המדינה האסלאמית
ארגון טרור אסלאמי סוני / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המדינה האסלאמית (בערבית: الدولة الاسلامية, תעתיק מדויק: אלדולה אלאסלאמיה), הידועה גם בשמה הקודם דאעש (בערבית: داعش, ראשי תיבות של الدولة الاسلامية في العراق والشام, תעתיק מדויק: אלדולה אלאסלאמיה פי אלעראק ואלשאם, בעברית: "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט[hebrew 1]"; ראשי התיבות באנגלית: ISIS או ISIL – Islamic State of Iraq and Syria/Levant), היא ארגון טרור ג'יהאדיסטי-סלפי שהשתלט זמנית על שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק ופועל גם במדינות נוספות. הארגון מגדיר עצמו כח'ליפות אסלאמית סונית.
| |||
תקופת הפעילות | 1999–הווה (כ־25 שנים) | ||
---|---|---|---|
אידאולוגיה |
הג'יהאד הסלפי אסלאמיזם סוני אנטי-זיידים אנטי-אסלאם שיעי אנטי-נצרות אנטי-הינדואיזם אנטישמיות | ||
מוטו | باقية وتتمدد | ||
מייסדים | |||
מנהיגים |
אבו חפס אל-האשמי הח'ליפה החמישי אבו אל-חוסיין אל-חוסייני אל-קורשי הח'ליפה הרביעי (נהרג) אבו חסן אל-האשמי הח'ליפה השלישי (נהרג) אבו אבראהים אל-האשמי הח'ליפה השני (התאבד) אבו בכר אל-בגדאדי (הח'ליפה הראשון (התאבד)) אבו עלאא אל-עפרי סגן מפקד הארגון שהוכרז כסגן ח'ליף (נהרג)[1][2][3] אבו עומר א-שישאני (מפקד שטח (נהרג)) אבו מוחמד אל-עדנאני (דובר (נהרג)) אבו סלימאן אל-נאצר (מפקד צבאי כללי) אבו עלי אל-אנבארי (סגן ח'ליף בסוריה (נהרג)) אבו מוסלם א-תורכמני (סגן ח'ליף בעיראק (נהרג)) אבו אוסאמה אל-מסרי (סגן ח'ליף במצרים (נהרג)) עבד אל-קדר א-נג'די (סגן ח'ליף בלוב) | ||
אזורי פעילות |
עיראק עיראק עד ל-9 בדצמבר 2017 סוריה סוריה לבנון לבנון[4] לוב לוב מצרים מצרים[5] תימן תימן רוסיה רוסיה[6] אזרבייג'ן אזרבייג'ן גאורגיה גאורגיה מלזיה מלזיה פלסטינים רצועת עזה[7] ניגריה ניגריה קמרון קמרון צ'אד צ'אד ניז'ר ניז'ר הפיליפינים הפיליפינים אפגניסטן אפגניסטן[8] פקיסטן פקיסטן הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו סומליה סומליה טורקיה טורקיה ערב הסעודית ערב הסעודית ואזורים רבים נוספים | ||
חברים | 31,000[9] | ||
חלק מ | אל-קאעידה אל-קאעידה (2004–2014) | ||
הקודם | |||
בעלי ברית |
צבא ח'אלד בן אל-וליד בוקו חראם מחוז סיני של המדינה האסלאמית אבו סיאף המדינה האסלאמית בלוב המדינה האסלאמית בקווקז מחוז ח'וראסאן של המדינה האסלאמית | ||
מתנגדים |
מדינות: אל-קאעידה אל-קאעידה (החל מ-2014) החות'ים היחידות להגנת העם פשמרגה חזבאללה חזבאללה הצבא הסורי החופשי הצבא הסורי החופשי טליבאן טליבאן תחריר א-שאם תחריר א-שאם אחראר א-שאם אחראר א-שאם הכוחות הסוריים הדמוקרטיים החזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין תנועת ההתעוררות העיראקית חמאס חמאס הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני | ||
קרבות |
מלחמת עיראק מלחמת האזרחים השנייה בעיראק מלחמת האזרחים בסוריה מלחמת האזרחים השנייה בלוב הטרור בסיני מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך) מלחמת אפגניסטן המלחמה בצפון-מערב פקיסטן הסכסוך בדרום הפיליפינים | ||
הארגון הוקם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, ב-2004 הצטרף לארגון אל-קאעידה המרכזי באפגניסטן, ונודע כ"אל-קאעידה בעיראק". ב-2014, בעקבות חילוקי דעות בין ההנהגה המרכזית של אל-קאעידה למפקדי הארגון בשטח, התנתק מאל-קאעידה והפך לארגון עצמאי בשם "דאעש".
