Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרנד טורס הוא הכינוי למרוצי האופניים המקצועיים הגדולים באירופה, אשר אורך כל אחד מהם הוא כ-3 שבועות.
ישנם שלושה גרנד טורים:
"ג'ירו ד'איטליה" (הטור האיטלקי).
"טור דה פראנס" (הטור הצרפתי).
"וואלטה אספניה" (הטור הספרדי).כל שלושת המרוצים הם מרוצים מפרכים, הכוללים קטעים הרריים קשים וקטעים מישוריים ארוכים. הם מושכים קהל רב מכל ארצות העולם, ובעיקר מאירופה. מרוצים אלה משודרים בטלוויזיה גם מחוץ למדינות בהם הם נערכים ומנצחי המרוצים זוכים לכבוד רב. הטור דה פרנס הוא הוותיק מכולם (נערך לראשונה ב־1903), אחריו הג׳ירו ד׳איטליה (1909) ולבסוף הוואלטה דאספניה (1935). המרוצים הם מרוצי גברים, כאשר רק לאחרונה נוספו מרוצים מקבילים לנשים, אף כי אלה קצרים יותר הן מבחינת זמן המרוץ והן מבחינת אורך המסלול היומי (הטור דה פרנס פמס ב־2022 והוואלטה פמנינה ב־2023).
כללית, כל אחד משלושת המרוצים נמשך 3 שבועות ובכלל זה שני ימי מנוחה. נהוג לפתוח כל מרוץ במדינה שכנה, וזאת כדי לקרב מדינות שכנות לרוח המרוץ. המרוצים כוללים כמה סוגים של מסלולים או שלבים:
למעט הקטעים נגד השעון, אורך המסלולים נע בממוצע בין 150 ל־250 ק״מ. מנתון זה נובע שבמהלך גרנד טור, עובר כל רוכב מרחק המתקרב ל-5,000 ק״מ ב-3 שבועות!
כל רוכבי הטורים רוכבים במסגרת קבוצות, כשכל קבוצה מורכבת מכ- 8 רוכבים. הרכיבה הקבוצתית מהווה יתרון גדול שכן היא מאפשרת שיתוף פעולה ותמיכה בעת הרכיבה. למשל, ישנם רוכבים ייעודיים שתפקידם להוביל מים ומזון מהרכב המלווה לחברי הקבוצה. לאחרונה, פחתה חשיבותם של אלה, כי לאורך המסלול מוצבים נציגי קבוצות המספקים מים ומזון לרוכבים תוך כדי רכיבה. דוגמה נוספת היא ליצור שורת רוכבים התומכת ומושכת את הרוכב הראשי בקבוצה, היינו אותו רוכב המיועד לניצחון בשלב או בטור כולו. הקבוצות המשתתפות נבחרות על ידי וועדה מארגנת. לרוב נבחרות קבוצות הצוברות נקודות זיכוי רבות במהלך השנה, ונותרים מספר מקומות לקבוצות מקומיות ולמה שמכונה wild card. הניצחון האישי בטור הוא בעל משמעות גבוהה גם לקבוצה. לדוגמה, הקבוצה ימבו-ויסמה (החל מ־2024, ויסמה ליס-א-בייק; שם הקבוצה נגזר ישירות משם התומכים/מאמצים) זכתה למוניטין גבוה ב־2023 לאחר ששלושה רוכבים שלה נצחו, כל אחד בנפרד, את שלוש הטורים: פרימוש רוגליץ׳ את הוואלטה, יונאס וינגגור את הטור, וספ קוס את הוואלטה, ובכך הפכה לקבוצה היחידה לנצח את כל שלושת הגרנד טורים באותה שנה.
מנצח התחרות הראשית נקבע על פי ה״דרוג האישי הכללי״ (individual general classification), הנקבע על פי סך הזמן הכללי של רוכב, כולל זמני בונוס על ניצחונות בקטעים בודדים. כאמור לעיל, ישנם גם דירוגים נוספים: המאיץ הטוב ביותר, המטפס הטוב ביותר, הרוכב הצעיר הטוב ביותר והמנצח בקטע שנערך באותו יום. ישנם מספר רוכבים שנצחו מספר דירוגים באותו טור, לדוגמה טאדיי פוגצ'אר שניצח בטור דה פראנס ב־2020 וב- 2021 וזכה גם בחולצת הרוכב הצעיר (חולצה לבנה) ובחולצת המטפס (חולצה מנוקדת) בשנתיים אלה. נדיר למצוא רוכבים שרכבו בכל 3 הטורים במהלך אותה שנה. יותר מצוי למצוא מאיצים שהחלו לרכב בשלוש הטורים כדי לנצח מספר קטעי מאוץ ולפרוש בטרם מגיע הטור לקטעיו הקשים ביותר. למשל, מארק קוונדיש, רוכב אנגלי, שניצח את מספר הקטעים הגדול ביותר בטור דה פראנס (35 קטעים, שיא שהשלים ב־2024), לרוב לא נהג לרכב טור עד סופו. במשך השנים, רק כ־34 רוכבים סיימו את כל שלוש הגרנד טורים באותה שנה.
