Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם (באנגלית: Academic Ranking of World Universities; בראשי תיבות: ARWU), הידוע גם בכינויים "דירוג שאנגחאי" ו"מדד שאנגחאי" (ובאנגלית, "Shanghai Ranking"), הוא דירוג של איכות מוסדות אקדמיים בעולם, המתפרסם אחת לשנה מאז שנת 2003. בשנותיו הראשונות ערכה את הדירוג אוניברסיטת ג'יאו טונג שאנגחאי, ומאז 2009 נערך הדירוג בידי ארגון עצמאי, Shanghai Ranking Consultancy. הדירוג משווה בין 1,800 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי תבל ומדרג את 1,000 המובילים שבהם.
הדירוג נעשה בהתאם לנוסחה המשקללת את מספר הבוגרים שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס (10%), אנשי סגל שזכו בפרס נובל ובמדליית פילדס (20%), חוקרים שפרסמו מאמרים המצוטטים בהרחבה ב-21 קטגוריות שונות (20%), מאמרים של אנשי סגל שפורסמו בכתבי העת המדעיים Nature ו-Science (20%), דירוג מאמרים במאגרי המידע Science Citation Index ו-Social Sciences Citation Index (20%) וכן ביצועים אקדמיים של המוסד בממוצע לנפש (על פי המדדים מעלה) (10%). שיטת דירוג זו פורסמה לראשונה על ידי החוקרים ליו וצ'נג בשנת 2004.[1]
כדירוג הרב-ממדי העולמי הראשון של אוניברסיטאות, דירוג זה זוכה לתשומת לב רבה מצד אוניברסיטאות, ממשלות והתקשורת העולמית, מאז שהתפרסם לראשונה. סקר על השכלה גבוהה שהתפרסם על ידי האקונומיסט ציין לטובה את הדירוג כ"דירוג השנתי המצוטט במידה הרבה ביותר של אוניברסיטאות מחקר בעולם."[2] במאמר שהתפרסם בכתב העת לענייני חינוך The Chronicle of Higher Education בשנת 2006 נכתב כי הדירוג "נחשב כדירוג הבין-לאומי המשפיע ביותר."[3]
אחד הגורמים התורמים למעמדו ולהשפעתו הרחבה של הדירוג נעוץ בעובדה שקיימת שקיפות בשיטת הדירוג והיא נראית אמינה וללא הטיה הנובעת ממיקום גאוגרפי. נתוני הדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם צוטטו בהרחבה ויושמו כנקודת התחלה לזיהוי נקודות חוזק וחולשה במערכת ההשכלה הגבוהה של מדינות שונות, וכן כמנוף לשינוי וליוזמות חדשות במערכת החינוך.
בביקורת על דירוג זה נטען שהוא מייחס משקל רב מדי לפרס נובל ולמדליית פילדס (30% מהדירוג) אף שהזוכים בפרסים אלה משקפים רק חלק קטן מאוד מתוך כלל פעילות האוניברסיטה, ושקריטריונים אלה מתעלמים מהפקולטות שאינן שותפות לפרסים אלה (כגון מדעי הרוח, משפטים, ומרבית המחלקות במדעי החברה). להמחשת העיוות מביא בריאן לייטר כדוגמה את אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, העוסקת רק במדעי הבריאות, ונמצאת במקום גבוה בדירוג, לפני אוניברסיטאות המקיימות מחקר והוראה בכל תחומי הדעת.[4] ביקורת נוספת ציינה שהדירוג מתעלם מפרסים חשובים בתחומים אחרים, כגון פרס טיורינג במדעי המחשב.[5]
הטבלה מכילה את 100 האוניברסיטאות הראשונות בדירוג האקדמי של אוניברסיטאות בעולם, בשנים 2019 עד 2024. אוניברסיטה ששמה אינו מוזכר ברשימה, לא דורגה בין 100 הראשונות בעולם בשנים המופיעות בטבלה. הדירוג המלא הכיל 500 אוניברסיטאות, ובהמשך גדל ל-1,000 אוניברסיטאות.
