בית החולים הדסה עין כרם
בית חולים בירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית החולים הדסה עין כרם הוא מרכז רפואי אוניברסיטאי בירושלים, המשמש כבית החולים המרכזי של העיר ושל סביבותיה. קריית בית החולים ממוקמת בדרום מערב ירושלים, בסמוך לשכונת עין כרם. בבית החולים, שהוא חלק מן המרכז הרפואי הדסה, 1,189 מיטות אשפוז והוא נחשב לאחד מבתי החולים המתקדמים ביותר בישראל.
 | |
| מראה כללי של בית החולים מהסטף, מאחוריו: הר אורה | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | מרכז רפואי אוניברסיטאי LEVEL 1 TRAUMA CENTER |
| אוניברסיטה | האוניברסיטה העברית |
| בעלים | ההסתדרות המדיצינית הדסה |
| מנכ"ל | פרופ' יורם וייס |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1960 |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 30 |
| מיטות | 1,189 |
| http://www.hadassah.org.il | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | רחוב קלמן יעקב מן, ירושלים |
| מיקום | עין כרם, ירושלים |
| קואורדינטות | 31°45′54″N 35°08′58″E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית החולים הדסה עין כרם  | |
  | |
.jpg)
מנהל בית החולים הוא פרופ' יניב שרר[1].
לאחר מלחמת העצמאות נחסמה הגישה ממערב ירושלים אל בית החולים הדסה בהר הצופים, ויחידות בית החולים נאלצו לפעול מאתרים שונים ומפוזרים במערב העיר. בנסיבות אלו עלתה הדרישה להקים משכן חדש לבית החולים של הדסה. ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון התנגד בתחילה לרעיון מחשש שהקמת בית חולים חדש תערער את צדקת הדרישה של ישראל לפתוח את הדרך אל בית החולים בהר הצופים ולהפעילו, אך נעתר בהמשך לדרישה.
לאחר בחינת מספר אתרים אפשריים ועיכוב שנבע מכוונה שלא מומשה להקים קמפוס משותף לבית החולים הדסה ולאוניברסיטה העברית נבחר ב-1951 האתר להקמת בית החולים[2]. היה זה שטח של 1,200 דונמים של הקרן הקיימת[3], שהיה מרוחק אז משכונות העיר, ליד הכפר עין כרם. המצדדים בבחירת מקום זה ראו בו פוטנציאל לגידול ולהקמת "עיר רפואית" עם שיכונים למאות עובדים, בעוד המתנגדים בקשו להקים את בית החולים בתוך ירושלים[4]. הממשלה בקשה להקים במקום גם את קריית האוניברסיטה, אך לבסוף ויתרה ואישרה לאוניברסיטה להקים את מוסדותיה בגבעת רם[5]. ביוני 1952 הונח אבן פינה למרכז הרפואי[6].
תכנון הקריה הרפואית נמסר לאדריכל יוסף נויפלד[7] ובנובמבר 1954 נחתם הסכם עם סולל בונה על בניית בית הספר לאחיות, כשלב ראשון לבניין הקריה[8]. עוד בראשית 1953 החלה מע"ץ בהכנת השטח ובסלילת דרכי גישה[9]. בסוף 1955 פורסם מכרז לבניית בית הספר לרפואה[10].
בשנת 1956 החלה בניית בית החולים (בהיקף מצומצם מזה שתכנן נויפלד) והיא נסתיימה ארבע שנים לאחר מכן. בניית בית החולים נעשתה על ידי חברת סולל בונה והקבלנים יוסף והלל פפרמן. הבנייה הייתה קשה ומסובכת לאור היקפו הגדול של הפרויקט, מורכבותו והמחסור בכוח אדם מקצועי ובחומרי בנייה בישראל באותן שנים.