אף רוכב אופניים לא ניצח בכל שלושת הגרנד טורס בשנה קלנדרית אחת.
רק שבעה רוכבים ניצחו בכל שלושת הגרנד טורס במהלך הקריירה שלהם:
ז'אק אנקטיל: 5 בטור דה פראנס (1957, 1961, 1962, 1963, 1964), 2 בג'ירו (1960, 1964), 1 בוואלטה (1963) אלברטו קונטדור: 2 בטור דה פראנס (2007, 2009), 1 בג'ירו (2008), 1 בוואלטה (2008), ניצח גם בטור דה פראנס 2010 אבל הניצחון נפסל פליצ'ה ג'ימונדי: 1 בטור דה פראנס (1965), 3 בג'ירו (1967, 1969, 1976), 1 בוואלטה (1968) ברנאר אינו: 5 בטור דה פראנס (1978, 1979, 1981, 1982, 1985), 3 בג'ירו (1980, 1982, 1985), 2 בוואלטה (1978, 1983)
אדי מרקס: 5 בטור דה פראנס (1969, 1970, 1971, 1972, 1974), 5 בג'ירו (1968, 1970, 1972, 1973, 1974), 1 בוואלטה (1973) וינצ'נצו ניבאלי: 1 בטור דה פראנס (2014), 2 בג'ירו (2013, 2016), 1 בוואלטה (2010)
כריסטופר פרום: 4 בטור דה פראנס (2013, 2015, 2016, 2017), 1 בג'ירו (2018), 2 בוואלטה (2017, 2012[1]).שלושה רוכבים בלבד ניצחו שלבים בכל אחד משלושת הגרנד טורס בשנה קלנדרית אחת:
מיגל פובלט: 1956 פיירינו באפי: 1958 אלסנדרו פטאקי: 2003תשעה רוכבים השיגו "דאבל" של ניצחון בשני גרנד טורס בשנה קלנדרית אחת.
שמונה ניצחו בטור דה פראנס ובג'ירו ד'איטליה בשנה קלנדרית:
פאוסטו קופי: 1949, 1952 ז'אק אנקטיל: 1964 אדי מרקס: 1970, 1972, 1974 ברנאר אינו: 1982, 1985
סטפן רוש: 1987 מיגל אינדוראין: 1992, 1993 מרקו פנטאני: 1998
טאדיי פוגאצ׳אר: 2024שניים משבעת רוכבים אלו, ורוכב נוסף הצליחו לנצח בדאבל של הטור דה פראנס והוואלטה אספניה בשנה קלנדרית:
ז'אק אנקטיל: 1963 ברנאר אינו: 1978 כריסטופר פרום: 2017שלושה השיגו דאבל של הוואלטה והג'ירו בשנה קלנדרית:
אדי מרקס: 1973 ג'ובאני בטאלין: 1981 אלברטו קונטדור: 200822 רוכבים בלבד ניצחו בשניים או יותר גרנד טורס במהלך הקריירה שלהם. להלן רשימת כל הרוכבים שניצחו ביותר מגרנד טור אחד בקריירות שלהם. הרשימה לא כוללת רוכבים שניצחו יותר מפעם אחת באותו גרנד טור, לדוגמה, לואיזון בובה שניצח בטור דה פראנס שלוש פעמים אך לא ניצח גרנד טור אחר.
