Sd.Kfz. 251

ה-Sd.Kfz. 251 (בגרמנית: Sonderkraftfahrzeug 251, בתרגום: 'כלי רכב בעל תכלית מיוחדת 251') הוא זחל"ם שפותח על ידי הוורמאכט הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. זחל"ם ה-Sd.Kfz. 251 יוצר בארבעה דגמים ראשיים (A עד D) שהיוו פלטפורמה למספר גרסאות במגוון תפקידים ייעודיים.

Sd.Kfz. 251

מידע כללי
סוג	זחלי למחצה
מדינה מייצרת	גרמניה הנאצית
יצרן	הנומג
שנת ייצור	1939
תקופת השימוש	1939–1945 (כ־6 שנים)
דגם קודם	Sd.Kfz. 11
דגם עוקב	Sd.Kfz. 250 / Sd.Kfz. 252
מערכה מרכזית	מלחמת העולם השנייה
יחידות שיוצרו	15,252
מידע טכני
אורך	5.80 מטר[1]
רוחב	2.10 מטר
גובה	1.75 מטר
משקל	7.81 טון
מהירות	52.5 קמ"ש (כביש)
טווח פעולה	300 ק"מ
מנוע	בנזין, 100 כוח סוס
שריון	6-14.5 מ"מ
צוות	12[2]
מערכות נשק
חימוש עיקרי	משתנה

פיתוח

בשלבים שקדמו לתחילת מלחמת העולם השנייה התגבשה הטקטיקה של הבקעה מהירה של שדה הקרב תוך מניעה מהאויב זמן לתגבר נקודות חולשה וכדומה, טקטיקה שנשענה על שימוש בכלי רכב, בעיקר משוריינים, ומטוסים. תורת לחימה זו קיבלה את הכינוי בליצקריג והיא התורה שהנחתה את הצבא הגרמני במהלך המלחמה. כחלק מתפיסה זו, כדי לתמוך מקרוב בכוחות שריון, קיים צורך בהנעה משוריינת של כוחות חיל רגלים בשדה הקרב לצד כוחות השריון, יכולות הניוד של כוחות חיל הרגלים לא יכולות ליפול מיכולות הניוד של הטנקים. מכאן פותח רעיון הזחל"ם המנצל את העבירות הגבוהה של כלי בעל מזקו"ם והיגוי גבוה המגיע מהגלגלים בקדמת הכלי.

פיתוח הכלי החל ב-1935, כאשר הוצע להרכיב גוף משוריין על גבי ה-Sd.Kfz. 11, זחל"ם שפעל כטרקטור גורר לארטילריה. הפיתוח נעשה על ידי חברת הנומג (Hanomag) כאשר בניית גוף השריון נעשתה על ידי חברת באסינג (Büssing-NAG), שש חברות נוספות פיתחו חלקים נוספים של הכלי לאורך שנות המלחמה.

אחד החסרונות הבולטים בזחל"ם ה-Sd.Kfz. 251 היה היעדר הינע בגלגלים הקדמיים, במקור שימשו הגלגלים להיגוי הכלי בעוד שההנעה הייתה נתונה בזחלים. זחל"ם ה-M3, המקבילה של בעלות הברית, כלל את כוח ההינע בגלגלים, מה ששיפר את יכולות ההיגוי של הכלי.

לאורך שנות פיתוחו בין 1935 עד 1945, יוצרו סך הכל 15,252 כלים.^[3] שלושת הדגמים הראשונים (ה-Ausf. A, ה-Ausf. B וה-Ausf. C) יוצרו עד ספטמבר 1943 כאשר החל יצור הדגם הרביעי ה-Ausf. D. הדגמים הראשונים היו מורכבים באופן פחות יעיל ובנייתם הייתה מורכבת וארוכה, פיתוח ה-Ausf. D ענה יותר מכל על בעיית פשטות הכלי, מה שאפשר ייצור מהיר יותר וזול יותר. מדגם ה-Ausf. D יוצרו יותר כלים מאשר שלושת הדגמים הקודמים לו יחד (10,602).

שימוש קרבי

ה-Sd.Kfz. 251/1 Ausf.c לצד פנצר סימן 4 בקרבות ברוסיה

זחל"ם ה-Sd.Kfz. 251 הופיע בשדה הקרב החל בקרבות הראשונים של המערכה בפולין בספטמבר 1939, בשירות דיוויזיית הפנצר הראשונה בתור רק"ם חרמ"ש לסיוע כוחות השריון.

במהלך המלחמה מילאו גרסאות הזחל"ם השונות שלל תפקידים ייעודיים בתור זחל"מי הנדסה, סיוע ארטילרי, פיקוד ועוד. גרסת הנגמ"ש הבסיסית ה-Sd.Kfz. 251/1 השתלבה בתפיסת הלחימה של הוורמאכט בעיקר בתוך כוחות הפאנצרגרנדיר (חי"ר ממוכן) כסיוע לכוחות שריון.

