דיוויזיית הפאנצר הראשונה (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר הראשונה
1. Panzer-Division
	סמל הדיוויזיה (1942-5)
	סמל הדיוויזיה (1942-5)
פרטים
מדינה	גרמניה הנאצית
שיוך	ורמאכט
סוג	שריון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	15 באוקטובר 1935 – 8 במאי 1945 (9 שנים)
מלחמות	מלחמת העולם השנייה
פיקוד
מפקד נוכחי	מקסימיליאן פון וייכס
מפקדים	ראו בהמשך

דיוויזיית הפאנצר הראשונה הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה נחשבה לאחת מיחידות השריון האיכותיות והמנוסות בצבא גרמניה הנאצית והיא שירתה לאורך המלחמה במספר מערכות עיקריות, בהן המערכה בפולין, המערכה על צרפת והמערכות בחזית המזרחית.

עובדות מהירות פרטים, מדינה ...

סגירה

הדיוויזיה הוקמה ב-15 באוקטובר 1935 על בסיס יחידות מדיוויזיית הפרשים השלישית.^[1] היחידה הוקמה יחד עם הדיוויזיה השנייה והשלישית, בתור שלוש דיוויזיות השריון הראשונות בצבא הגרמני תחת סמכות זרוע השריון הצעירה בוורמאכט. היא הוקמה בוויימאר מתוך יחידות מדיוויזיית הפרשים ה-3, היא השתתפה באנשלוס ולאחר מכן גם בסיפוח חבל הסודטים בשנת 1938. בתחילת דרכה הורכבה הדיוויזיה מחטיבת רובאים (חי"ר ממוכן) וחטיבת שריון - כל חטיבה עם שני רגימנטים, בנוסף לרגימנט ארטילריה ומספר יחידות סיוע דיוויזיוניות.

עם תחילת מלחמת העולם השנייה והמערכה בפולין בספטמבר 1939, הייתה הדיוויזיה אחת מבין שש דיוויזיות משוריינות בוורמאכט והיא השתייכה במהלך המערכה לקורפוס ה-16, כחלק מהארמייה העשירית, קבוצת ארמיות דרום. דיוויזיות הפאנצר הראשונה והרביעית כחלק מהקורפוס ה-16 התקדמו בגזרה הדרומית לכיוון מרכז פולין והעיר ורשה, הדיוויזיה ספגה אבדות רבות בשלב האחרון של המערכה כאשר נלחמה ביחידות מדיוויזיית הרגלים ה-16 הפולנית, שהייתה מצוידת בכמות גדולה של נשק נ"ט.

במאי 1940 הדיוויזיה לחמה תחת הקורפוס ה-19 בפיקודו של היינץ גודריאן, שנועד לפרוץ את קו ההגנה הצרפתי באזור חבל הארדנים ולהתקדם לכיוון חופי תעלת למאנש באזור קאלה. הקורפוס הצליח להבקיע את מערך ההגנה הצרפתי באזור סדן והתקדם במהירות לכיוון צפון-מערב. באמצע מאי הגיעו יחידות הדיוויזיה לכ-25 ק"מ מחוף הים באזור דנקרק, שם קיבלו פקודה לעצור את התקדמותם, בעוד חיל המשלוח הבריטי בצרפת עורך מבצע פינוי המוני מחוף הים בדנקרק חזרה לאי הבריטי.

לאחר ניצחון המערכה בצרפת וארצות השפלה, איבדה הדיוויזיה את רגימנט השריון השני שלה, שצורף לדיוויזיה משוריינת חדשה (דיוויזיית הפאנצר ה-16), וקיבלה במקומו את רגימנט הרובאים (חי"ר ממוכן) ה-113. מהלך דומה התרחש ברוב דיוויזיות הפאנצר - שכן הפיקוד הגרמני העדיף להגדיל את מספר דיוויזיות הפאנצר על חשבון החלשת מרכיב השריון בדיוויזיות הקיימות.

במבצע ברברוסה שהחל ביולי 1941 בו פלש הצבא הגרמני לברית המועצות, לחמה הדיוויזיה בגזרה הצפונית תחת פיקוד קורפוס הפאנצר ה-41 כחלק מקבוצת ארמיות צפון. בין יולי לספטמבר התקדמו יחידות הדיוויזיה כחלק מהקורפוס דרך אסטוניה לכיוון לנינגרד. ב-8 בספטמבר הדיוויזיה השתתפה בהשלמת כיתור העיר, אך ב-18 בחודש הורה הפיקוד הגרמני ליחידות הקורפוס להפסיק את הניסיון לכבוש את לנינגרד, והיא הועברה תחת פיקוד קבוצת ארמיות מרכז כדי להשתתף במתקפה המתוכננת על מוסקבה (מבצע טייפון). הדיוויזיה לחמה במרחב מוסקבה ובסוף נובמבר הגיעו יחידותיה עד למרחק כ-50 קילומטרים מבירת ברית המועצות. במהלך חורף 1942/1941 ובמהלך כל שנת 1942 השתתפה הדיוויזיה בקרבות המגננה כנגד מתקפות הנגד של הצבא האדום באזור רז'ב, עד אשר נשלחה לצרפת לתקופת מנוחה והתארגנות מחדש בינואר 1943.

ביוני 1943 נשלחה הדיוויזיה לבלקן ובהמשך ליוון מחשש לפלישת בעלות הברית דרך איי יוון. בנובמבר הוחזרה הדיוויזיה לחזית המזרחית, היא השתתפה בקרבות הבלימה שניהלה קבוצת ארמיות דרום בשטח אוקראינה ובהגנה על מרחב קייב. בתחילת 1944 סופחה הדיוויזיה לקורפוס הפאנצר ה-3 והשתתפה בקרבות מבצע דנייפר-קרפטי בין היתר במאמץ למנוע כיתור של כוחות גרמניים בכיס קורסון-שבצ'נקובסק. באפריל 1944 כמעט כותרה הדיוויזיה כחלק מארמיית הפאנצר הראשונה בכיס קמנטס-פודולסקי, אך הכוחות הגרמניים הצליחו לפרוץ את טבעת הכיתור הסובייטית. בספטמבר 1944 נסוגה הדיוויזיה לאזור הרי הקרפטים, באוקטובר היא נסוגה לתוך הונגריה ובינואר 1945 השתתפה במבצע קונרד בניסיון למנוע את כיבוש העיר בודפשט בידי הצבא האדום.