בוחוש

בוחוש (Buhuşi), עיר קטנה במחוז בקאו ברומניה. בוחוש שוכנת במפגש הנחל ביסטריצה עם יובלו, רומְני (Români), במרחק 24 קילומטרים מהעיר בקאו. בשנת 2011 התגוררו בבוחוש 14,562 תושבים.

בוחוש
Buhuşi

סמל בוחוש סמל בוחוש
מדינה	רומניה רומניה
מחוז	מחוז בקאו
ראש העיר	וסילה זכריה
בירת העיר	בוחוש
שטח	39.85 קמ"ר
גובה	235 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	14,152 (1 בדצמבר 2021)
‑ צפיפות	365 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות	46°42′54″N 26°42′15″E
אזור זמן	UTC +2
http://www.primariabuhusi.ro
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת רומניה מוגדלת)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור בוחוש (למפת רומניה רגילה)   בוקרשט קלוז' נאפוקה טימישוארה יאשי קונסטנצה קראיובה גאלאץ בראשוב פלוישט אוראדיה אוקראינה מולדובה אוק. בולגריה סרביה הונגריה ס. הים השחור בוחוש tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית החולים בבוחוש

היסטוריה

בוהוש מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1438 בשם בודשט (Bodeşti). בשנת 1457, ביישוב אורביק, שמהווה היום רובע בעיר בוהוש, נערך קרב בו שטפן הגדול ניצח את פטרו ארון. המקום היה אחוזה של בויאר בשם בוהוש, לכן נקרא החל משנת 1800 "בודשטי של בוהוש", "בודשטי של בוחושואיה" ולבסוף "בוהוש". בשנת 1819 המקום הוכרז כיריד. ב-1823 בעלת האחוזה קאטינקה בוהושואיה (Catinca Buhusoaia) קיבלה הרשאה מאת הנסיך סטורזא (Sturza) בה נקבע שמתיישבים במקום יזכו למגרשים. בשנת 1831 היו כל התושבים הנוצריים בבוהוש איכרים מהאחוזה. החל משנת 1832 החלו להיפתח במקום בתי מלאכה של בעלי מקצוע. קהילה יהודית מאורגנת נוסדה בעיר בשנת 1860. בוהוש קיבלה מעמד של עיר ב-1921.

בעיר היה המפעל הגדול ביותר לטקסטיל באזור דרום-מזרח אירופה, אך פעילותו הצטמצמה לאחר שנת 1989 וכיום הוא מעסיק פחות מ-200 עובדים. בעיר יש חמישה בתי ספר יסודיים ובית ספר תיכון אחד.

אוכלוסיית העיר גדלה באופן הדרגתי והגיעה לשיאה בשנת 1992 כאשר נמנו בה 21,621 תושבים. מאז סובלת העיר מירידה דמוגרפית, ובשנת 2011 נמנו בה 14,562 תושבים בלבד. הרוב המכריע של האוכלוסייה הם נוצרים אורתודוקסים.

הקהילה היהודית

בית הכנסת הראשון שהוקם בבניין אבן, נבנה בתחילת המאה ה-19, ונקרא "בית המדרש שול". ב-1840 נבנה בית כנסת נוסף קטן יותר, וכן מקווה ובית עלמין. הקהילה היהודית התארגנה באופן פורמלי בשנת 1860. בית הספר העממי של הקהילה נוסד ב-1897. הקהילה הקימה את חברת "אהבת ישראל" לעזרה הדדית (נוסדה ב-1880) ואת חברת "ביקור חולים" (1882). ב-1905 שובשה הפעילות הסדירה של הקהילה לתקופה של 6 שנים, בשל מריבות פנימיות בתוך הנהגת הקהילה.

