ג'ינסאפוט
כפר בנפת קלקיליה ברשות הפלסטינית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גִ'ינְסַאפ֫וּט (בערבית: جينصافوط, תעתיק מדויק: ג'ינצאפוט) הוא כפר פלסטיני הנמצא, בגובה של כ־430 מטר מעל פני הים, בנפת קלקיליה. הכפר ממוקם צפונית לנחל קנה ולעמנואל, דרומית לכפר קדום ולחג'ה, מערבית לקדומים ולג'ית, ומזרחית לקרני שומרון ולכפר לאקף. הכפר שוכן בסמיכות לכפר אל-פונדוק.
 | |
| מבט מכביש 5066 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | קלקיליה |
| ראש העיר | ת'אבת בשיר |
| שטח | 9,388 דונם |
| גובה | 430 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 2,571 (2017) |
| קואורדינטות | 32°10′50″N 35°07′49″E |
| אזור זמן | UTC +2 |
לאחר הסכמי אוסלו ב־1995, סווגו 4.8% משטח כפר כשטח B הכפר והיתר, 95.2%, סווגו כשטח C.[1]
בשנת 2012 החליטה הרש"פ כי ג'ינסאפוט והכפר הסמוך אל-פונדוק יהיו תחת מועצה מקומית אחת.[1] ההחלטה בוטלה ב־19 בינואר 2016.
מקור השם
על פי וילנאי, מקור השם אינו ידוע.[2] לפי הספר "ארצנו פלסטין" (بلادنا فلسطين) פירוש השם הוא: "חופן הנדיבות" או "שיא הנדיבות".[3] בפנקסי מכס עות'מאניים מ־1596, הכפר נקרא: "ג'ים סאפוט"[4]
היסטוריה
הכפר ממוקם למרגלות ח'רבת עסכור, בה שרידי מבנים למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה העות'מאנית. מצפון־מזרח לכפר ממוקם קבר שייוז' אחמד שלידו נמצאו חרסים מן התקופות הפרסית וההלניסטית.[5]
על פי כתובת חקוקה על משקוף של זאוויה או חילווה, הבונה הוא: מובארק אבן צאלח אלוסי (مبارك ابن صالح الوسي) בתקופה הממלוכית, בשנת 1389 לספירה.[6][7]
הכפר נזכר בפנקסי מכס עות'מאניים משנת 1596, בשם: "ג'ים סאפוט": "במקום 26 משפחות, כולן מוסלמיות, המתפרנסות מגידול חיטה, שעורה, גידולי קיץ (תירס, מלפפון, אבטיח, מלון, קישוא, דלעת, חציל, פלפל, עגבנייה, שעועית, לוביה), זיתים, ענבים וצאן".[4]
בסקר משנת 1882, שערכה הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, מתואר המקום ככפר קטן הממוקם על גבעה, עם בארות בצד צפון, וכמה עצי זיתים.[8]
אוכלוסייה
| מפקדי אוכלוסין - ג'ינסאפוט | |||
| שנה | תושבים | מקור | הערות |
| 1596 | [4] | 26 משפחות מוסלמיות | |
| 1922 | 267 | [9][10] | |
| 1931 | 315 | [9][11] | גרו ב־79 בתים |
| 1945 | 450 | [9] | |
| 1961 | 729 | [9] | |
| 1987 | 1,100 | [9] | |
| 1997 | 1,620 | [9] | |
| 2005 | 2,203 | [9] | |
| 2007 | 2,357 | [9] | |
| 2011 | 2,800 | [דרוש מקור] | |
| 2017 | 2,571 | [12] | |
עד שנות ה-70 היה הכפר צפוף ודחוס, כך ש-30–40 נפש חיו על דונם אחד. לאחר מכן החלו התושבים להרחיב את השטח הבנוי, אל עבר שטחיו החקלאיים של הכפר, ובשנת 2011 הצפיפות עמדה על 8–10 נפשות לדונם. [דרוש מקור]
אדמות, חקלאות ומים
בשנת 1945 נקבע ששטח הכפר הוא 9,356 דונם, מתוכם 9,344 רשומים כאדמות פרטיות ועוד 12 דונם מושע. מתוך השטח הזה הכפר היה בנוי על כ-15 דונם, 3,618 שטחים חקלאיים ועוד 5,723 דונם אדמות בור.[9]
בפנקסי מכס עות'מאניים משנת 1596 נכתב שתושבי הכפר מתפרנסים מגידול חיטה, שעורה, גידולי קיץ (תירס, מלפפון, אבטיח, מלון, קישוא, דלעת, חציל, פלפל, עגבנייה, שעועית, לוביה), זיתים, ענבים וצאן". הם שילמו מס קבוע של 33.3% בסך 8,654 אקצ'ה.[4]
בשנת 1981 תושבי קרני שומרון החלו להכשיר שטח לסלילת כביש. תושב הכפר עתר לבג"ץ ושר הביטחון מנחם בגין ומפקד יו"ש הודיעו שהייתה טעות במדידות, והשטח הוחזר לבעליו.[13]
בשנת 2002, כשנה לאחר שנרצח גלעד זר, בנו של משה זר, הקים אחיו, את המאחז רמת גלעד, בשטח של הכפר ג'ינסאפוט, לטענת משפחת זר, הם רכשו כחוק את האדמות אך המוכר סירב לחתום על שטר הבעלות.[14][15] בשנת 2011 היו ניסיונות של תושבי רמת גלעד, להגיע להסכם עם המדינה,[16] ולאחריו, ב-2014, העבירו התושבים רק את המבנים שנבנו על אדמה פרטית. בג"ץ דחה עתירה שהוגשה וקבע כי "במאחזים אלה לא נותרה בנייה על קרקע פרטית".[17] המדינה התחייבה להסדיר את המאחז, אך לא קיימה את חלקה[18]. בפועל, המאחז הוא חלק מהמועצה המקומית קרני שומרון.
בסך הכל הופקעו מהכפר כ-713 דונם.[1]
בשנת 1999 הוקמה בכפר רשת המים ציבורית ואליה מחוברים כ-99% מהבתים. מי השקיה לחקלאות, מסופקים מבורות, בארות וכמה מעיינות.[1]
כלכלה
חלק ניכר מתושבי הכפר מתפרנס מחקלאות. הגידולים העיקריים הם: זיתים, זעתר, דגנים, שקדים, ירקות עונתיים, קטניות, ועדרי כבשים. בכפר חנויות (בגדים, מזון, ירקות, חומרי בניין ועוד), וכן בתי מלאכה קטנים (נגריות, נפחיות, פחחיות, מתפרות ומוסכים). חלק מהתושבים מועסק במשרות ממשלתיות בכפר, ומחוצה לו.
אישים
פארוק קדומי - ראש המחלקה המדינית בתנועת אש"ף, ויו"ר תנועת הפת"ח. (נולד בכפר ועזב עם משפחתו בגיל צעיר).
קישורים חיצוניים
- מידע על אתר ג'ינסאפוט, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
