Loading AI tools
סופר ליטאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה. מחבר המילון הרוסי-עברי הראשון.
 | |
| לידה |
1839 וילנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 1908 (בגיל 69 בערך) כ"ב באדר ב' תרס"ח וילנה, האימפריה הרוסית |
| ענף מדעי | בלשנות, ספרות |
| מקום מגורים | האימפריה הרוסית |
| צאצאים |
מקסימיליאן שטיינברג, Nadine Stchoupak |
| תרומות עיקריות | |
| חקר לשון־המקרא | |
  | |
עסק, בין היתר בחקר הלשון העברית ובמיוחד בחקר לשון המקרא. חיבורו החשוב בתחום זה היה המילון המקראי: "משפט האורים".
בנוסף, חיבר מילון עברי-רוסי-גרמני גדול, וכן מילון כיס שזכה למהדורות רבות. למד באוניברסיטת וילנה בלשנות וספרות סלאבית. מאמריו ומחקריו על הספרות הסלאבית העתיקה ועל הפולקלור הרוסי נדפסו בירחונים הרוסים כמו רוסקויא בוגאטסטוו, ויאסטניק יאברופי ועוד. מילונו העברי-ארמי-רוסי זכה לפרס מטעם הסינוד הקדוש כפי שהוא מספר בהקדמתו למשפט האורים.
ספרו על דקדוק הלשון העברית, "מערכי לשון עבר" (1884), עשה רושם ניכר בקרב היהודים, בשל סגנונו הבהיר ודרכי הסברתו הפשוטים וההגיוניים. בספרו סתר שטיינברג בין היתר את הדעה המקובלת מימות יהודה חיוג' על השורש התלת־עיצורי; כמו כן, טען כי המבטא האשכנזי, ולא המבטא הספרדי, הוא הנכון.
שטיינברג שלח ידו בתרגום, והוציא לאור תרגומים לרוסית של חמשת חומשי התורה, ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל ספר ישעיהו. בנוסף, הוציא לאור ספר משלים ממקורות היהדות בשם "משלי יהושע".
בשנת 1863 נתמנה על ידי ממשלת האימפריה הרוסית לצנזור על כל הפרסומים היהודיים – משרה שבה החזיק עד קרוב למותו.
שטיינברג נפטר בווילנה בחודש מרץ 1908, כ"ב באדר ב' תרס"ח[1]. הותיר אישה (בתו של המשורר אד"ם הכהן ואחות המשורר מיכ"ל) ושלושה בנים.[2]
לשיטה השטיינברגית בלשון היו מעריצים רבים, וספרי דקדוק רבים יצאו לאור בעקבותיו. כתב עליו אברהם בר גוטלובר: "אמנם ראה ראיתי את חתנו החכם הנכבד הר”ר יהושע שטיינברג נ“י איש אשר הראה כוחו וגבורתו בשפת עבר בספרו היקר ‘אור לישרים’ (ווילנה תרכ"ו), וידיעתו הגדולה והרחבה ביסודי הלשון ההיא הראה לדעת בספר ‘דקדוק’ שחיבר בלשון רוסיה, אשר לפניו לא היה כמוהו בלשון מדינתנו ואחריו כל מושך בשבט סופרים ימשוך והוא יהיה לעיניים לכל הבא אחריו לדבר דבר בעניין זה".[3] וכתב יוסף קלוזנר: "אם היו בתוכנו אנשים "בעלי מלאכה אחת" בשנות המאה שעברה, היה האחד והמיוחד שביניהם יהושע שטיינברג. כל עניין שכתב עליו ידע עד תכליתו, כל דבר שעסק בו היה רק מן הדברים שהיה מומחה להם. ובספרותנו שהכל אוהבים לדבר בה דווקא על מה שאינם מבינים, קשה להעריך את על ערכה הגדול של מידה טובה זו, שהייתה מצויה בשטיינברג."
שלשת הספרים נדפסו בהמשך במספר רב של מהדורות.
יהושע שטינברג (1839-1908), דף שער בספרייה הלאומית
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