| שם | מספר הניצחונות | טור דה פראנס | ג'ירו ד'איטליה | וואלטה אספניה |
|---|---|---|---|---|
| אדי מרקס | 11 | 5 (1969, 1970, 1971, 1972, 1974) | 5 (1968, 1970, 1972, 1973, 1974) | 1 (1973) |
| ברנאר אינו | 10 | 5 (1978, 1979, 1981, 1982, 1985) | 3 (1980, 1982, 1985) | 2 (1978, 1983) |
| ז'אק אנקטיל | 8 | 5 (1957, 1961, 1962, 1963, 1964) | 2 (1960, 1964) | 1 (1963) |
| פאוסטו קופי | 7 | 2 (1949, 1952) | 5 (1940, 1947, 1949, 1952, 1953) | 0 |
| מיגל אינדוראין | 7 | 5 (1991, 1992, 1993, 1994, 1995) | 2 (1992, 1993) | 0 |
| אלברטו קונטדור | 7 | 2 (2007,2009) | 2 (2008,2015) | 3 (2008,2012,2014) |
| ג'ינו ברטלי | 5 | 2 (1938, 1948) | 3 (1936, 1937, 1946) | 0 |
| אלפרדו בינדה | 5 | 0 | 5 (1923, 1925, 1927, 1928, 1929) | 0 |
| פליצ'ה ג'ימונדי | 5 | 1 (1965) | 3 (1967, 1969, 1976) | 1 (1968) |
 טוני רומינגר | 4 | 0 | 1 (1995) | 3 (1992, 1993, 1994) |
| רוברטו הראס | 4 | 0 | 0 | 4 (2000, 2003, 2004, 2005) |
| טאדיי פוגאצ׳אר |
4 | 3 (2020, 2021, 2024) | 1 (2024) | 0 |
| פרימוש רוגליץ' |
4 | 0 | 0 | 4 (2019, 2020, 2021, 2024) |
| לואיזון בובה | 3 | 3 (1953, 1954, 1955) | 0 | 0 |
| ג'ובאני בורנרו | 3 | 0 | 3 (1921, 1922, 1926) | 0 |
| פדרו דלגאדו | 3 | 1 (1988) | 0 | 2 (1985, 1989) |
| לורן פיניון | 3 | 2 (1983, 1984) | 1 (1989) | 0 |
| קרלו גאלטי | 3 | 0 | 3 (1910, 1911, 1912) | 0 |
 צ'ארלי גול | 3 | 1 (1958) | 2 (1956, 1959) | 0 |
 גרג למונד | 3 | 3 (1986, 1989, 1990) | 0 | 0 |
| פיורנצו מאני | 3 | 0 | 3 (1948, 1951, 1955) | 0 |
| פיליפ תייס | 3 | 3 (1913, 1914, 1920) | 0 | 0 |
| ווינצנזו ניבאלי |
3 | 1 (2014) | 2 (2013, 2016) | 0 |
 דניס מנצ'וב | 2 | 0 | 1 (2009) | 1 (2007) |
| פרנקו בלמינון | 2 | 0 | 2 (1962, 1963) | 0 |
| ג'ובאני בטאלין | 2 | 0 | 1 (1981) | 1 (1981) |
| חוליין ברנדרו | 2 | 0 | 0 | 2 (1941, 1942) |
| אוטביו בוטקייה | 2 | 2 (1924, 1925) | 0 | 0 |
| גוסטף דלור | 2 | 0 | 0 | 2 (1935, 1936) |
| ניקולס פרנץ | 2 | 2 (1927, 1928) | 0 | 0 |
| חוסה מנואל פואנטה | 2 | 0 | 0 | 2 (1972, 1974) |
| איבן גוטי | 2 | 0 | 2 (1997, 1999) | 0 |
 יאן ינסן | 2 | 1 (1968) | 0 | 1 (1967) |
| הוגו קובלט | 2 | 1 (1951) | 1 (1950) | 0 |
| פירמין למבוט | 2 | 2 (1919, 1922) | 0 | 0 |
| אנדרה לדוק | 2 | 2 (1930, 1932) | 0 | 0 |
| סיילבה מאאס | 2 | 2 (1936, 1939) | 0 | 0 |
| אנטונין מאן | 2 | 2 (1931, 1934) | 0 | 0 |
| לואיס אוקניה | 2 | 1 (1973) | 0 | 1 (1970) |
| מרקו פנטאני | 2 | 1 (1998) | 1 (1998) | 0 |
| לוסיין פטיט-ברטון | 2 | 2 (1907, 1908) | 0 | 0 |
| רוז'ה פיניון | 2 | 1 (1967) | 1 (1969) | 0 |
| סטפן רוש | 2 | 1 (1987) | 1 (1987) | 0 |
| פאולו סבולדלי | 2 | 0 | 2 (2002, 2005) | 0 |
| ג'וזפה סארוני | 2 | 0 | 2 (1979, 1983) | 0 |
| ג'ילברטו סימוני | 2 | 0 | 2 (2001, 2003) | 0 |
| ברנאר תבנה | 2 | 2 (1975, 1977) | 0 | 0 |
 יאן אולריך | 2 | 1 (1997) | 0 | 1 (1999) |
| ג'ובאני ואלטי | 2 | 0 | 2 (1938, 1939) | 0 |
| יופ זוטמלק | 2 | 1 (1980) | 0 | 1 (1979) |
| אלכס צילה | 2 | 0 | 0 | 2 (1996, 1997) |
 נאירו קינטנה |
2 | 0 | 1 (2014) | 1 (2016) |
 יונאס וינגגור |
2 | 2 (2022, 2023) | 0 | 0 |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