שם המוסד | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | 2024 |
---|---|---|---|---|---|---|
מכון ויצמן למדע | 101–150 | 93 | 92 | 83 | 68 | 69 |
האוניברסיטה העברית בירושלים[12] | 101–150 | 101–150 | 90 | 77 | 86 | 81 |
הטכניון | 85 | 101–150 | 94 | 83 | 79 | 85 |
אוניברסיטת תל אביב | 151–200 | 151–200 | 151–200 | 151–200 | 201–300 | 201–300 |
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | 401–500 | 401–500 | 401–500 | 401–500 | 501–600 | 301–400 |
אוניברסיטת בר-אילן | 401–500 | 401–500 | 401–500 | 301–400 | 401–500 | 401–500 |
אוניברסיטת חיפה | 601–700 | 601–700 | 501–600 | 501–600 | 601–700 | 601–700 |
אוניברסיטת אריאל בשומרון | לא מדורגת | לא מדורגת | לא מדורגת | לא מדורגת | לא מדורגת | לא מדורגת |
בשנת 2020 מכון ויצמן היה המוסד האקדמי היחידי בישראל שדורג בין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בדירוג העולמי. בעבר גם האוניברסיטה העברית הייתה בין 100 האוניברסיטאות הטובות ביותר בדירוג זה (וכן הטכניון), אך על פי הערכות,[13] קשיים כלכליים ותקציביים שנובעים, בין היתר, מפנסיות תקציביות לסגל המבוגר שפרש, הקשה על האוניברסיטה לגייס חברי סגל חדשים מובילים, והשפיע על התדרדרותה בדירוג העולמי.
עם זאת בשנת 2021 שלושה מוסדות אקדמיים חזרו בדירוג למאה המקומות הראשונים: האוניברסיטה העברית בירושלים דורגה במקום ה-90, מכון ויצמן למדע ברחובות במקום ה-92 והטכניון בחיפה במקום ה-94.
מגמת העלייה בדירוג נמשכה אף בשנת 2022: האוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-77 (עלייה של 13 מקומות ביחס לדירוגה בשנת 2021), הטכניון ומכון ויצמן דורגו במקום ה-83 (עלייה של 11, 9 מקומות בהתאמה).[14]
בשנת 2023 התברג מכון ויצמן במקום ה-68, ואחריו הטכניון במקום ה-79. האוניברסיטה העברית ירדה 9 מקומות למקום ה-86.
המקום הגבוה ביותר בדירוג אליו הגיעה אוניברסיטה ישראלית הוא מקום 53 בו דורגה האוניברסיטה העברית בשנת 2012.
מקצוע | האוניברסיטה העברית בירושלים | מכון ויצמן למדע | הטכניון | אוניברסיטת תל אביב | אוניברסיטת בן-גוריון | אוניברסיטת בר-אילן | אוניברסיטת חיפה | אוניברסיטת אריאל בשומרון | אוניברסיטת רייכמן | האוניברסיטה הפתוחה |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מתמטיקה[15] | 17 | 76–100 | 101–150 | 43 | 201–300 | 301–400 | 301–400 | - | - | - |
פיזיקה[16] | 301–400 | 76–100 | 201–300 | 101–150 | - | - | - | - | - | |
כימיה[17] | 101–150 | 76–100 | 51–75 | 201–300 | 301–400 | - | - | - | - | - |
ביולוגיה[18] | 101–150 | 51–75 | 201–300 | 101–150 | 301–400 | 301–400 | - | - | - | - |
הנדסת חשמל[19] | - | - | 33 | 301–400 | ||||||
- | - | - | - | - | ||||||
מדעי המחשב[20] | 301–400 | 51–75 | 151–200 | 151–200 | 201–300 | - | - | - | - | - |
רפואה[21] | 201–300 | - | 401–500 | 151–200 | - | - | 301–400 | - | - | - |
משפטים[22] | 30 | - | - | 76–100 | - | 101–150 | 101–150 | - | - | - |
כלכלה[23] | 76–100 | - | 301–400 | 101–150 | - | 401–500 | - | - | - | - |
חינוך[24] | 151–200 | 301–400 | 101–150 | 101–150 | 101–150 | 151–200 | 51–75 | - | - | 201–300 |
פסיכולוגיה[25] | 76–100 | - | 301–400 | 51–75 | 151–200 | 101–150 | 101–150 | 301–400 | 201–300 | - |
ביוטכנולוגיה | 201–300 | 151–200 | 301–400 | 151–200 | 301–400 | - | - | - | - | - |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.