דרב אל-ארבעין

דַרבּ אל-ארבעין (בערבית: درب الأربعين, "דרך הארבעים"^[2]) היא דרך שיירות היסטורית שחיברה בין סודאן למצרים והייתה אחת הדרכים הראשיות במערכת הדרכים חוצות הסהרה.

פיתולי דרבּ אל-ארבעין במתלול הגובל בשקע ח'ארגה

דרב אל-ארבעין
درب الأربعين

שרידי מצד רומי (קַצר אל-לבח'ה) על הדרך בצפון שקע ח'ארגה
מידע כללי
כינוי	דרך הארבעים
מיקום
מדינה	סודאן סודאן מצרים מצרים
נקודת סיום	Kobbei, אסיוט
מפת נתיב השיירות דרבּ אל-ארבעין; הובאה בספרו מ-1799 של ויליאם ג'ורג' בראון, האירופי הראשון שעבר בדרך זו[1]

הנתיב ותולדותיו

נתיב דרבּ אל-ארבעין עקף את עמק הנילוס ממערבו, עבר וקישר בין נאות מדבר. התוואי שלו נמשך בכיוון כללי דרום-מערב–צפון-מזרח,^[3] החל באל-פאשר (الفاشر) (אנ') בחבל דארפֿוּר במערב סודאן וכלה במנפלוט שעל הנילוס במחוז אסיוט במצרים.^[4] אורכהּ של הדרך מגיע לכ-1,800 ק"מ. הדרך הייתה עורק מסחרי ותרבותי בנתיב שהוליך מלב אפריקה, והיא ידועה עוד מתקופת הממלכה הקדומה של מצרים. עבדים שחורים היו המרכיב העיקרי בסחר שעבר בה וכן חפצי מותרות רווחיים, כגון נוצות יענים, שנהב, ניבי היפופוטם, קרני קרנפים, קרשי הובנה, גומי ערביקום וזהב. היבוא ממצרים כלל בין היתר אריגי כותנה ומשי שיובא ממרחקים, להבי חרבות וכלי נשק חם, סבון ונייר ואף אבני חן ותכשיטים.

האירופי הראשון בעידן המודרני שעשה את דרבּ אל-ארבעין למלוא אורכּה היה הנוסע האנגלי ויליאם ג'ורג' בראון שהצטרף ב-1793 לשיירה השנתית בדרכה דרומה, עוכב בדרפור וחזר באותה דרך צפונה מקץ שנתיים. בספרו מ-1799 כתב על מסעו בדרך זו ופירוט את הסחורות שנשאו.^[1] השיירה שאליה הצטרף מנתה כ-500 גמלים ועשתה את הדרך מאסיוט לקָצהָ בסודאן במשך 58 ימים. החוקר הבריטי ביל קנדי שו, שעבר בדרך זו בשנות ה-20 של המאה ה-20, עדיין הרבה לצטט מתוך בראון.

שקיעתה של הדרך מסתמנת במאה ה-19 ומיוחסת להפסקת סחר העבדים, להתייבשות מקורות מים וכן לסדר ולביטחון בעמק הנילוס שהקנו הבריטים ובכך ייתרו את דרך המדבר הקשה. בנתיב שמלוקסור בעמק הנילוס לנאת ח'ארגה עוברת מסילת ברזל, ומקטעים גדולים מדרך הגמלים העתיקה סלולים באספלט שמָחָה את עקבותיהם.

לקריאה נוספת

• Michael Asher, In search of the forty days road, Harlow: Longman, 1984 (ISBN 978-0-582-78364-5)

קישורים חיצוניים

• W.B.K. Shaw, "Darb el Arba'in. The Forty Days' Road", Sudan Notes and Records, Vol. 12 (1), 1929, pp. 63-71
• Robert Morkot, "The Darb el-Arbain, the Kharga Oasis and its forts, and other desert routes", Journal of Roman Archaeology (Supplementary series 19), 1996, pp. 82–94
• Angela Stephens, "Riding the Forty Days' Road", in: Aramco World, Vol.47 (5), 1997, pp. 16–27
• P.M. Holt, "Darb al-Arbaʿīn", in: P. Bearman et al. (eds.), Encyclopaedia of Islam, Second Edition, 2012
• Heiko Riemer and Frank Förster, " Ancient desert roads: Towards establishing a new field of archaeological research", in: Desert Road Archaeology in Ancient Egypt and Beyond, Cologne: Heinrich-Barth-Institut, 2013, pp.19–58
• Knut S. Vikør, "Darb al-Arbaʿīn", in: Kate Fleet et al. (eds.), Encyclopaedia of Islam, THREE, 2015
• Nashwa M.S. Solieman et alii, " Reconstructing the Ancient Caravan Route of Darb Al-Arbain in Greco-Roman Egypt: Heritage Value and Tourism Potential", Journal of Association of Arab Universities for Tourism and Hospitality 16 (2), 2019, pp. 202–224

הערות שוליים

1. Travels in Africa, Egypt, and Syria, from the Year 1792 to 1798
2. מקובל להבין את המונח "ארבעים" כמספר הימים שנדרשו למסע בדרך זו, אף שהעוברים בה בפועל ציינו פרקי זמן ארוכים יותר; יש המייחסים את המספר למקטעי המסע שבין תחנותיה; 40 הוא גם מספר טיפולוגי
3. ובכיוון כללי דרום-דרום-מערב לצפון-צפון-מזרח מח'ארגה לאסיוט
4. פירוט התחנות בדרבּ אל-ארבעין באתר ויקימסע (בגרמנית)