשיא אינו זקוק לרוב בפרלמנט כדי להיבחר או כדי להמשיך לכהן, והפרלמנט יכול להדיחו רק בהליך פרוצדורלי מיוחד הדורש רוב מיוחס ועקב עילות מסוימות.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "משטר חצי-נשיאותי".

  רפובליקות נשיאותיות עם משטר נשיאותי מלא

  רפובליקות נשיאותיות עם משטר חצי-נשיאותי, או ממשל מעורב

  רפובליקות (ללא הבדל צורת משטר) עם נשיא ביצועי הנבחר על ידי הפרלמנט

  רפובליקות פרלמנטריות עם נשיא ייצוגי וראש הממשלה ביצועי

  מונרכיות חוקתיות עם ראש הממשלה ביצועי

  מונרכיות חוקתיות עם מלך ביצועי

  מונרכיות אבסולוטיות

  מדינות בעלות משטר חד-מפלגתי

  מדינות שבהן הושעתה החוקה (או חוקים הקובעים את שיטת הממשל), למשל חונטות צבאיות

במשטר נשיאותי ממנה הנשיא את השרים והם כפופים לו ישירות. אחד המאפיינים העיקריים במשטר הנשיאותי הוא עקרון הפרדת הרשויות. אין זיקה תפקודית בין הרשות המחוקקת לבין הרשות המבצעת. הנשיא יכול להטיל וטו על חקיקה של הפרלמנט אולם הפרלמנט יכול לעקוף את הווטו ברוב מיוחד של חברים. לרוב במשטר נשיאותי קיימת חוקה, זאת בשל היקף הסמכויות הרחב שראש הרשות המבצעת נהנה ממנו ותפקידה של החוקה הוא הגבלת כוחו של הנשיא. ללא מנגנונים של איזונים ובלמים וללא רשות שופטת בעלת עוצמה שתגן על החוקה, עלול המשטר הנשיאותי להפוך למשטר דיקטטורי.

מאפייניו העיקריים של המשטר הנשיאותי

1. אזרחים בוחרים את הנשיא בנפרד ואת הפרלמנט בנפרד.
2. נשיא אינו זקוק לאמון הפרלמנט, והפרלמנט אינו יכול להדיחו באופן שרירותי.
3. על-מנת לשמור על האופי הדמוקרטי של המשטר הנשיאותי ישנו צורך בחוקה אפקטיבית וברשות שופטת בעלת עוצמה.

המשטר הנשיאותי וישראל

הרעיון לבחירה ישירה של ראש הממשלה עלה לראשונה בהצעת חוק שפורסמה בשנת 1987, על ידי מספר פרופסורים למשפטים מאוניברסיטת תל אביב. הרעיון עלה לאחר הבחירות לכנסת העשירית והאחת עשרה, כשהיה מצב של שוויון בין מפלגות השמאל והימין, מה שהגדיל מאוד את כוחן הפוליטי של המפלגות הקטנות בכנסת. הגישה הקיימת הגיעה לשפל מעמדה הציבורי בעת המשבר הקואליציוני במרץ 1990, אז התפרקה ממשלת האחדות הלאומית והמפלגות הגדולות ניסו להקים קואליציות אישיות, דבר שגרם לחברי הכנסת לעבור מגוש לגוש תמורת מינויים פוליטיים וטובות הנאה.^{[דרוש מקור]} הלחץ הציבורי הלך וגדל, וכך נוצרה תמיכה ממשלתית בשינוי שיטת הממשל על ידי מרבית המפלגות. תומכי שינוי שיטת הממשל טענו כי:

• השינוי יבטיח ממשלות יעילות ויציגות יותר.
• השינוי יצמצם את הסחר-מכר וקבלת טובות ההנאה מצד חברי הכנסת.
• השינוי יחליש את כוחן של המפלגות הקטנות.
• השינוי ימנע משא ומתן קואליציוני ארוך.
• השינוי יגביר את ריבונות האזרחים, שיוכלו לבחור באופן ישיר את העומד ברשות הממשלה.

מתנגדי השינוי שהיו ברובם מהקהילה האקדמית טענו כי:

• השינוי יגרום לריכוז כוח פוליטי רב מדי בידי אדם אחד.
• השינוי יהפוך את הבחירות לתחרות אישית, ויחליש את הממד הרעיוני בפוליטיקה.
• השינוי ;יפגע בכוחן של המפלגות הגדולות בכנסת, שכן בוחרים רבים יפצלו את הצבעתם.
• השינוי הוא ניסוי מסוכן, שכן שיטה זאת לא נוסתה בשום דמוקרטיה מערבית.

בשנים 1996–2001 התקיימו בישראל בחירות שכללו בחירה ישירה של ראש ממשלה. מאז הוגשו שתי הצעות חוק נוספות העוסקות בצורת הממשל הנשיאותית: האחת היא חוק יסוד נשיא המדינה (נוסח חדש), שהוגשה ב-2003 על ידי חיים רמון והשנייה היא הצעת חוק יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי), שהוגשה ב-2006 על ידי אביגדור ליברמן.

