Loading AI tools
סרט קולנוע עלילתי ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בלוז לחופש הגדול הוא סרט קולנוע עלילתי ישראלי של הבמאי רנן שור והתסריטאי דורון נשר מ-1987, שהפך עם השנים לסרט פולחן בקולנוע הישראלי.
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | רנן שור |
|---|---|
| הופק בידי | אילן דה פריס, רנן שור, דורון נשר |
| תסריט | דורון נשר |
| שחקנים ראשיים |
יואב צפיר דור צויגנבום שחר סגל נעה גולדברג עמרי דולב שרון בר-זיו עדנה פלידל מיקי קם |
| מוזיקה | רפי קדישזון |
| צילום | איתן חריס |
| מדינה |
ישראל  |
| חברת הפקה | בלוז הפקות בע"מ |
| חברה מפיצה | סרטי נחשון (1987), בלוז הפקות |
| הקרנת בכורה | יולי 1987 (פתיחת פסטיבל הקולנוע ירושלים) |
| משך הקרנה | 97 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| תקציב | 350,000 דולר[1] |
| פרסים | ראו פסקה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
בתעלה נמשכת מלחמת ההתשה. אנחנו מתגייסים לצבא בתחושה שזה החופש הגדול האחרון שלנו. קיץ אחרון של שמש וים, קיץ אחרון שכולנו עדיין יחד וצריך לעשות דברים. להספיק. הזמן: קיץ 1970. המקום: תל אביב.
— מתוך מילות הפתיחה של הסרט
"בלוז לחופש הגדול" מלווה חבורה של שבעה נערים ונערות בחופש שבין בחינות הבגרות לבין הגיוס לצה"ל בתקופת מלחמת ההתשה ב-1970. חופש גדול אחרון שיקטע את התבגרותם ויחייב אותם בהחלטות שיקבעו את דימויים העצמי והחברתי ואת עתידם. באותם שבועות קצובים וטעונים ינסו כל אחד לעצמו, וכולם ביחד, לחלום, לממש שאיפות ולנסות ולשנות מציאות אישית וחיצונית.
הסרט מחולק ל-4 פרקים, על פי שמות גיבוריהם בני העשרה:
קווי המתאר של סיפור הסרט נכתבו לראשונה ב-1976 על ידי רנן שור כבר במהלך לימודיו בחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב והתבססו על חוויות שעבר עם בני מחזורו, מחזור מכתב השמיניסטים בתל אביב של 1970, בתקופת מלחמת ההתשה[2].
שנתיים לאחר מכן הצטרף לכתיבת התסריט דורון נשר, אז שחקן צעיר ששיחק בסרטו הקצר של שור "הקרב על מבצר ויליאמס". נשר ושור כתבו בין השנים 1978–1985 שש גרסאות לתסריט שנדחו על ידי קרן הקולנוע הישראלי[3]. במקביל, סירבו משקיעים פרטיים להשקיע בסרט על רקע שונותו מסרטי נעורים מסחריים נוסח "אסקימו לימון" שהופקו עד אז בישראל. גיבורים פציפיסטיים ודיונים פוליטיים נחשבו באותה תקופה ל"רעל קופתי". יותר מכך, משרד התעשייה והמסחר סירב להעניק סיוע בסיסי לסרט בטענה כי הוא סרט לא פטריוטי[4]. הסרט אושר לבסוף להפקה על ידי קרן הקולנוע הישראלי ב-1985.
ההפקה יצאה לבסוף לדרך בתקציב נמוך של 350,000 דולר[1], כאשר עבור מרבית אנשי הצוות היה זה סרט ארוך ראשון. חלק מרכזי מתפיסת הבימוי של הסרט הייתה החיבור להוויה הישראלית והתל אביבית, מתוך גאווה ותחושת שייכות לתרבות הישראלית, כנגד שיקולים מסחריים. מבחני הבד לסרט נערכו באוגוסט 1986[5].
הליהוק של הסרט חיפש שחקנים עם מראה ישראלי טיפוסי, ולא נרתע משימוש בשחקנים לא מוכרים, מתוך כוונה ליצור תחושת מלאות ישראלית. המוזיקה המלווה את הסרט עושה שימוש מודע בפזמונים, טקסטים ואייקונים ישראליים מעוררי אסוציאציות כמו "יוסי ילד שלי מוצלח" (ע. הלל/סשה ארגוב), "הליכה לקיסריה" (חנה סנש/דוד זהבי), "למה לי לקחת ללב" (אריק איינשטיין ושלום חנוך/שלום חנוך), ו"טוב למות בעד ארצנו" – משפטו האלמותי של יוסף טרומפלדור.
במהלך החזרות, מצאו שור ונשר לנכון להעביר לשחקנים הצעירים את רוח התקופה באמצעות ערימת תקליטים, ספרים וסרטים שביטאו את חוויית "אני ואתה נשנה את העולם" של סוף שנות ה-60. בין הסרטים היו "שיער", "אדם בעקבות גורלו" ו"המסעדה של אליס", מוזיקה של "הביטלס", לאונרד כהן, ג'ימי הנדריקס, "הדלתות", ג'ניס ג'ופלין וכדומה; וספרים של הרברט מרקוזה, פנחס שדה, יצחק אוורבוך אורפז ועוד.
הסרט, שמתרחש בתקופת הקיץ והחופש הגדול, צולם בשל אילוצי הפקה בחורף 1986 בתל אביב[6], ששינתה את פניה מאז זמן התרחשות העלילה - שנת 1970. אתרי הצילום המרכזיים היו חוף רידינג, תיכון עירוני א' לאמנויות ורחוב הגלבוע, כאשר קטעי המופע צולמו בקיבוץ רמת הכובש, שרבים מחבריו לוהקו כשחקני משנה וניצבים בסרט.
