Loading AI tools
מלך אנגליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הנרי השני לבית פלנטג'נט (באנגלית: Henry II of England; בצרפתית: Henri Plantagenêt, "אנרי פלאנטאז'נה"; 5 במרץ 1133 – 6 ביולי 1189) היה רוזן אנז'ו ומלך אנגליה (1154–1189). כמו כן, בזמנים שונים, הוא שלט בחלקים מוויילס, סקוטלנד, מזרח אירלנד ומערב צרפת. כונה, בין השאר, "Curt Mantle" (מעיל קצר, בשל הגלימות הקצרות שלבש), "Fitz Empress" (בן הקיסרית), ולעיתים "אריה הצדק", כינוי שניתן אף לסבו הנרי הראשון. הוא נודע כראשון מבין שושלת מלכי פלנטג'נט. בניגוד לשלטונו הכאוטי של קודמו על הכס ובן דודה של אימו, המלך סטפן, שלטונו של הנרי היה יעיל יחסית והוא זכה להכרה כשליט מוכשר.
הנרי נולד למתילדה הקיסרית, בתו של הנרי הראשון, ולבעלה השני, ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו (בנו של פולק מאנז'ו, מלך ממלכת ירושלים). הוא העביר את ילדותו באנז'ו וביקר בממלכת אנגליה ב-1142 כדי לעזור לאימו במאבקה על כס המלכות האנגלי נגד בן דודה סטפן שגזל ממנה את השלטון.
לפני שעלה על כס המלכות, כבר שלט הנרי על נורמנדיה ואנז'ו. נישואיו לאלינור מאקוויטניה ב-1152 הוסיפו לו את אדמותיה, כולל שטחים נרחבים בטוריין וגסקוניה. כתוצאה מכך, נעשה הנרי חזק יותר ממלך צרפת (אף שלהלכה עדיין היה וסאל שלו). כמלך, הוא הפך את אירלנד לחלק משטחי ממלכתו. כמו כן, היו לו יחסים חמים עם מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.
באוגוסט 1152, אחרי שלחם בבעלה לשעבר של אלינור, לואי השביעי מלך צרפת ובבני בריתו, חזר הנרי אל אשתו והם בילו מספר חודשים יחדיו. לקראת סוף נובמבר של אותה שנה הם נפרדו: הנרי נסע לבלות כמה שבועות עם אימו, ולאחר מכן הפליג לאנגליה, והגיע לשם ב-6 בינואר 1153. כמה היסטוריונים מאמינים שילדם הראשון של הזוג, ויליאם רוזן פואטיה, נולד ב-1152. ייתכן שבשל כך הנרי חזר לביתו באותו זמן, והמסע שעשו דרך אדמות אלינור נועד לציין את הולדתו של היורש החדש – כלומר, שהצהרתם על כוונתם "להציג את הרוזן החדש" לעם התייחסה לרוזן ויליאם, ולא להנרי עצמו. אחרים מאמינים כי ויליאם נולד ב-1153, ומציינים כי ייתכן שהנרי עוד שהה עם אלינור תשעה חודשים לפני שויליאם נולד.
בזמן שלטונו של סטפן לפניו, חתרו האריסטוקרטים תחת החקיקה הקיימת במטרה לערער את שלטון המלך. הנרי ראה בניצחון עליהם תחנה ראשונה בדרכו להטות את מאזן הכוחות לטובתו. בימי שלטונו נוצרה שורת רפורמות, שנועדו במקור להגביל את כוחם של האריסטוקרטים, אולם הפכו, בסופו של דבר, לאחד מהבסיסים המשפטיים של אנגליה עד לימינו. טירות, שנבנו ללא אישור בזמן שלטון סטפן, נהרסו, וצורה מוקדמת של מיסוי החליפה את השירות הצבאי כחובתם הראשונה של הווסלים. שימור התיעוד שופר באופן דרמטי במטרה לתמוך במיסוי זה.
הנרי השני ייסד בתי משפט בחלקים שונים של המדינה, והיה המלך הראשון שהעניק לשופטים את הכוח לשנות בשם המלך החלטות חוקיות בטווח רחב של עניינים ציבוריים. תחת שלטונו נוצר ספר החוקים הכתוב הראשון. ספר החוקים שלו סיפק את הבסיס למשפט המקובל. בעקבות בית הדין של קלדרנון (1166) הפך משפט על ידי מושבעים לנורמטיבי. מאז הכיבוש הנורמני, הוחלפו בדרך כלל משפטי מושבעים במשפט על ידי ניסיון ומשפט על ידי קרב (שבוטל באנגליה רק ב-1819). שינויים אלו היו מתרומותיו העיקריות של הנרי להיסטוריה החברתית של אנגליה.
