הכנסת השמינית
הכנסת ה־8 (1974–1977) / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כהונתה של הכנסת השמינית החלה ב-21 בינואר 1974, בעקבות הבחירות שנערכו ב-31 בדצמבר 1973. בחירות אלו נדחו בחודשיים בשל מלחמת יום הכיפורים. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה אפרים קציר, ולאחר מכן העביר את ניהול הישיבה לראש הממשלה, גולדה מאיר, שהייתה זקנת חברי הכנסת. מיד אחרי כן נבחר ישראל ישעיהו-שרעבי לכהונה שנייה כיושב ראש הכנסת. בעוד שבכנסות קודמות הוצג מועמד שהיה מקובל על רובן המוחלט של סיעות הבית[1], הציגה הפעם האופוזיציה מועמד מטעמה, בנימין הלוי. ישעיהו-שרעבי נבחר ברוב של 70 מול 37. חמישה מחברי הכנסת נמנעו.
ממשלות |
הממשלה השש עשרה הממשלה השבע עשרה |
---|---|
תקופת כהונה |
21 בינואר 1974 – 13 ביוני 1977 (3 שנים) |
מערכת בחירות | 31 בדצמבר 1973 |
הנהגה | |
יו"ר הכנסת | ישראל ישעיהו-שרעבי |
ראש הממשלה |
גולדה מאיר יצחק רבין |
ראש הקואליציה | משה ורטמן |
ראש האופוזיציה | מנחם בגין |
הרכב הכנסת | |
סיעות הקואליציה |
מספר חברי הקואליציה - 68 |
מספר חברי הקואליציה |
68 / 120 |
סיעות האופוזיציה |
מספר חברי האופוזיציה - 52 |
מספר חברי האופוזיציה |
52 / 120 |
מפלגת השלטון | המערך |
עם כינונה של הכנסת הוחלט להקים את הוועדה לענייני ביקורת המדינה. עד אז דנו ועדת הכספים וועדת הכנסת בדו"חות מבקר המדינה. בנוסף, יושב ראש ועדת הפנים שינה את שמה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
הבחירות לכנסת התשיעית הוקדמו בעקבות התרגיל המבריק, והתקיימו ב-17 במאי 1977. כהונתה של הכנסת השמינית הסתיימה עם תחילת כהונתה של הכנסת התשיעית, ב-13 ביוני אותה שנה.
כנסת זו היא הכנסת עם המספר הגבוה ביותר של ח"כים שהיו לראשי ממשלה (שבעה מחבריה - מאיר, רבין, בגין, שמיר, פרס, שרון ואולמרט).