הממלכה הסלאוקית
ממלכה ואימפריה קדומה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס. בשיא כוחה שלטה ממלכה זו על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה. זו הייתה המדינה הגדולה ביותר בשטחה בעולם ההלניסטי.
ממשל | |
---|---|
משטר | מלוכני |
ראש המדינה | שליט סלאוקי |
ראש הרשות המבצעת | שליט סלאוקי |
שפה נפוצה | ניב קוינה של יוונית עתיקה, שפות שונות |
עיר בירה | אנטיוכיה, סלאוקיה על החידקל |
גאוגרפיה | |
יבשת | אירואסיה |
היסטוריה | |
הקמה | מלחמות הדיאדוכים |
תאריך | 312 לפנה"ס |
פירוק | מסע פומפיוס למזרח |
תאריך | 63 לפנה"ס |
ישות קודמת | האימפריה של אלכסנדר הגדול (מוקדון) והאימפריה האחמנית |
ישות יורשת | האימפריה המאורית, ממלכת החשמונאים, אוסרואנה, סופנה, קומגנה, אטרופאטנה, הרפובליקה הרומית והאימפריה הפרתית |
שטח בעבר | 3 מיליון קמ"ר (נכון ל־תקופת סלאוקוס הראשון) |
אוכלוסייה בעבר | 14–18 מיליון בשיאה של האימפריה[1] (נכון ל־281 לפנה"ס ו-190 לפנה"ס) |
כלכלה | |
מטבע | דרכמה, כיכר |
שונות | |
הממלכה נוצרה במהלך מלחמות הדיאדוכים, שקרעו לגזרים את האימפריה שכבש אלכסנדר מוקדון.
במהלך המאה ה-3 וה-2 לפנה"ס, ניהלה מלחמות רבות נגד הממלכות ההלניסטית האחרות ובייחוד נגד מצרים התלמיית.
המלכים האחרונים לבית סלאוקוס, פיליפוס השני פילורומאיוס וסלאוקוס השביעי, שמרו על כיסאם עד שנות ה-60 של המאה הראשונה לפנה"ס; אך הממלכה הסלאוקית איבדה למעשה את רוב כוחה ושטחה קודם לכן, זאת בעקבות עלייתה של האימפריה הפרתית במזרח הממלכה, כיבושי בית תלמי בדרומה של הממלכה, מלחמות אזרחים וירושה רבות, והתפשטותה של רומא למזרח החל מ-192 לפנה"ס, ועד הדחת אנטיוכוס ה-13, אחרון השליטים משושלת סלאוקוס, בידי פומפיוס בשנת 64 לפנה"ס.
במהלך שלטונה של הממלכה הסלאוקית על ארץ ישראל, פרץ בארץ ישראל מרד החשמונאים, שבעקבותיו הצליחו היהודים להשיג עצמאות מדינית ראשונה מאז חורבן בית ראשון.