ויליאם אלן
קצין בצי המלכותי הבריטי וחוקר ארצות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קצין בצי המלכותי הבריטי וחוקר ארצות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם אלן (William Allen; 25 בנובמבר 1792 – 23 בינואר 1864) היה קצין בצי המלכותי הבריטי ומגלה ארצות. נחשב לאבי הרעיונות של תעלה ניתנת לשיט בנתיב הים התיכון–ים המלח–ים סוף.
לידה | 25 בנובמבר 1792 |
---|---|
פטירה | 23 בינואר 1864 (בגיל 71) |
מדינה | ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
עיסוק | קצין בצי הבריטי, חוקר ארצות |
פרסים והוקרה | |
| |
ויליאם אלן נולד בעיר הנמל ויימות' במחוז דורסט, אנגליה. התגייס לצי המלכותי ב-1805, וכצוער חובלים השתתף במצור על הדרדנלים ב-1807 (אנ'). אלן שירת על הפריגטה 'לֶדָה' ב-1811 בעת תפיסת ה'ג'אווה' מידי הצרפתים, וכן השתתף ביוני 1813 במתקפה על בסיס שודדי הים בבורנאו. ב-1815 הועלה לדרגת לפטננט. ב-1832 לקח חלק במשלחת הבריטית במעלה נהר ניז'ר במערב אפריקה וב-1836 הועלה לדרגת קומודור.
ב-1841 יצא שוב במשלחת לניז'ר שבה פיקד על ספינת הקיטור 'וילבֶּרפֿוֹרס' (אנ'). המשלחת (אנ')[2] הורכבה משלוש ספינות של הצי הבריטי והיא נועדה לקדם את השליטה הבריטית בנתיבי המסחר ולבלום סחר עבדים. במהלך פעולתה חלו בקדחת כמעט כל אנשיה, כשליש מהם מתו בתוך זמן קצר והספינות הוחזרו לבסיסן במלאבו שבחוף האטלנטי. אלן הועלה ב-1842 לדרגת קפטן, אך בשובו לאנגליה הוצב בשירות מילואים במשכורת מופחתת (Half-Pay). יחד עם עמיתו למשלחת של 1841 בניז'ר, הרופא וחוקר הטבע תר"ה תומסון (אנ'), פרסם אלן ספר בן שני כרכים שבו תוארו קורותיה.[3]
במהלך מסעותיו צייר אלן מראות שנקרו בדרכו. ב-1835 פורסם ספר ציוריו של האי אסנשן, שהיה בסיס הצי הבריטי באוקיינוס האטלנטי.[4] ב-1840 פורסם ספר ציוריו ממסעו ב-1832 במערב אפריקה.[5]
ב-1849 יצא אלן למסע למזרח שבמהלכו ביקר במלטה, באיי יוון, בדרום-מערב טורקיה, בסוריה ובארץ ישראל. בדרכו עיין בהשמשת מעגנים עתיקים[6] ובירר את האפשרויות למימוש החיבור בין הים התיכון לים סוף כדרך קיצור ימית להודו וחלופה לרעיון תעלת סואץ.
ויליאם אלן פרש משירותו בצי ב-1862 בדרגת אדמירל-משנה (Rear Admiral) והלך לעולמו בעיר הולדתו שנתיים לאחר מכן. הוא היה עמית בחברה הגאוגרפית המלכותית, בחברה הזואולוגית של לונדון (אנ') ובחברה המלכותית של לונדון לשיפור הידע במדעי הטבע,[7] וכן היה פעיל בתנועה לביטול העבדות.[8]
ויליאם אלן היה הראשון שבדק היתכנות לחיבור הים התיכון וים סוף דרך ארץ ישראל. הוא הציע כרייה של תעלות מתאימות לשיט ספינות בעמק זבולון ובעמק יזרעאל בצפון ובערבה בואכה עקבה בדרום, ובכך להביא להצפת שטחי בקע הירדן ושלוחותיו הנמוכים מפני הים.[9] לנתיב המים המוצע קרא בשם "תעלת ים המלח". תוכניתו של אלן נועדה לשמש חלופה להצעה לכריית תעלה במצר סואץ. אלן הסתמך בבירוריו על נתונים שהעלו חוקרי ים המלח בעבר, בעיקר על מחקריו של איש הצי האמריקאי ויליאם פרנסיס לינץ' ב-1847–1848, שבהם נמדדו לאשורם גובהי בקע ים המלח. ב-1850 כבר הובהר לחלוטין שמפלס ים המלח נמוך בכ-400 מ' מתחת לפני הים.[10] אלן פרסם את הצעתו לחיבור שלושת הימים בהרצאות ובמאמרים בכתב העת של החברה הגאוגרפית המלכותית והרחיב בכך בספרו מ-1855, "ים המלח – נתיב חדש להודו".[11] הוא צירף להצעתו מפה של סוריה וארץ ישראל שבה סומנו האזורים המועדים להצפה, ובהם יישובים רבים, כולל העיר טבריה. בשנת 1863 שיגרה ממשלת בריטניה משלחת לבדוק את הצעתו של אלן, וזו הגישה חוות דעת שלילית בשל אורך התעלה המוצעת וכן משום שתעלת סואץ הייתה על סף הפעלתה. ספרו של אלן על ים המלח הושתת על היומן שניהל במסעו, ומלבד הפרקים המוקדשים לנושא תעלת הימים יש בו תיאורי אתרים היסטוריים וחוויות אישיות, כמקובל בספרות הנוסעים למיניה.
Willian Allen with Thomas Richard Heywood Thomson, A Narrative of the Expedition sent by H.M.'s Government to the River Niger in 1841 under the command of Captain H.D. Trotter , London: Richard Bentry, 1848 – כרך ראשון, כרך שני
William Allen, The Dead Sea, a New Route to India with other Fragments and Gleanings in the East, London: Longman, Brown, Green, and Longmans, 1855 – כרך ראשון, כרך שני
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.