ברטראן דלנואה

ברטראן דלנואה
	ברטראן דלנואה, 2007
	ברטראן דלנואה, 2007
לידה	30 במאי 1950 (בן 74); תוניס, תוניסיה
מדינה	צרפת
השכלה	Toulouse Capitole University
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית
	bertranddelanoe.net
	25 במרץ 2001 – 5 באפריל 2014; (13 שנים)
	→ ז'אן טיברי אן הידלגו ←
	21 ביוני 1981 – 1 באפריל 1986; (4 שנים)
	21 ביוני 1981 – 1 באפריל 1986; (4 שנים)
	24 בספטמבר 1995 – 27 במרץ 2001; (5 שנים)
	24 בספטמבר 1995 – 27 במרץ 2001; (5 שנים)
פרסים והוקרה
	קצין במסדר הלאומי של קוויבק (2012); כוכב זהב וכסף של מסדר השמש העולה (2013) ;
חתימה

ברטראן דלָנוֹאֶה (בצרפתית: ‏Bertrand Delanoë^ⓘ‏^Ⓘ‏; נולד ב-30 במאי 1950) הוא פוליטיקאי צרפתי, חבר המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית וראש עיריית פריז בשנים 2001–2014.

עובדות מהירות לידה, מדינה ...

סגירה

דלנואה היה לפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון שהכריז על זהותו המינית כהומוסקסואל.

נולד בתוניס, תוניסיה לאבא צרפתי-תוניסאי אתאיסט (מודד) ואמא צרפתייה קתולית (אחות). בגיל 11 היה עד לקרבות בביזטרה (בנסרט) ולאחר שהבסיס הצבאי נסגר בביזטרה בשנת 1963, הוריו התגרשו. הוא ואמו עברו לגור ברודז שבנפת אברון.

לדלנואה תואר מתקדם בכלכלה.

דלנואה החל את פעילותו הפוליטית בתחילת שנות העשרים לחייו. ב-1971 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית ושנתיים לאחר מכן, בהיותו בן 23, שימש כמזכיר התאחדות הסוציאליסטים באברון. נבחר לראשונה למועצת העיר בפריז בשנת 1977 ובשנת 1993 הוא כיהן כראש המפלגה הסוציאליסטית בעיר. מילא לאורך השנים שורת תפקידים וב-1995 נבחר לסנאט הצרפתי ושימש בתפקיד מזכיר ועדת מדיניות החוץ וההגנה.

ראש עיריית פריז

דלנואה החל לכהן כראש העירייה ממרץ 2001, לאחר שהרוב הפוליטי במועצת העיר עבר לגוש השמאל המאוחד בפעם הראשונה מאז הקומונה הפריזאית (1871).

דלנואה זכה בראשות העיר בראש קואליציה של סוציאליסטים, ירוקים וקומוניסטים כשניצח את השמרנים בראשות ג'יין טיברי ראש העיר המכהן משנת 1995 (טיברי החליף את ז'אק שיראק, שכיהן כראש העיר בשנים 1977–1995, לאחר שהתפטר ונבחר לנשיא צרפת). מה שסייע בידו הוא פיצול הקולות השמרנים בין שני המתמודדים של מחנה זה, ג'יין טיברי ופיליפ סגואה. זאת כשמספר שערוריות שחיתות ושוחד הובילו את הימין למפלה בבחירות 2001, בעיר שבאופן מסורתי נתמכת על ידי הימין.

דלנואה הציב למטרה שיפור איכות החיים, הפחתת זיהום האוויר והפחתת תנועת כלי הרכב בעיר. הוא ארגן מספר מיזמים בעיר, כמו מיזם פארי פלאז' - "חוף הים של פריז" על גדות נהר הסן. המיזם שהחל ב-2002 מאפשר לפריזאים שלא יכולים לצאת לחופשה בקיץ, לנפוש. המיזם, שלמעשה יוצר חוף ים מלאכותי על גדות הסן במהלך יולי-אוגוסט, זכה הצלחה בקרב משפחות עם ילדים, והועתק לערים נוספות אחרות בעולם. מיזם נוסף הוא מיזם "אופניים חופשיות" שאפשר לפריזאים להשתמש באופניים מושכרות במחיר מוזל ובנוחיות על ידי פיזור רב של תחנות השכרה בכל רחבי העיר.

דלנואה נבחר שנית בשנת 2008 לעוד שש שנים עד שנת 2014 ברוב של 57.7%.

התנקשות כושלת

בלילה שבין ה-5 ל-6 באוקטובר 2002, דלנואה נדקר במהלך ה-Nuit Blanche (מצרפתית: "לילה לבן"), בעת שקידם את פני הציבור החוגג בבית עיריית פריז. המתנקש, אזאדין ברקאן (Azedine Berkane) היה מהגר מוסלמי בעל עבר של אלימות ושימוש בסמים, שלפי העיתונות הסביר למשטרה שהוא שונא פוליטיקאים והומוסקסואלים. על אף פציעתו החמורה שדרשה ניתוח, זו לא סיכנה את חייו. ברקאן, שלא נמצא כשיר לעמוד למשפט, אושפז בבית חולים הפסיכיאטרי ב-2004 ממנו יצא לחופשה באפריל 2007 לאחר שרופאיו הסכימו כי אינו מהווה סכנה. אך מאז שלא הגיע לפגישה עם רופאיו, לא נודעו עקבותיו.^[1]

המכרז האולימפי

העיר פריז הייתה מהמועמדים במכרז האולימפי 2012 והגיעה למקום השני בלבד, בעוד שלונדון זכתה במכרז. הכישלון לארח את המשחקים האולימפיים בשנת 2012 היה מפלתו הראשונה כראש עיר ב-6 ביולי 2005. לאחר הכישלון במכרז האולימפי הוא האשים את ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בהתערבות לא חוקית בתוצאות שנתנו לעיר לונדון לארח את המשחקים האולימפיים. למרות זאת הפופולריות שלו עלתה והציבור הצרפתי הטיל את האשמה לכישלון על הנשיא ז'אק שיראק בגלל התבטאויות אומללות כלפי הפינים והבריטים: "הדבר היחידי שהבריטים תרמו לחקלאות האירופית, זה את מחלת הפרה המשוגעת" ו"יותר גרוע מהאוכל הבריטי הוא האוכל הפיני".

דלנואה היה לפוליטיקאי הצרפתי הבכיר הראשון שהכריז על נטייתו המינית כהומוסקסואל בראיון טלוויזיוני בשנת 1998. כשנבחר ב-2001, היה לאחד משלושה ראשי עיר גדולות מאירופה שנבחרו בשנה זו ואף הם הומוסקסואלים מוצהרים. השניים האחרים הם ראש עיריית ברלין קלאוס ווברייט וראש עיריית המבורג, אולה פון בויסט. ידועה השתייכותו לבונים החופשיים.^[2]