Loading AI tools
ירח של כוכב הלכת שבתאי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיטאן הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת שבתאי. הוא הירח השני בגודלו (מבחינת קוטר) בכל מערכת השמש, וקוטרו גדול אף יותר מזה של כוכב הלכת חמה. הוא התגלה ב־25 במרץ 1655 על ידי האסטרונום ההולנדי כריסטיאן הויגנס, אשר קרא לו בפשטות "ירחו של שבתאי" (שכן היה הראשון שנמצא). מאוחר יותר נמצאו עוד ארבעה ירחים על ידי ג'ובאני דומניקו קאסיני, והוא כינה אותם "ירחיו של לואי", על שם לואי הארבעה עשר. אסטרונומים רבים מאותה תקופה קראו לירחים שבתאי 1 עד שבתאי 5.
כוכב האם | |
---|---|
כוכב אם | השמש |
מידע כללי | |
סוג | ירח |
ירח של | שבתאי |
תאריך גילוי | 25 במרץ 1655 |
מגלה | כריסטיאן הויגנס |
על שם | הטיטאנים |
מאפיינים מסלוליים | |
ציר חצי-ראשי | 1,221,850 ק"מ |
אקסצנטריות | 0.0292 |
זמן הקפה | 15.9[1] ימים |
מהירות מסלולית | |
‑ ממוצעת | 5.57 ק"מ/שנייה |
נטיית מסלול | 0.34854° |
מאפיינים פיזיים | |
רדיוס קו משווה | 2,574 קילומטר |
ממדים | 5,150 ק"מ |
שטח פנים | 8.3×107 קמ"ר |
מסה | 1.3452×1023 ק"ג |
צפיפות ממוצעת | 1.8798±0.0044 גרם/סמ"ק |
תאוצת הכובד בקו המשווה | 1.35 מטר/שנייה2 |
זמן סיבוב עצמי | 15.9 (סינכרוני) ימים |
אלבדו | 0.21 |
מהירות מילוט | 2.639 ק"מ/שנייה |
טמפרטורה ממוצעת | 93.7 K |
מאפייני אטמוספירה | |
לחץ אטמוספירי | 160 קילו פסקל |
ג'ון הרשל טבע את שמות הירחים, במאמרו משנת 1847, "תוצאותיהן של תצפיות אסטרונומיות שבוצעו בכף התקווה הטובה"[2], כשמותיהם של הטיטאנים, לפי המיתולוגיה היוונית.
נכון ל־2019 נתגלו 82 ירחים, כולל טיטאן, סביב שבתאי.[3][4][5]
טיטאן הוא ירח קר, אפל ואפוף ערפל ואבק. הוא הירח השני בגודלו במערכת השמש, אחרי גנימד, ירחו של צדק. הוא גדול יותר מכוכב הלכת כוכב חמה וקוטרו שווה כמעט למחצית קוטרו של כדור הארץ. הוא ידוע גם זה כמה עשרות שנים כירח היחיד במערכת השמש המכיל אטמוספירה. האטמוספירה שלו מורכבת מ־94% חנקן ו־6% מתאן. בטיטאן קיימים רבים מחומרי הגלם של החיים, כולל חנקן, פחמן ומים, אך במרחק 1.4 מיליארד ק"מ מהשמש, נעולים מרבית המים בטיטאן, אם לא כולם, בקרח, כך שהגשם היורד במקומות שונים על פני הירח עשוי ברובו ממתאן. המתאן משמש גם מרכיב חשוב בתרכובות אורגניות אחרות.
טיטאן מקבל רק כאחוז אחד מאנרגיית השמש, לעומת כדור הארץ, ולכן הטמפרטורות הממוצעות בו הן מינוס 180 מעלות צלזיוס.
טיטאן הולך ותופס לו מקום של כבוד ברשימת האתרים לחיפוש אחר חיים חוצניים. בדומה לירחו של צדק, אירופה, עשוי טיטאן להסתיר בחובו, מתחת לשכבת הקרח שעל פניו, שכבה תת־קרחית של מים זורמים.
פני השטח קרים מדי למים זורמים, שהם הדבר הדרוש ביותר לחיים כפי שאנחנו מכירים אותם, אך עמוק מתחת לפני השטח עשוי להיות מספיק חם כדי להמיס את הקרח, ומדענים מצאו על טיטאן מולקולות אורגניות פשוטות, הדומות לאלו של דלק למכוניות. המולקולות הללו רחוקות מאוד מחיים, אך הן צעד ראשון לקראתם.
ב־14 בינואר 2005 נחתה הגשושית הויגנס על פניו של טיטאן ושידרה משם צילומים לכדור הארץ. מניתוח צילומים אלו, עולה שעל פניו של טיטאן מתקיימות תופעות גאולוגיות מסוג דיונות חול שנגרמות באמצעות רוחות, ערוצי נחלים ונהרות עם חלוקי נחל, מקווי אגמים וימות, ובליית סלעים שנגרמות על ידי "מחזור מתאן": המתאן מתאדה מימות מתאן נוזלי, מתעבה לענני מתאן אשר מורידים גשמי מתאן שנקווים למאגרים תת־קרקעיים שפורצים במעיינות וזורמים אל ימות המתאן בנחלים וחוזר חלילה בדומה ל"מחזור המים" על פני כדור הארץ.
ימות המתאן מרוכזות בעיקר בקטבים הקרים יותר, בהם מצב הצבירה הטבעי של המתאן הוא נוזל.
מחקרים מ-2018 מצאו כי על טיטאן מתחוללות סופות אבק. זהו המקום השלישי במערכת השמש שבו זוהתה סופת אבק, אחרי כדור הארץ ומאדים.[6]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.