כתוצאה מהשיפורים במערכת המשפט, פחת כוחם של בתי המשפט הכנסייתיים. הכנסייה התנגדה לכך, ודוברה הבולט ביותר היה תומאס בקט, ארכיבישוף קנטרברי, אשר בתפקידו הקודם כלורד צ'נסלור היה חבר קרוב של הנרי. הנרי מינה את בקט לארכיבישוף מקנטרברי, בדיוק משום שרצה להימנע מקונפליקט. הסכסוך עם בקט החל בשל ויכוח על שיפוטם של כמרים שביצעו עבירה חילונית בבתי המשפט החילוניים. הנרי ניסה להחליש את בקט וחבריו לכנסייה על ידי חיובם להישבע לציית ל"מנהגי הממלכה", אך הייתה מחלוקת לגבי מהו תוכנם המדויק של אותם מנהגים, והכנסייה סירבה להיכנע.
ב-1164 דאג הנרי, שרצה להיפטר מבקט, להעמידו לדין על עברות שהוא ביצע כביכול כאשר היה לורד צ'נסלור. בקט סירב להכיר בסמכות בית הדין ונמלט מאנגליה לצרפת כדי לבקש באופן אישי את תמיכת האפיפיור, אלכסנדר השלישי, ואת תמיכת מלך צרפת, לואי השביעי. האפיפיור סירב להתערב בסכסוך, אך הוא ומלך צרפת נתנו לו את הגנתם בצרפת. לאחר פיוס בין הנרי לבקט בנורמנדי ב-1170, חזר האחרון לאנגליה, אולם המתח ביניהם לא פסק. בקט התעמת שוב עם הנרי, הפעם על הכתרת הנסיך הנרי. מילותיו של הנרי, שצוטטו מאז ללא הפסקה, מהדהדות דרך המאות: "מי יפטור אותי מהכומר הטורדני הזה?". ארבעה מאביריו הבינו את מלכם מילולית[דרוש מקור] (וייתכן שהוא התכוון שהם יבינוהו כך, אף על פי שמאוחר יותר הנרי הכחיש זאת), ונסעו מייד לממלכת אנגליה, שם רצחו את בקט בקתדרלת קנטרברי ב-29 בדצמבר 1170.
רציחתו של בקט גרמה נזק עצום לשלטונו של הנרי. לא זו בלבד שאביריו רצחו את ראש הכנסייה באנגליה, הם עשו זאת לאחר מיסה, בנוכחות עדים ובתוך הקתדרלה שלו. הרצח עורר זעם גדול באנגליה ובעולם הנוצרי. בחיקוי מצמרר להליכה לקנוסה, הסכים הנרי שכמרים ילקוהו, כדי לכפר על פשע זה.
ויליאם, רוזן פואטיה, מת בינקותו. ב-1170 הוכתר בנה בן ה-15 של אלינור, הנרי, למלך, אך הוא מעולם לא שלט. הוא ידוע כהנרי המלך הצעיר במטרה להבדילו מאחיינו, הנרי השלישי.
להנרי ולאשתו, אלינור מאקויטניה, היו חמישה בנים ושלוש בנות. להנרי היו גם כעשרה ילדים מלפחות ארבע נשים שונות, ואלינור ציוותה שכמה מילדים אלו יגודלו בחדר הילדים המלכותי יחד עם ילדיה שלה. חלק מילדים אלו נותרו חברים במשק הבית בבגרותם. ניסיונו של הנרי לגזול ממנה את השליטה באדמותיה (ומהיורש שלה, ריצ'רד) הוביל לעימות בין הנרי מצד אחד ובין אשתו וילדיו החוקיים מצד שני.
הרומן הידוע של הנרי עם רוזמונד קליפורד, "רוזמונד היפה", החל ככל הנראה ב-1165, בזמן אחת מהמערכות שלו בוויילס, והמשיך עד למותה ב-1176. ממנה גם נולד לו בן לא-חוקי, ויליאם וודסטוק. עם זאת, רק ב-1174, בערך בזמן פרידתו מאלינור, הכיר הנרי ברוזמונד כפילגשו. כמעט בו זמנית, הוא החל במגעים לגירושים מאלינור ונישואים לאליס, בתו של לואי השביעי מלך צרפת, שכבר הייתה מאורסת לבנו, ריצ'רד. הרומן שלו עמה נמשך כמה שנים, ונטען כי גם אליס ילדה להנרי מספר ילדים לא-חוקיים.
ניסיונו של הנרי השני לחלק את תאריו בין בניו, אך לשמור לעצמו את הכוח המתלווה לתארים אלו, עורר אותם לניסיון להשתלט על האדמות שניתנו להם, מה שהיה מעשה בגידה, לפחות בעיניו של הנרי. למזלו של הנרי, עמד לצידו אביר, שהיה הן נאמן והן בלתי מנוצח בקרב: ויליאם מרשל; בנו הבלתי חוקי של הנרי, ג'פרי פלנטג'נט (1151–1212), הארכיבישוף מיורק, עמד אף הוא לצידו בזמן זה, והיה הבן היחיד שעמד לצידו של הנרי בעת מותו.