זחל"ם ה-Sd.Kfz. 251 פעל כרק"ם תומך לכוחות שריון וכאחד שכזה, היה נמצא באזורי לחימה רווי אמצעי נ"ט וטנקים, בגלל מיגון הכלי הנמוך, התנהלות הזחל"ם בשדות קרב רווי שריון נעשו בזהירות רבה כאשר הכלי לא נמצא בחזית הקרבות. תפיסת הקרב של הזחל"ם הכתיבה, שתפקידו להוביל את הלוחמים לקרב ומרגע ניהול המגע עם האויב, כוח החי"ר היה פורק מהזחל"ם ומתפרס באזור. ה-Sd.Kfz. 251 היה ממשיך לשמש חיפוי לכוחות החי"ר בעזרת שני המקלעים שלו.^[4]

דגמים

Sd.Kfz. 251/6 Ausf. A

Sd.Kfz. 251/1 Ausf. C

Sd.Kfz. 251/3 Ausf. C

Sd.Kfz. 251/7 Ausf. D

Sd.Kfz. 251/16 Ausf. D

OT-810 צ'כוסלובקי

לזחל"ם ה-Sd.Kfz. 251 ישנם ארבעה דגמים ראשיים שהיו שדרוגים טכניים לכלי. בנוסף לדגמים אלו, ישנה חלוקה לגרסאות שונות של הכלי, כל גרסה תואמת יעוד ספציפי שהיא תוכננה למלא.

• Sd.Kfz. 251 Ausf. A: הדגם הראשוני של הזחל"ם שיוצר עד 1940. הדגם כלל שלושה חרכים לתצפית משני צדדי תא הלחימה ואנטנת רדיו בקדמת הכלי.
• Sd.Kfz. 251 Ausf. B: דגם שדרוג בו הוסרו חרכי התצפית, האנטנה הוזזה לאחורי תא הלחימה מצד שמאל מעל הרדיו, הותקן מיגון בקדמת קנת המקלע ואורגנו תאי האחסון מחדש בכלי כתוצאה מניסיון בשטח. יוצר עד 1940.
• Sd.Kfz. 251 Ausf. C: דגם שדרוג נוסף בו שופרה מערכת הקירור במנוע, מיגון קדמת הכלי שופר, תאי האחסון אורגנו מחדש ומיקום הרדיו הועבר לקרבת כיסא המפקד.
• Sd.Kfz. 251 Ausf. D: דגם השדרוג האחרון בסדרה בו עבר תכנון הכלי פישוט, תאי האחסון בצדדי הכלי הוטמעו בתוך מבנה הכלי, העיקרון המנחה בפיתוח הדגם היה בהקטנה של כמות חלקי השריון המשופע, כך צידי הכלי אינם משופעים כמו בדגמים הקודמים ואחורי הכלי שודרג אף הוא לשיפוע אחד כאשר הפתח האחורי משולב בשיפוע אחיד.