בוהוש הייתה אחד משלושת מרכזי החסידות שבנסיכויות רומניה: פעלה בה שושלת בוהוש, שתחילתה באדמו"ר רבי יצחק פרידמן. חלק מבניה היו בין מייסדי ראש פינה. ב-1908 פתחו רבי מנחם מנדל פרידמן וגיסו, הרב דוד טברסקי (Tverski), ישיבה ב"חצר הרבי", שבה למדו רבים מרבני רומניה, ולימדו בה גם מקצועות כלליים. באותה שנה נוסדה גם ישיבה בשם "אור חדש לבני ציון". תיאור של החיים בישיבה זו ניתן בספרו של הסופר העברי, יוחנן טברסקי, בשם "מעולם לעולם". המשכה של חסידות זו מכונה כיום חסידות בוהוש והיא עברה לעיר תל אביב בשנת 1951.

מבנה חברתי

בשנת 1910 היו בקהילה היהודית בבוהוש 201 סוחרים, 51 סנדלרים, 11 חייטים, ,4 נגרים, 3 פחחים, ו-68 בעלי מקצועות אחרים. לפי נתונים סטטיסטים משנת 1915 היו כל הפחחים, הזגגים, עושי הסבון, השענים ושואבי המים בבוהוש יהודים. כן היו בין היהודים : 41 חנוונים, 31 סוחרי אריגים, 11 חייטים, 8 אופים, 8 קצבים, 6 סוחרי תבואה ,5 רבנים, 5 מורים לעברית, 5 סוחרי עור, 3 סוחרי ברזל ועוד.

בימי השלטון הפשיסטי ברומניה

בחודשים הראשונים לאחר עלייתם לשלטון של אנשי "משמר הברזל", אולצו יהודי בוהוש לשלם להם סכום של 400,000 ליי. בימי הטבח בבוקרשט (24-20 בינואר 1941) רצו פעילים פשיסטים להרוג ביהודי בוחוש, אך מפקד "משמר הברזל" התנגד לכך, מחשש שיהיה עליו בעתיד לתת את הדין על מעשי ההרג. הוא הסתפק בכך שסחט מהיהודים כסף רב וגייס אותם לעבודות כפייה. יהודים נשלחו לגדודי עבודה במרחק רב מהעיר. על תושבי העיר היהודים הוטלו הגבלות שונות: הם הורשו לצאת מבתיהם רק בין השעות 10 בבוקר ועד 6 בערב. לקראת פרוץ המלחמה נגד ברית המועצות, במסגרת ההכנות למבצע ברברוסה, פקד הממונה על מחוז פיאטרה-ניאמץ, ב-18 ביוני 1941, להביא את כל הגברים היהודיים מגיל 16 ועד 60 למחנה הריכוז טארגו-ז'יו (Targu-Jiu), אך הפקודה בוטלה והיהודים לא גורשו. באביב 1944, כשחזרו היתומים מטרנסניסטריה, הובאו כשבעים מהם לבוהוש והקהילה דאגה לצרכיהם עד שהועברו למקום אחר.

ערב יום שביתת הנשק, ב-22 באוגוסט 1944, נתפס בית-הכנסת של הרב בידי 200 חיילים גרמניים שנסוגו מכוחות הצבא הסובייטי המתקדמים. בהלה אחזה בקהילה עקב נוכחות הגרמנים, אך למחרת כששמעו החיילים הגרמנים על שביתת הנשק הם ברחו מהעיר, והקהילה היהודית ניצלה.

לאחר השחרור עלה במקצת מספר היהודים בבוהוש, מכיוון שחלק ממגורשי הכפרים החליטו להישאר בעיר. בשנות החמישים והשישים בזמן השלטון הקומוניסטי היגרו רוב יהודי בוהוש מרומניה לישראל ומקומות אחרים בעולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוחוש בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בוחוש
• סיור מצולם בבוחוש, 2012
• דף היסטוריית העיירה (אורכב 19.02.2020 בארכיון Wayback Machine) (תולדות הקהילה), מתוך אתר עיריית פתח-תקוה
• "בוחוש", באתר JewishGen (באנגלית)