היתרונות והמגרעות של הדגם הנשיאותי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יתרונות

1. מינוי שרים מקצועיים ולא פוליטיים.
2. הגברת המשילות על ידי ריכוז סמכויות הביצוע ברשות אחת.
3. הפרדת רשויות.
4. יצירת איזון בין הרשויות.
5. הגברת יציבות השלטון.
6. ייצוג אמת של חלקי הציבור, משום שאין צורך באחוז חסימה.
7. פיקוח חברי הפרלמנט על הרשות המבצעת וחקיקת חוקים.

מגרעות

1. מידת תלותם של השרים בפרלמנט קטנה.
2. כושר המיקוח של המיעוטים קטן.
3. תפקיד בית הנבחרים מצטמצם לחקיקה.
4. החלשת השפעת העם, בשל כהונת הנשיא שקצובה ויציבה.
5. מעורבות הנשיא בחקיקה מחלישה את כוח ההרתעה של הפרלמנט.
6. עולה הסכנה של הגברת כוח הבירוקרטיה.
7. זמינות הנשיא להשפעות של סקטור מסוים או השפעות הון.
8. משטר נשיאותי ללא חוקה יוצר סיכון לדמוקרטיה.

סוגי משטר לפי אזורים גאוגרפיים

משטרים נשיאותיים

• אירופה: צרפת, ליטא, רומניה, אוקראינה, קפריסין, טורקיה, רוסיה, בלארוס.
• אסיה: ארמניה, טורקמניסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, קזחסטן, אינדונזיה, האיים המלדיביים, קוריאה הדרומית, מונגוליה, הפיליפינים.
• אפריקה: אוגנדה, אנגולה, אריתראה, בורונדי, בנין, גאנה, גבון, ג'יבוטי, גינאה, גינאה המשוונית, גמביה, דרום סודאן, חוף השנהב, טוגו טנזניה, ליבריה, מוזמביק, מלאווי, הרפובליקה המרכז-אפריקאית, ניגריה, נמיביה, סנגל, סיירה לאון, סיישל, קומורו, קמרון, קניה, רואנדה, תוניסיה.
• אמריקה: ארצות הברית, מקסיקו, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלוודור, האיטי, הונדורס, פנמה, בוליביה, ברזיל, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, פרו, ארגנטינה, גואטמלה, ניקרגואה, פרגוואי, אורוגוואי, ונצואלה, גיאנה.
• אוסטרליה ואוקיאנה: פלאו, מיקרונזיה, איי מרשל.

משטריים פרלמנטריים

• אירופה: אנדורה, אסטוניה, ארמניה, בלגיה, אירלנד, לוקסמבורג, הולנד, ספרד, פורטוגל, קרואטיה, מולדובה, פולין, הממלכה המאוחדת, אוסטריה, צ'כיה, אלבניה, לטביה, גאורגיה, גרמניה, הונגריה, סלובניה, סלובקיה, שווייץ, איסלנד, נורווגיה, שוודיה, דנמרק, יוון, איטליה, מלטה, סן מרינו, בולגריה, מקדוניה הצפונית, פינלנד, סרביה, מונטנגרו.
• אסיה: ישראל, יפן, הודו, נפאל, בנגלדש, בהוטן, וייטנאם, כווית, לאוס, לבנון, מיאנמר, מלזיה, סינגפור, עיראק, פקיסטן, קמבודיה, תאילנד.
• אמריקה: קנדה, אנטיגואה וברבודה, איי הבהאמה, ברבדוס, בליז, ג'מייקה, גרנדה, דומיניקה, טרינידד וטובגו, סורינאם, סנט וינסנט והגרנדינים, סנט לוסיה, סנט קיטס ונוויס.
• אפריקה: אתיופיה, בוטסואנה, דרום אפריקה, לסוטו, מאוריציוס, סומליה.
• אוסטרליה ואוקיאנה: אוסטרליה, ניו זילנד, פפואה גינאה החדשה, ונואטו, סמואה.

ביבליוגרפיה

• דורון, ג. (2006). משטר נשיאותי לישראל. ירושלים: הוצאת כרמל.
• נויבגר, ב. (1998). כנסת מול ממשלה (יחידות 4-5). תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
• שינוי שיטת הממשל, באתר תנועת לאו"ר

קישורים חיצוניים

• ממשל נשיאותי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• אביגדור ליברמן, חייבים משטר נשיאותי, באתר ynet, 7 בספטמבר 2006
• פרופ' אריק כרמון, ליברמן ואשליית הנשיאות, באתר ynet, 10 בספטמבר 2006
• דנה בלאנדר, 'משטר בלהות' - הצעת החוק לאימוץ משטר נשיאותי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 בנובמבר 2006
• גד ברזילי, בחירה ישירה בתהום, המאמר הופיע במקור ב-ynet ב-26 בינואר 2006 ומביע ביקורת חריפה נגד משטר נשיאותי.
• אורי רוזן, מי בעד שינוי שיטת הבחירות?, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2005
• גדעון רהט, מאמר דעה: הצעת חוק המשילות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 13 במאי 2013
• עמיתי המכון הישראלי לדמוקרטיה, לא למשטר נשיאותי בישראל!, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 19 באוקטובר 2006
• נשיאים, דף שער בספרייה הלאומית