ביוני 1958 נחנך בית הספר לאחיות[11] ובית החולים נפתח ביוני 1961[12]. בעת פתיחתו עמדו בו על תילם בניין בית החולים כולל אגף האשפוז המרכזי, בניין מחלקת היולדות, בניין בית הספר לסיעוד ובניין בית הספר לרפואה. מבנים אלו נבנו במתכונת שהייתה אופנתית בשנות ה-50 - "מבני מסגרת", כלומר שלד בטון עם קירות מילוי מאבנים אדומות ולבנות ואלמנטים טרומיים מסוגננים יצוקים מבטון. סגנון בנייה זה נשמר בבניינים בודדים נוספים שנבנו בבית החולים בשנים שלאחר מכן ואז ננטש לטובת סגנונות בנייה אחרים. אגף האשפוז המרכזי תוכנן כמבנה רדיאלי חצי עגול ובו מסדרונות קמורים - צורת תכנון שהתגלתה לימים ככרוכה בקשיים תפעוליים[13].
מאז הקמתו גדל מתחם בית החולים והתרחב באופן משמעותי ביותר:
- בניין בית הכנסת נפתח בשנת 1962, ומצויים בו ויטראז'ים (חלונות שאגאל) שנוצרו על ידי האמן מארק שאגאל.
- חדרי הניתוח - הוקמו בסוף שנות ה-70 בבנין האשפוז המרכזי. בשנת 2016 עברו חדרי הניתוח המרכזיים לבניין דוידסון.
- בניין מכון שרת - הבניין משמש כמרכז לטיפול בסרטן, ומאכלס את המחלקות והמרפאות לאונקולוגיה והמטולוגיה ומחלקת מח עצם, הוקם בסוף שנות ה-70 והורחב במהלך שנות ה-90.
- בניין אם וילד - בתחילת שנות ה-90 נהרס בניין מחלקת היולדות ובמקומו הוקם בניין רב קומות זה, המכיל את מחלקות הילדים של בית החולים - כללית, כירורגית, פסיכיאטרית והמטואונקולוגית, וכן את מחלקות היולדות שלו.
- בניין המרפאות - מאכלס את המרפאות ואשפוזי היום בבית החולים.
- בניין המיון החדש - הוקם במקומו של בניין קנדי, שנבנה ליד בנין האשפוז, ונפתח בשנת 2007. הבניין החדש מאכלס בנוסף לחדר המיון יחידות רבות נוספות של בית החולים ועל גגו נמצא מנחת המסוקים של בית החולים.
- מבואת בית החולים - נפתחה ב-2012, עם חנוכת מגדל האשפוז ע"ש דוידסון (ראו להלן). היא מהווה כעת את הכניסה הראשית לקמפוס בית החולים ומקשרת בין בניין דוידסון, בניין אם וילד, בניין המיון החדש ובניין האשפוז הישן. היא מוארת באור טבעי ולאורכה מוצבת צמחייה טבעית.
בנוסף לבניינים הרפואיים הוקמו בקמפוס בית החולים מספר בניינים לצורכי הוראה ומחקר:
- בניין הספרייה הרפואית על שם ברמן.
- בניין בית הספר לרפואת שיניים.
- בניין בית הספר לרוקחות.
- בניינים נוספים - אודיטוריום מגיד, מרכז הסטודנט פורשהיימר, הבניין הבינלאומי, בניין גודלסקי, בניין לפארק ביו-טכנולוגי.
בקמפוס הוקמו גם מספר בנייני מעונות לסטודנטים ובניין מעונות לאחיות.
בקמפוס בית החולים הוקמו גם מבנים לשירות קהל המבקרים בו:
- באמצע שנות ה-90 הוכשרו חניוני רכב רחבי ידיים במורדות המערביים של הגבעה עליה ניצב בית החולים. שירות אוטובוסים פנימי מקשר בין החניונים לבין בנייני בית החולים. בשנת 2010 נסתיימה הקמת בנין חניה נוסף בסמוך למגדל האשפוז ע"ש דוידסון (ראו להלן).
- בשנת 2006 נסתיימה בנייתם של מרכז קניות מסחרי ובית מלון על מגרש ששימש בעבר כמנחת המסוקים של בית החולים.
