רצח עם
ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מסוימת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רֶצַח עַם (אנגלית: גֵ'נוֹסַיְיד (Genocide); החלופה התקנית לפי האקדמיה ללשון העברית: הַשְׁמָדַת עַם) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה חברתית מסוימת – עם, קבוצה לאומית, קבוצה אתנית או קבוצה דתית. את המונח רצח עם טבע רפאל לֶמְקין, משפטן יהודי-אמריקני. בהשפעתו נחתמה בדצמבר 1948 באו"ם האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, שאושררה בינואר 1951 על ידי כלל חברות האו"ם.[1][2]
הדוגמה הקיצונית ביותר לרצח-עם היא שואת העם היהודי שבה נרדף כל מי שהוגדר כיהודי.[3] כח במשימה בתחום אי יציבות פוליטית (Political Instability Task Force), מרכז מחקר אמריקאי, מעריך כי בין השנים 1956 ל-2016 התקיימו 43 מקרי השמדת עם בהם נרצחו כ-50 מיליון בני אדם. נציבות האו"ם לפליטים, מעריכה כי עוד 50 מיליון בני אדם נוספים נעקרו באפיזודות אלימות אלו עד 2008.[4] החוקרים דניאל גולדהגן ורודולף ראמל, העריכו, במחקרים שונים, כי מעשי הרג המוני של אזרחים לא חמושים הובילו למותם של למעלה מ-150 מיליון בני אדם במאה העשרים.[5]