Loading AI tools
פסטיבל הנחגג בעבר על ידי העמים הגראמניים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוּל או יוּלְטָייד (נקרא גם "זמן יול" או "עונת יול") פסטיבל בעבר נחגג על ידי העמים הגרמאניים, וכיום נחגג בדתות נאו-פגניות רחבות ומהווה חלק מגלגל השנה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
שמות נוספים | זמן יול; עונת יול |
---|---|
סוג | מסיבה |
חוגגים | דתות נאו-פגניות; בעבר – שבטים גרמאניים |
אחרי שעזב את שורשיו האליליים, יול נוכס על ידי הדת הנוצרית,[1] וכך נוצר כריסטמסטייד – עונת כריסמס. חלק מהמנהגים והמסורות של חג המולד בימינו, מקורם ביול. לדוגמה עץ חג המולד מקורו בגזע יול. בנוסף, שירי כריסמס רבים ומאכלים הנאכלים בחג המולד, מקורם ביול. מסורות נוצריות רבות קשורות למסורות יול פגאניות ישנות יותר. מונחים עם הקבלה אטימולוגית ל-"Yule" משמשים עדיין בארצות הנורדיות ובאסטוניה לתיאור חג המולד ופסטיבלים אחרים המתרחשים בתקופת חופשות החורף. היום יול נחגג בצורות שונות של פאגניזם כמו: נאו-פגאניזם גרמאני, שטניזם וצורות נוספות של פאגניזם.
"Yule" היא הגרסה המודרנית למילים באנגלית העתיקה ġēol או ġēohol וגם ġēola או ġēoli. המילה הראשונה מציינת את הפסטיבל בן 12 הימים של "Yule" (כיום: כריסמסטייד) והמילה האחרונה מציינת את חודש "Yule". כך ǣrra ġēola מתייחס לתקופה שלפני פסטיבל Yule (דצמבר) ו-æftera ġēola מתייחס לתקופה שאחרי יול (ינואר). מאמינים כי שתי המילים נגזרות מגרמנית נפוצה jehwlą-, והם קשורים לשפה הגותית, נורנדית עתיקה, איסלנדית, פארו ונורווגית נינורסק, דנית, שוודית ונורווגית.[2][3]
אילן היוחסין האטימולוגי של המילה נותר לא ברור גם כיום, אם כי נעשו ניסיונות רבים לשער מקורות הודו-אירופיים גם מחוץ לקבוצה הגרמאנית.[4] שם העצם "יולטייד" מתועד לראשונה מסביבות 1475.[5]
יול הוא פסטיבל חורף מקומי שנחגגו על ידי העמים הגרמאניים. ההתייחסויות המוקדמות אליו הן בצורה של שמות חודשים, כאשר תקופת יול, הנקראת יולטייד, נמשכת איפשהו כחודשיים, והיא נופלת לקראת סוף לוח השנה המודרני – בין אמצע נובמבר עד לתחילת ינואר.[6]
יול נחגג בהיסטוריה של העמים הגרמנים; בשפה הגותית מהמאה ה-4 הפסטיבל מופיעה בשם החודש "fruma jiuleis" – פרומה ייולאיס, ובמאה ה-8, ההיסטוריון האנגלי בדה ונרביליס כתב כי לוח השנה האנגלו-סקסי כולל את החודש "geola" או "giuli", המקביל כיום לדצמבר המודרני או לדצמבר ולינואר.[7]
סאגת "מחזור העולם" מראה כי הוקון הראשון, מלך נורווגיה אחראי על התנצרותה של נורווגיה, כמו גם שינוי התאריך של יול כדי לחפוף עם חגיגות נוצריות שנערכו באותה העת. הסאגה אומרת שכאשר הוקון הגיע לנורווגיה הוא היה נוצרי, אך מכיוון שהארץ עדיין הייתה עדתית והעם שמר על מנהגיהם הפגאניים, הסתיר הוקון את נצרותו כדי לקבל את עזרתם של "המפקדים הגדולים". עם הזמן הוקון העביר חוק שקבע כי חגיגות יול יתקיימו באותו זמן שהנוצרים חגגו את חג המולד.[8]
