יחסי גרמניה–ישראל
יחסי חוץ / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
יחסי גרמניה–ישראל הם מכלול היחסים הדיפלומטיים, כלכליים, פוליטיים ואחרים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין מדינת ישראל. אלו יחסים יוצאי דופן וטעונים, גורם מעצב המשפיע על יחסים אלה מראשיתם הוא רצח העם היהודי, השואה, שביצעה גרמניה הנאצית. לאחר תום מלחמת העולם השנייה הפשירו היחסים בהדרגה כאשר גרמניה המערבית הציעה לשלם פיצויים לישראל ב-1952 והקשרים הדיפלומטיים המלאים נוצרו ב-1965[1].
יחסי גרמניה–ישראל | |
---|---|
גרמניה | ישראל |
גרמניה | ישראל |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
357,022 | 22,072 |
אוכלוסייה | |
83,248,405 | 9,934,792 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
4,456,081 | 509,901 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
53,528 | 51,325 |
משטר | |
רפובליקה פדרלית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
שגרירים | |
שטפן זייברט | רון פרושאור |
מדינת ישראל, שהוקמה שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נעה בין שאיפה שברגש להחרמת גרמניה, לבין הרצון לקיים קשר עם גרמניה על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות של מדינת ישראל וכן מתוך אמונה בכך שלאחר נפילת הנאצים קמה במערב גרמניה מדינה דמוקרטית. בדרכון שהוציאה ישראל בשנותיה הראשונות היה כתוב כי הוא תקף לכל מדינות העולם פרט לגרמניה, אם כי מי שהיה מעוניין היה יכול לבקש למחוק הגבלה זו.