כאשר בניו של הנרי מרדו נגדו, הם נעזרו במקרים רבים בעזרתו של לואי השביעי מלך צרפת. אחרי מותו של הנרי המלך הצעיר ב-1183, מת גם המועמד הבא לכס, ג'פרי, דוכס בריטני, שנדרס למוות על ידי סוס ב-1186. בנו השלישי, ריצ'רד לב הארי, בעזרת פיליפ השני אוגוסט, תקף והביס את הנרי ב-4 ביולי 1189; הנרי מת בשינון ב-6 ביולי 1189, ונקבר במנזר פונטוורו, ליד שינון וסומור באזור אנז'ו, שכיום הוא חלק מצרפת.
את הכס האנגלי ירש אחריו בנו, ריצ'רד הראשון.
כותבים בני זמנו אמרו על הנרי שהוא יפה מראה, אדום שיער, מנומש, עם ראש גדול; היה לו גוף קצר וחזק והיה לו קשת רגליים מרכיבה. לעיתים קרובות הוא היה לבוש בזוהר. הנרי לא היה מאופק כמו אימו ולא מקסים כמו אביו, אבל הוא היה מפורסם בזכות האנרגיה והדחף שלו. הוא היה חסר רחמים אך לא נקמן. הוא גם נודע לשמצה במבט הנוקב שלו, בבריונות, בפרצי מזג שלו ולעיתים גם בסירובו הזועף לדבר בכלל. ייתכן שחלק מההתפרצויות הללו היו תיאטרליות ובעלות השפעה. נאמר כי הנרי הבין מגוון רחב של שפות, כולל אנגלית, אך דיבר רק לטינית וצרפתית. הנרי כנער נהנה ממלחמה, ציד ועיסוקים הרפתקנים אחרים; ככל שחלפו השנים הוא השקיע אנרגיה גוברת בעניינים משפטיים ומנהליים ונעשה זהיר יותר, אך לאורך חייו הוא היה נמרץ ולעיתים קרובות אימפולסיבי. למרות גליי הכעס שלו, הוא בדרך כלל לא היה לוהט או מתנשא; הוא היה שנון בשיחה ורהוט בוויכוחים עם מוח אינטלקטואלי וזיכרון מדהים והעדיף בהרבה את הבדידות של ציד או פרישה לחדר שלו עם ספר מאשר בידור של טורנירים או טרובדורים. להנרי הייתה גם דאגה לאנשים רגילים, והורה מוקדם בתקופת שלטונו כי יש להתייחס היטב לאותם ספינות טרופות ולקבוע עונשים כבדים לכל מי ששודד את סחורותיהם. ראלף מדיצ'טו מתעד שכאשר רעב הכה את אנז'ו ומיין בשנת 1176, הנרי רוקן את אוצרו הפרטי כדי להקל על מצוקה בקרב העניים. להנרי היה רצון נלהב לשקם את שליטתו בשטחים שבהם שלט פעם סבו, הנרי הראשון. ייתכן בהחלט שהוא הושפע מאימו בהקשר זה, שכן למטילדה הייתה גם תחושה חזקה של זכויות אבות ופריבילגיות. הנרי לקח בחזרה שטחים, החזיר לעצמו אחוזות והקים מחדש השפעה על האדונים הקטנים יותר שסיפקו פעם את מה שהיסטוריון ג'ון גילינגהם מתאר כ"טבעת מגן" סביב שטחי הליבה שלו. הוא כנראה היה המלך הראשון של אנגליה שהשתמש בעיצוב הרלדי: טבעת חותם שעליה חרוטים נמר או אריה. העיצוב שונה בדורות מאוחרים יותר כדי ליצור את סמל הממלכה המאוחדת.
הבגידה, המיוחסת למאבק הירושה, הייתה הנושא העיקרי במחזה "אריה בחורף" (The Lion in Winter), שהפך לסרט בכיכוב פיטר או'טול וקתרין הפבורן. הנרי השני ובניו, ריצ'רד וג'ון, היו אף נושא לסדרה של ה-BBC2, "כתר השטן" ולספר מ-1978 בעל אותו שם, שנכתב על ידי ריצ'רד ברבר ופורסם כמדריך לסדרת הטלוויזיה, בה כיכבו בריאן קוקס וג'יין לאפוטייר כהנרי ואלינור.
פולק הרביעי, רוזן אנז'ו | ברטה ממונפור | אלי, רוזן מן | מתילדה דה שאטו-דו-לואר | ויליאם הראשון, מלך אנגליה | מתילדה מפלנדריה | מלקולם השלישי, מלך סקוטלנד | מרגרט הקדושה מסקוטלנד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פולק מאנז'ו | ארמנגרד, רוזנת מן | הנרי הראשון, מלך אנגליה | מטילדה מסקוטלנד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ז'ופרואה החמישי, רוזן אנז'ו | מתילדה הקיסרית | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הנרי השני, מלך אנגליה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.