גרסאות

• Sd.Kfz. 251/1: גרסת הזחל"ם הבסיסי, אשר שימשה כנגמ"ש. לזחל"ם היו שני מקלעים מסוג MG34 או MG42, אחד בקדמת תא הלחימה והשני באחוריו וצוות של 12 לוחמים.
  • וורפרהמן 40: הוספת 3 קני שיגור מכל צד של הזחל"ם לשיגור רקטות בין 280 מ"מ ל-300 מ"מ.
• Sd.Kfz. 251/2: גרסה בעלת מרגמה 81 מ"מ מסוג GrW34, תחמושת של 66 פצצות מרגמה, מקלע אחורי וצוות של שמונה. היה בשימוש עיקרי של פלוגות החרמ"ש.
• Sd.Kfz. 251/3: גרסת זחל"ם קשר, בעלת ציוד קשר מסוגים שונים, צוות של שבעה ושני מקלעים.
• Sd.Kfz. 251/4: גרסה ששימשה כזחל"ם גורר לכלי ארטילריה ולהובלת תחמושת.
• Sd.Kfz. 251/5: גרסה ששימשה כנגמ"ש פיקוד למחלקת הנדסה הגרסה כללה סירה מתנפחת, ציוד גישור קל, שני מקלעים ומקום לצוות של שבעה.
• Sd.Kfz. 251/6: גרסת פיקוד ששימשה כחפ"ק, כללה שולחנות למפות, ציוד קשר, ציוד פענוח, מקלע ומקום לשמונה אנשי צוות. גרסה זו התבססה על דגמי A וה-B בלבד.
• Sd.Kfz. 251/7: גרסה ששימשה כזחל"ם הנדסה לתמיכה בכוחות שריון, בעלת ציוד גישור המותקן לצידי הכלי, חומרי נפץ לפיצוץ מכשולים, שני מקלעים ומקום ל-7 עד 8 אנשי צוות.
• Sd.Kfz. 251/8: גרסת אמבולנס משוריין, בעלת מקום לשתי אלונקות וארבעה פצועים בישיבה ושלושה אנשי צוות.
• Sd.Kfz. 251/9: כונה גם 'שטומל' (Stummel), גרסה בעלת תותח 75 מ"מ מסוג KwK37 המותקן בקדמת תא הלחימה, עם מקום לשלושה אנשי צוות ו-52 פגזים.
• Sd.Kfz. 251/10: גרסה בעלת תותח 37 מ"מ מסוג PaK 35/PaK 36. תוכנן לשימוש מפקד מחלקה עם מקום לחמישה אנשי צוות.
• Sd.Kfz. 251/11: גרסה ששימשה הנחה ותחזוקת קווי טלפון וטלגרף.
• Sd.Kfz. 251/12: גרסת לנשיאת ציוד סיקור וסיוע לכוחות ארטילריה.
• Sd.Kfz. 251/13: גרסת הקלטת צליל לסיוע כוחות ארטילריה.
• Sd.Kfz. 251/14: גרסת טיווח צליל לסיוע כוחות ארטילריה.
• Sd.Kfz. 251/15: גרסה לתצפית רשף תותחים לסיוע כוחות ארטילריה.
• Sd.Kfz. 251/16: זחל"ם להביור בעל שני מתקוני להביור 14 מ"מ, מכל דלק ל-700 ליטר ומקום לחמישה אנשי צוות.
• Sd.Kfz. 251/17: זחל"ם נגד מטוסים בעל תותח 20 מ"מ מסוג Flak 30 או Flak 38, כמו כן הותקנו דפנות הנפתחות כלפי חוץ ומקום לבין 5 ל-6 אנשי צוות.
• Sd.Kfz. 251/18: גרסת תצפית לסיוע כוחות ארטילריה, בעל עמדת תצפית על גבי גג הנהג ושם שולחן מפות, בכלי מקום לשישה אנשי צוות.
  • Sd.Kfz. 251/18-II: זחל"ם תצפית לכוחות שריון.
• Sd.Kfz. 251/19: זחל"ם מרכזיית טלפון.
• Sd.Kfz. 251/20: 'אוהו' (Uhu) זחל"ם בעל זרקור תת-אדום לסיוע כוחות שריון.
• Sd.Kfz. 251/21: גרסה נגד מטוסים בעלת תותח משולש "Drilling" מסוג MG151 בעל קוטר 15 או 20 מ"מ. הדגם יוצר החל מ-1944.
• Sd.Kfz. 251/22: גרסה בעלת תותח 7.5 ס"מ PaK 40 המותקן בתא הלחימה, יוצר החל מדצמבר 1944, כלים בודדים בלבד יוצרו.
• Sd.Kfz. 251/23: זחל"ם סיור שפותח בשלב מאוד מאוחר במלחמה ולא ראה יצור ושימוש נרחב, בעל צריח מהכלי Sd.Kfz. 234/1, עליו הורכב תותח 20 מ"מ.

דגמים נוספים

• 'Sd.Kfz. 251 'Calliope: דגם של צבא ארצות הברית למספר זחל"מי Sd.Kfz. 251 שנפלו שלל בידי בעלות הברית עליו הותקנה מערכת לירי רקטות מסוג קליופה 'Calliope' בעלת 60 כני שיגור לרקטות בקוטר 114 מ"מ.
• OT-810: זחל"ם שיוצר על ידי החברות טאטרה ופרגה כהעתק למספר זחל"מי Sd.Kfz. 251 שנפלו שלל על ידי צבא צ'כוסלובקיה לאחר המלחמה. הכלי שימש את צבא צ'כוסלובקיה תקופה ארוכה לאחר מלחמת העולם השנייה.

ראו גם

• זחל"ם
• חרמ"ש

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זחל"ם Sd.Kfz. 251 בוויקישיתוף

• נתונים אודות הדגמים השונים באתר כלי רכב במלחמת העולם השנייה.
• תמונות הכלים השונים מהאתר sdkfz251.

הערות שוליים

1. כל הנתונים מתייחסים לגרסה הראשונית (Sd.Kfz. 251/1) בכל הדגמים מלבד ה-D, שהיה מעט גדול יותר.
2. מתייחס לגרסת הנגמ"ש (Sd.Kfz. 251/1), בגרסאות האחרות מדובר בצוות קטן יותר.
3. האנציקלופדיה של טנקים גרמנים במלחמת העולם השנייה, פיטר צ'מברלין והלן דויל, 1999
4. מהאתר פנצר וורלד.