חפרפרת זנב-שעיר (שם מדעי: Parascalops breweri), המוכרת גם בשם החפרפרת של ברואר, היא חפרפרת צפון אמריקאית בגודל בינוני, וסוג ומין יחיד. את המיון לחפרפרת קבע תומאס מאיו ברואר, חוקר טבע אמריקאי.
 חפרפרת זנב-שעיר | |
|---|---|
_(19763361133).jpg)
ציור של חפרפרת זנב-שעיר | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אוכלי חרקים |
| משפחה: | חפרפרתיים |
| תת־משפחה: | scalopinae |
| שבט: | Scalopini |
| סוג: | Parascalops |
| מין: | חפרפרת זנב-שעיר |
| שם מדעי | |
 Parascalops breweriבקמן, 1842 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
| שמות נוספים | |
|
החפרפרת של ברואר | |
 | |
תיאור
לחפרפרת זו יש פרווה אפורה כהה עם חלקים בהירים יותר, האף שלה מחודד ויש לה זנב קצר ושעיר (ומכאן שמה). אורך החפרפרת הוא כ-15 ס"מ, כולל הזנב שאורכו 3 ס"מ, ומשקלה כ-55 גרם. כפותיה הקדמיות רחבות כדי לשמש לחפירה. בנוסף, יש לה 44 שיניים, עיניה מכוסות בפרווה ואוזניה אינן חיצוניות. צבען של כפות רגליה הוא ורוד, אך הן הופכות ללבנות ככל שהחפרפרת מזדקנת. ניתן לראות אצל החפרפרת מספר התאמות לחיים מתחת לקרקע: עורה צפוף מאוד ועדין, ורגליה רחבות, שטוחות וכבדות. החפרפרת מסתמכת מעט מאוד על ראייתה ויש להן ראייה חלשה מאוד. כדי להתגבר על חוסר הראייה שלה, לחפרפרת יש שערות שפם רגישות על קצה האף, והרגליים רגישות מאוד לתנודות באדמה.
בית גידול
החפרפרת חיה באזורי יערות או שטחים פתוחים עם קרקעות יבשות במזרח קנדה ובצפון-מזרח ארצות הברית. מכיוון שהיא יונק החי מתחת לקרקע, היא צריכה אדמה לחה אבל חזקה, כדי שהיא תוכל לחפור בקלות. החפרפרת מעדיפה חורשות נשירים (חורשות בהן מתרחש הזמן בו עצים ושיחים מנשירים את עליהם) ויערות מחטניים, שדות ישנים וצידי דרכים.
התנהגות
חפרפרת זו נחשבת קטלנית, מאחר שהיא מתגוררת בעיקר מתחת לפני הקרקע במנהרות רדודות, והיא צדה טרף במשך כל היום, כשבלילה היא עולה לפני-הקרקע. החפרפרת פעילה קרוב יותר לפני השטח במהלך חודשי הקיץ החמים יותר וחופרת עמוק יותר מתחת לאדמה בסתיו ובחודשי החורף הגשמיים.
חפרפרת זו מבלה את רוב זמנה מתחת לקרקע, בחיפוש אחר מחילות של חרקים, זחלים ותולעי האדמה. היא פעילה כל השנה, וטורפיה כוללים ינשופיים, שועלים ונחשים גדולים.
החפרפרת נוהגת להתבודד למעט תקופת הרבייה שנמשכת בתחילת האביב. לידה ממוצעת כוללת 4 עד 5 צאצאים אשר הנקבה יולדת אותם במאורה תת-קרקעית עמוקה. משך חייה של החפרפרת עשוי לחיות הוא בין 3 ל-4 שנים.
תזונה
חפרפרות אלה אוכלות בעיקר חרקים, גרגירים, תולעי אדמה, זחלי חיפושיות, שבלולים ונמלים. לפעמים היא מתבססת על ירקות כשזה מקור המזון הזמין היחידי
קישורים חיצוניים
- חפרפרת זנב-שעיר, באתר ITIS (באנגלית)
- חפרפרת זנב-שעיר, באתר NCBI (באנגלית)
- חפרפרת זנב-שעיר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חפרפרת זנב-שעיר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חפרפרת זנב-שעיר, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