יול נחגג בעבר במשך שלושה לילות מליל אמצע החורף, על פי הסאגה. הוקון תכנן שכאשר הוא יחזיק בשלטון על כל הארץ ושלטונו יהיה מבוסס, אז הוא יתחיל להמיר את דת העם לנצרות. על פי הסאגה, התוצאה הייתה שהפופולריות של הוקון גרמה לרבים להיטבל, ויש אנשים שהפסיקו להקריב קורבנות. כאשר האקון האמין שהוא בעל מספיק כוח פוליטי על ארצו, הוא פנה לבישוף וכמרים נוספים מאנגליה, והם הגיעו לנורווגיה. עם הגעתם, "הוקון הודיע שהוא יטיף את הבשורה בכל הארץ." הסאגה נמשכת ומתארת את התגובות השונות של אספות אזוריות שונות.[8]
מנהגים מודרניים:
את חג היול נהוג לחגוג כיום בעיקר בארצות סקנדינביה, דנמרק, שוודיה ונורווגיה, במקביל לחג הכריסמס הנוצרי. במקורו יול הוא חג חקלאי המציין את אמצע החורף. החג נחגג במהלך כל חודש דצמבר ועד ה-24.12 בו מתקיים ערב החג. שבוע לאחר מכן מתקיימות גם חגיגות השנה החדשה. במהלך כל החודש מציינים את החג במנהגים שונים. נהוג לקשט את הבית בקישוטים בגוונים אדום, לבן וירוק. נהוג לקשט את עץ האשוח במרכז הבית ולשים תחתיו מתנות. נהוג לקשט תפוזים במסמרי ציפורן וסרטים אדומים אותם תולים בבית, להכין עוגיות תבלינים ולשתות יין חם מועשר בתבליני הל, ציפורן, קינמון ואניס.
לקראת ערב החג נהוג לספור את הימים עד ה-24.12. מציינים זאת באמצעים שונים: הדלקת נרות עם מספור הימים עד ערב החג, פתיחת "יול קלנה"- שהוא מעין לוח שנה קטן בתוכו שמים מתנות קטנות לכל יום ועד לערב החג. כמו כן, נהוג לתת מתנות קטנות שיש להשתמש בהן עד לערב החג, לדוגמה להכין עוגיות תבלינים אותן אוכלים עד ערב החג.
בערב החג עצמו אוכלים אוכל מסורתי המתאפיין בצבעי החג- אדום ולבן. אורז לבן, בשר ברוטב ביין, כרוב אדום, תפוחי אדמה מקורמים וסלק. בתום הארוחה אוכלים קינוח הנקרא "ריס-אלמנד". המורכב מדייסת אורז, שברי שקדים וקצפת וסירופ דבדבנים אדום.
מכיוון שדתות נאו-פגניות שונות יכולות להיות שונות למדי ולהם ומקורות שונים מאוד, חגיגות יול יכולות להשתנות במידה ניכרת למרות השם המשותף. חלקם חוגגים באופן קרוב ככל האפשר לאופן שבו הם מאמינים שהפגאניים הקדומים חגגו את החג, בעוד שאחרים חוגגים בטקסים שהורכבו ממקורות שונים.[9] בזרמים נאו-פגניים גרמניים, חוגגים את "יול" במפגשים הכוללים לעיתים קרובות סעודה ומתן מתנות.
ברוב זרמי הוויקה, חג זה נחגג ביום היפוך החורף, והחג מייצג את הלידה מחדש של האל המקורן,[10] הנחשב כיום ההולדת של השמש. אופן חגיגות שבת זו משתנה בהתאם לאמונות החוגג. חלקים עורכים טקסים פרטיים בבית,[11] בעוד שאחרים עושים זאת עם אמנת המכשפות שלהם.[12]
כנסיית השטן וקבוצות שטניות אחרות של שטניזם חוגגים את יול כחלופה לחג המולד הנוצרי. יול השטני הוא אינו אותו טקס כמו החגיגה הנאו-פגאנית או אלילית של יול, שכן הוא חג קדם-נוצרי ואינו מכיר בשטן הנוצרי כמי שקשור בכלל לטקס ההיסטורי או הנאו-פגאני של יול.[13][14]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.