בר כוכבא (שיר)
שיר חג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיר חג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בר-כוכבא הוא שיר ילדים עממי מפורסם שנכתב בידי המשורר לוין קיפניס ב-1930 למנגינה מאת המלחין מרדכי זעירא.[1] השיר מזוהה ביותר עם ל"ג בעומר, ונפוץ מאוד בגני ילדים.
בר כוכבא |
|---|
| מאת לוין קיפניס |
|
איש היה בישראל, |
בשיר בן שלושת הבתים מתואר מאבקו של הגיבור בר כוכבא, החותר לדרור ואהוב בשל כך על ידי העם כולו, באריה שלכלובו הוא הושלך. בבית האחרון של השיר רוכב בר כוכבא על האריה ובידו "דגל דרור", לקול תרועות העם.
שיר הילדים של קיפניס מושפע מראייתה של התנועה הציונית בראשיתה את בר כוכבא כסמל ומופת להתקוממות לאומית.[2] קיפניס עצמו חיבר את המיתוס שעליו התבסס השיר אל התנועה הציונית, בסיפורו 'האריה ששאג' (או 'ארי האבן') מ-1943, שבו עובר האריה לשרת את יוסף טרומפלדור, ולאחר מכן קופא והופך לפסל האריה השואג בתל חי.[3]
בפרט, השיר מבוסס על המיתוס בן המאה ה-19 לפיו הוטל בר כוכבא על ידי הרומאים לזירה ובה אריה, ומיד השתלט בר כוכבא על האריה ורכב איתו לביתר. המיתוס הופיע לראשונה ברומן "הריסות ביתר" (ליטא, 1858), עיבוד מאת הסופר קלמן שולמן לרומן בגרמנית פרי עטו של הרב שמואל מאיר מהעיר הכינגן שבפרוסיה, Israelitischer Musenalmanach (אלמנך המוזות היהודי).[3]
עוד בטרם חיבר קיפניס את שירו, כתב שאול טשרניחובסקי על פי המיתוס את הפואמה "ביתרה" (המציגה גם היא תפיסת עולם ציונית באשר לבר כוכבא), ובה המילים הבאות:
שמאלו שלח ברעמת לביא, |
ופי שבעה יגבר מנו |
בשל הדמיון בין הפואמה לשירו של קיפניס, ייתכן כי שירו של קיפניס הושפע באופן מרכזי מ"ביתרה".
השיר חודש והוקלט בעיבוד רוקיסטי באלבומה של להקת השוונג של הפיתה שיצא בשנת 1993.
