גרניקה (עיר)

גרניקה (בבסקית: Gernika, בספרדית: Guernica) היא עיירה בקהילה האוטונומית של חבל הבסקים. מאז המאה ה-18 היא מאוחדת מבחינה מוניציפלית עם העיירה לומו (Lumo) השכנה, תחת השם המשותף "גרניקה-לומו". ב־2022 מנתה אוכלוסיית העיר 16,855 איש. היא מקום מושבו הנוכחי של פרלמנט מחוז ביסקאיה (Bizkaia), אשר הרשות המבצעת שלה ממוקמת בבילבאו הקרובה.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הוספת תתי-נושאים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

גרניקה-לומו
Guernica-Lumo

סמל גרניקה סמל גרניקה דגל גרניקה דגל גרניקה
מדינה	ספרד ספרד
קהילה אוטונומית	חבל הבסקים חבל הבסקים
מחוז	ביסקאיה
חבל ארץ	ארץ הבסקים
ראש העיר	מיגל אנחל ארנס איברה
בירת העיירה	גרניקה-לומו
שפה רשמית	בסקית
תאריך ייסוד	28 באפריל 1366
שטח	8.6 קמ"ר
גובה	10 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	17,050 (2023)
‑ צפיפות	1,890.12 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות	43°19′01″N 2°40′36″W
אזור זמן	UTC +1
http://www.gernika-lumo.net
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת ספרד מוגדלת)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה גרניקה-לומו (למפת ספרד רגילה)   מדריד ברצלונה בילבאו חיחון סרגוסה ואיאדוליד מאלגה קורדובה סביליה גרנדה פלמה מורסיה ויגו ולנסיה מרידה צרפת צרפת פורטוגל מרוקו אלג'יריה גרניקה-לומו (למפת חבל הבסקים רגילה)   ויטוריה בילבאו סן סבסטיאן מפרץ ביסקאיה צ. נווארה לה ריוחה קסטיליה ולאון קנטבריה גרניקה-לומו (למפת חבל הבסקים מוגדלת)   ויטוריה בילבאו סן סבסטיאן מפרץ ביסקאיה צ. נווארה לה ריוחה קסטיליה ולאון קנטבריה גרניקה-לומו tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היסטוריה

תחילת ההתיישבות האנושית באזור

הסימנים המוקדמים ביותר להימצאותם של בני אדם באזור הם ציורי קיר במערת סנטימאמינייה (Santimamiñe), המתוארכים לאלף ה-15 לפנה"ס. מציורים אלו ניתן ללמוד כי האזור היה מכוסה ביערות ואוכלס בידי איילים וחזירי בר וכן חיות אחרות. אחרי עידן הקרח, בערך באלף ה-9 לפנה"ס, עלתה "תרבות אוכלי הצדפות", המצטיינת בכמות גדולה של שרידי קונכיות באתרי היישוב. משערים כי הרכיכות הרכיבו את עיקר התפריט של יושבי האזור.

בסביבות המאה ה-2 לפנה"ס החלו להופיע באזור מספר יישובים בנקודות אסטרטגיות החולשות על דרכי התנועה העיקריות והנהרות. עדויות ליישובים אלו ניתן לראות גם כיום במספר אתרים בסביבה. שפך נהר הגרניקה מכיל יותר שרידים רומאיים מאשר כל אזור אחר במחוז ביסקאיה. משערים כי אחת הסיבות לכך היא דרכי המסחר לאורך החוף והמשאבים הטבעיים המקומיים של שיש וברזל.

ייסוד העיר והתפתחותה

העיר עצמה נוסדה ב-28 באפריל 1366 בידי הרוזן טלו (Tello) בצומת דרכים אסטרטגית, שחלשה גם על שפך נהר הגרניקה ונמל סוסו (Suso). עם הזמן קיבלה העיר את המאפיינים האופייניים לערים בסקיות רבות, המאופיינות במספר רחובות מקבילים, הנחתכים ברחוב שכנסיות לו בשני קצותיו.

במרוצת מאות השנים היוותה העיר את מקום המפגש של אספת ביסקאיה. היא נתכנסה תחת "העץ של גרניקה" (Gernikako Arbola), עץ אלון שסימל את החירויות המסורתיות של העם הבסקי. עד לשנת 1876 נחקקו במקום חוקי הפרובינציה בידי פרלמנט ובו שני נציגים מכל עיר וכפר בפרובינציה. העצים הוחלפו בצאצאיהם שוב ושוב. אחד העצים ששרד עד לעשור הראשון של המאה ה-19, הממוקם בסמוך לבית הפרלמנט, נראה בתמונה כשהוא מפוחם. עץ שנשתל בשנת 1860 מת ב-2004 והוחלף גם הוא. אולם, השתיל שנבחר להיות "העץ של גרניקה" הרשמי חולה גם הוא, ועל כן לא יוחלף בטרם תוחלף גם האדמה שסביבו. משכן צנוע הוקם בסמוך לעץ כדי להוות את מקום ההתכנסות, והוחלף בשנת 1826 בבניין הנוכחי.

בעבר היו באים אדוני ביסקאיה לגרניקה, בעת שקיבלו את תארם, על מנת להישבע שישמרו על חירויות בני ביסקאיה. מאוחר יותר הוצמד התואר "אדון ביסקאיה" למלכי קסטיליה, שהמשיכו במסורת זו ובאו למקום להישבע את השבועה.

במהלך המאה ה-18 נמצאה גרניקה בסכסוך קרקעות עם העיר לומו השכנה. הסכסוך נפתר רק בשנת 1882, כששתי הערים אוחדו מבחינה מוניציפלית. רק בתחילת המאה ה-20 החלה העיר להפוך למתועשת, דבר שהביא לגידול אוכלוסייה מכ-4,500 תושבים בשנת 1920 לכ-6,000 בשנת 1936.

הפצצת העיירה במלחמת האזרחים הספרדית

ערך מורחב – הפצצת גרניקה

מחוץ לארץ הבסקים ידועה העיר בעיקר בשל ההפצצה האווירית בידי לגיון הקונדור של הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, ב-26 באפריל 1937, במהלך מלחמת האזרחים הספרדית. הגרמנים הפציצו את העיר על מנת לתמוך בלאומנים, אשר הונהגו בידי הגנרל פרנסיסקו פרנקו והתקוממו כנגד ממשלת הרפובליקה הספרדית השנייה. בו בזמן שימשה ההפצצה זירת ניסויים לקראת יישום טקטיקת מלחמת הבזק הגרמנית. לאחר ארבע שעות של הפצצה העיר הושמדה, אם כי "העץ של גרניקה" שרד. הצייר פבלו פיקאסו צייר את ציורו המפורסם "גרניקה" על מנת להנציח את זוועות ההפצצה.

בתקופה המודרנית

בשל מעמדה המיוחד של העיירה אושר בה חוק האוטונומיה של ארץ הבסקים ב-29 בדצמבר 1978, בתמיכת הממשלה הגולה של ארץ הבסקים. נשיאי הבסקים (Lehendakari) נשבעים גם הם את שבועתם בגרניקה.

גרניקה הוכרזה על ידי אונסק"ו כשמורה ביוספרית, עם אזור ביצות וחופים חוליים עשיר, המאכלסת מינים רבים של ציפורים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גרניקה

• אתר האינטרנט הרשמי של גרניקה
• גרניקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)