מנהיג הארגון עד לשנת 2019 היה אבו בכר אל-בגדאדי. הארגון תחתיו השתתף בלחימה בסוריה[13], בעיראק, בלוב, בתימן, באפגניסטן ובפקיסטן[14]. בסוף יוני 2014 הכריז הארגון על הקמת ח'ליפות אסלאמית עצמאית בשטחים שבשליטתו וקיצר את שמו ל"המדינה האסלאמית"[15], שינוי המלמד על השאיפות שגדלו ואינן מוגבלות עוד מבחינה גאוגרפית. בנוסף, הוא הכריז שכל המוסלמים בכל העולם חייבים לציית לאל-בגדאדי, שהוכרז כח'ליפה[16]. הארגון נודע לשמצה בעולם כמבצע פשעים כנגד האנושות לאחר שפרסם ברשת האינטרנט סרטונים בהם הציג את אנשיו עורפים את ראשיהם של קורבנות שנחטפו על ידי הארגון, רוצחים אזרחים וחיילים בעיראק ובסוריה באמצעות רובים, צליבה, שריפה בעודם חיים ומכירה פומבית לעבדות של נשים ייזדיות שנשבו על ידם.[17]
למדינה האסלאמית זרוע תקשורת שהוקמה בתחילת 2014 הנקראת "אל-חיאת", שאחראית על פרסומי הארגון, סרטוני תעמולה ועיתונות כדוגמת המגזין דַאבֶּק.
לאחר קרבות קשים, איבד הארגון שטחים נרחבים. ביולי 2017 הובס הארגון בקרב על מוסול ובאוקטובר 2017 הובס בקרב על א-רקה ונלקחה ממנו השליטה בערים הללו. בדצמבר 2017 הכריז ראש ממשלת עיראק, חיידר אל-עבאדי כי לאחר שלוש שנים של קרבות הביסה עיראק את המדינה האסלאמית[18]. במרץ 2019 הוכרז כי הארגון הובס גם בסוריה[19]. לאחר הבסתו, ירד למחתרת[20]. בסוף מרץ 2019, נפלה העיירה באגוז בסוריה בידי הכוחות הדמוקרטיים הסוריים, והביאה לקץ הח'ליפות הטריטוריאלית של הקבוצה באזור המזרח התיכון. אולם, חלק מהאסטרטגיה של המדינה האסלאמית הייתה התרחבות גלובלית. ואכן, הם הצליחו ליצור מובלעות בחצי האי סיני של מצרים, אפגניסטן (חוראסאן), לוב, בנגלדש, הפיליפינים, מערב אפריקה, הסאהל ומרכז אפריקה (מוזמביק והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו). מרכז הכובד של המדינה האסלאמית עבר לחלקים מאפריקה שמדרום לסהרה ודרום אסיה. באופן כללי, המדינה האסלאמית שולטת כעת בשטחים נרחבים מפאתי החוף המערבי של אפריקה ועד לאגן אגם צ'אד.[17]
ב-27 באוקטובר 2019 נהרג מנהיג הארגון, אבו בכר אל-בגדאדי, בפעולה של צבא ארצות הברית ושיתוף קואליציה בינלאומית נגד דאעש, ואבו אברהים אל-האשמי אל קוריישי[21] מונה במקומו. ב-3 בפברואר 2022 התאבד אל האשמי בעקבות פשיטת כוחות אמריקאים על מחבואו בסוריה, וכחודש לאחר מותו הוכרז אבו חסן אל-האשמי לח'ליפה השלישי של הארגון. ב-30 בנובמבר 2022, לאחר 9 חודשים בלבד בתפקיד, דובר הארגון הודיע כי אבו חסן נהרג במהלך לחימה מבלי לספק פרטים נוספים. למחליפו מונה אבו אל-חוסיין אל-חוסייני אל-קורשי.
לפי אינדקס הטרור העולמי [22] המדינה האסלאמית (דאעש) ושלוחותיה נותרו קבוצת הטרור הקטלנית ביותר בעולם בשנת 2023, זו השנה התשיעית ברציפות, עם פיגועים בכ-21 מדינות, שבהם נרשמו המספר הגבוה ביותר של פיגועים ומקרי מוות מטרור.[17] אירועי טרור המיוחסים להם ברחבי אירופה, כוללים את ה-Bataclan בפריז (2015), מתקפת המטרו של בריסל (2016), ניס (2016), ברלין (2016), סטוקהולם ( 2017), איסטנבול (2017) וברצלונה (2017), ולאחרונה הפיגוע באולם הקונצרטים "קרוקוס סיטי הול" בעיר סמוכה למוסקבה, ב-26 במרץ 2024.[23] בין 10 המדינות המובילות שנפגעו מטרור של המדינה האיסלאמית ושלוחותיה בשנת 2023 היו: בורקינה פאסו, מאלי, פקיסטן, אפגניסטן, סומליה, ניגריה וניז'ר.[17]