בבית החולים פועל חדר אקוטי לטיפול בנפגעות ובנפגעי תקיפה מינית.
מגדל האשפוז ע"ש דוידסון
בחודש מרץ 2012 נפתח בבית החולים מגדל האשפוז החדש ע"ש שרה ווסטמן דוידסון. זהו בניין ששטחו 86 אלף מטרים מרובעים - הגדול ביותר שהוקם בבית החולים מאז ומעולם. בבניין 19 קומות, מהן חמש קומות תת-קרקעיות מוקשחות, ו-20 מעליות. הוא החליף בהדרגה את בניין האשפוז המקורי וכיום משמש כבניין האשפוז המרכזי של בית החולים. בבניין 248 חדרי אשפוז ובהם 530 מיטות. שליש מחדרי האשפוז הם חדרים ליחיד, שני שלישים מיועדים לשני מטופלים. בבניין גם ארבעה "גני מרפא" ובהם פינות ישיבה וצמחייה טבעית.
המגדל מכיל תשתית ל-20 חדרי ניתוח, שמוקמה בקומת המסד של המבנה. 13 מהם החלו לפעול בו בראשית שנת 2016[14][15]. היתר יופעלו בהמשך על פי הצרכים והתקציב שיעמוד לרשות המרכז הרפואי.
על בניית המגדל הוחלט בשנת 2003. הבנייה החלה בסוף שנת 2007, לאחר תהליך תכנון וגיוס כספים ממושך, על מגרש שעליו ניצבו קודם לכן בניין בית הספר לסיעוד וגינה. עלות הבנייה הסתכמה בכמיליארד ש"ח. מרבית המימון להקמת הבניין הועמד על ידי ארגון הדסה. משרד האוצר מימן מתקציב המדינה 10% עד 15% מעלות הבנייה[16]. ביל דוידסון תרם 75 מיליון דולר להקמת המגדל, אשר נושא את שמה של אמו. משפחת דוידסון תרמה סכום נוסף של 12 מיליון דולר לבניית המעבר מן הבניין הישן למגדל החדש.
קו הרכבת הקלה של ירושלים מיועד להגיע בעתיד לפתחו של המגדל.
בשנת 2018 החלה הדסה לשפץ את מגדל האשפוז הישן (הבניין העגול) וכן להוסיף עליו עוד 2 קומות, לאחר סיום השיפוץ יועברו המחלקות הפנימיות לבניין זה בעוד שמגדל דוידסון יכיל את המחלקות הכירורגיות.
השירותים הרפואיים בבית החולים הם מן החדישים ביותר בישראל וקיימות בו יחידות העורכות בדיקות וטיפולים בכל תחומי הרפואה וציוד רפואי והדמייתי מתקדם. בית החולים מתמקד ברפואה שלישונית ורבים מרופאיו השתלמו מחוץ לישראל בהתמחויות-על בתחומי המומחיות שלהם.
בקמפוס בית החולים שוכנים מספר בתי ספר למקצועות הרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה:
- הפקולטה לרפואת שיניים
- הפקולטה לרפואה, הכוללת:
- בית ספר לרפואה
- בית הספר לסיעוד[17]
- בית הספר לרוקחות
- בית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית
הספרייה הלאומית לרפואה, השוכנת בקמפוס, משרתת את התלמידים והסגל של בתי הספר השונים למקצועות הרפואה וכן את סגל בית החולים.
בית החולים מסונף לבית הספר לרפואה ומשמש להוראת סטודנטים.
בכל היחידות הרפואיות של בית החולים נערך מחקר רפואי, ובבית החולים הוקמו ופועלים מספר מרכזי מחקר רב-תחומיים. חברת הדסית, השייכת להדסה, עוסקת בניצול מסחרי של פירות המחקר הנערך בבית החולים.
אתר האינטרנט הרשמי של בית החולים הדסה עין כרם
בית החולים הדסה עין כרם, ברשת החברתית פייסבוק
בית החולים הדסה עין כרם, ברשת החברתית אינסטגרם- הדס שפר, תרומה ומגדל, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2012
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