הקרנת טרום-הבכורה לעיתונאים, צוות ההסרטה ומשתתפי הסרט נערכה ביוני 1987, באולפני "ברקי־המפריס" בגבעתיים (מתחם סרטי גבע)[7].
הסרט היה הסרט הישראלי הראשון שנבחר לפתוח את פסטיבל הקולנוע ירושלים ביולי 1987[8], הוקרן בבתי הקולנוע וזכה לאהבת הקהל ולביקורת חיוביות[9]. הסרט זכה להצלחה מיוחדת בתל אביב, שבה מילא אולמות במשך שישה שבועות רצופים[דרוש מקור]. תוך שלושה חודשים מיום יציאתו לאקרנים צפו בסרט כ-280,000 איש[10].
בשנת 2009, הוקרן הסרט שוב בבתי הקולנוע של רשת לב[11], בנוסף באותה שנה יצא גם בפורמט DVD (בחברת אן-אם-סי יונייטד, במארז הכולל גם דיסק של פסקול הסרט)[12].
בשנת 2016, יצא הסרט מחדש אחרי שעבר דיגיטציה ושחזור והיה לסרט הישראלי הראשון הזוכה להפצה מחודשת בפעם השלישית[13].
הסרט זכה בפרס "מנורת הכסף" שחולק לראשונה ב-1988 (המקביל לפרס אופיר של אותם ימים)[14], בקטגוריות הסרט הטוב, התסריט והמוזיקה המקורית[15]. כמו כן זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ב"פסטיבל הישראלי בניו-יורק ובלוס אנג'לס" ב-1988[16], ובפרס חביב הקהל ב"פסטיבל שיקגו", 1988. הסרט הוקרן בכ-30 פסטיבלים בינלאומיים ובהם: פסטיבל מונטריאול (בתחרות הרשמית)[17], פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, ובפסטיבלים במוסקבה, שיקגו, לוס אנג'לס, הונג קונג, דבלין, וינה, ונקובר ועוד. הסרט הופץ בבתי קולנוע ובוידאו בארצות הברית ובקנדה על ידי Kino Films ו-Janus Films, הישג לסרט ישראלי באותה תקופה.
אחת מהתופעות הבולטות שהתפתחו בהשראת הסרט היא כתובת הגרפיטי "ארל'ה צודק" שנכתבה ברחבי ישראל. בסרט ארל'ה מסתובב ברחובות תל אביב של שנות השבעים ומנהל מעין יומן על הקירות. הוא מרסס כתובות גרפיטי כמו "אין מלחמה צודקת". כאשר הוא נשאל מה יעשה אם יותקף על ידי האויב, הוא עונה: “לפציפיסט אין גבול שמאחוריו יש אויב. מאחורי מה שמכונה גבול יש אנשים כמוני, כמוך”[18]. הוא גם חושב שאולי גולדה מאיר תבוא ותגיד: "אולי אהרלה צודק? אולי צריך להפסיק את המלחמה ולהחזיר את הילדים הביתה?"[19].
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| יואב צפיר | מוסי שובל |
| דור צויגנבום | אהרל'ה שכטר |
| שחר סגל | אהוד "מרגו" מרגוליס[20] |
| עומרי דולב | יוסי צוויליך |
| נועה גולדברג | נעמי |
| שרון בר-זיו | קובי |
| ורד כהן | שוש |
| עדנה פלידל | המנהלת |
| מיקי קם | עדה המזכירה |
| מקסי נשר | סטריקובסקי השמש |
| משה חבצלת | אבא של מוסי |
| עדה בן-נחום | אמא של מוסי |
| אריאלה רובינוביץ | חווה כרמלי |
| עמית גזית | סא"ל ארבל |
| סלבה צ'פלין | רופא צבאי |
ב-2018 עלה בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים עיבוד בימתי לסרט[21][2]. העיבוד שנכתב ובוים על ידי תום ווליניץ, הציג את מרגו כיוצר תיאטרון מבוגר המעלה עם תלמידי שנה ג' את אותו מופע שצונזר לפני שנים רבות[22].
ב-19 בינואר 2024 העלה תיאטרון בית ליסין גרסת מחזמר לסרט, בכיכובם של חני נחמיאס, טל גרושקה, נועם קלינשטיין ודור הררי[23]. יותם קושניר ביים את ההצגה, אורן יעקובי כתב את המחזה, וכתב את מילות השירים בשיתוף עם עילי בוטנר, שגם הלחין את ההצגה. אמיר לקנר אחראי על הניהול המוזיקלי והעיבודים[24][25][26][27]. המחזמר היה צפוי לעלות באוקטובר 2023, אך נדחה בשל מלחמת חרבות ברזל[28].
| שחקן | תפקיד |
|---|---|
| דור הררי | מוסי שובל |
| איתמר אלבז | אהרל'ה שכטר |
| טל גרושקה | אהוד "מרגו" מרגוליס |
| אבירם אביטן | יוסי צוויליך |
| נועם קלינשטיין | נעמי |
| דור אלמקייס | קובי |
| אלינור וייל | שוש |
| חני נחמיאס | עדנה המנהלת |
| סתווית צוברי | עדה המזכירה |
| רדה קנטרוביץ'/יעל דובר | חווה כרמלי |
| דורון אורן | סא"ל ארבל |
"בלוז לחופש הגדול", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בלוז לחופש הגדול", באתר AllMovie (באנגלית)
"בלוז לחופש הגדול", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בלוז לחופש הגדול", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
שני ליטמן, "אני סוג של דרמה קווין". ראיון עם הבמאי רנן שור, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2016 גדעון לוי, בלוז לדור מזויין, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2016Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
