אצטדיון קנדה
אצטדיון טניס בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצטדיון קנדה הוא אצטדיון טניס בעל תכולה של 4,500 מקומות ישיבה הנמצא במרכז לטניס בישראל - רמת השרון שהוא מרכז הטניס הגדול במדינה ובו מתאמנים בכירי הטניסאים הישראלים. מדובר באצטדיון הטניס הגדול בישראל והוא משמש כמגרשן הביתי של נבחרות ישראל בגביע דייוויס וגביע הפדרציה.
 | |
| מיקום | רמת השרון, ישראל |
|---|---|
| קואורדינטות | 32°07′49″N 34°50′25″E |
| תקופת הפעילות | 1977–הווה (כ־47 שנים) |
| הורחב | 2008 |
| מפעיל | עיריית רמת השרון והמרכז לטניס בישראל |
| קבוצות |
נבחרת ישראל בטניס (גברים) נבחרת ישראל בטניס (נשים) |
| מושבים | 4,500 |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אצטדיון קנדה  מצפון וממערב: __ הרצליה מצפון: __ גליל ים ממזרח: __ הוד השרון מדרום-מזרח: __ פתח תקווה מדרום וממערב: __ תל אביב-יפו | |
  | |
האצטדיון נחנך ב-6 במאי 1977 שנה לאחר הקמת המרכז לטניס בישראל - רמת השרון וכחלק מפרויקט כלל ארצי בו נבנו בסופו של דבר עוד 13 מרכזי טניס נוספים ברחבי הארץ. הקמת האצטדיון לקחה כחמישה חודשים והתקיימה הודות לתורמים יהודים מקנדה שהרימו את הכפפה להקמת אצטדיון הטניס הראשון בישראל. בטקס חנוכת האצטדיון השתתפו אח"מים רבים ביניהם נציגי תורמים מקנדה ומארצות הברית, שגריר קנדה בישראל, שרים, חברי כנסת וראשי עירייה, אך הדמות המרכזית ביותר הייתה נשיא המדינה דאז, אפרים קציר, שחתך את הסרט. לאחר הטקס התקיים משחק ידידות, לעיני אלפי צופים, בין נבחרות הדייוויס של ישראל וקנדה כאשר את ישראל ייצגו שלמה גליקשטיין ויאיר ורטהיימר. באצטדיון ישנה מערכת תאורת זרקורים המאפשרת לקיים משחקים גם בשעות הלילה.
החל משנת 1979 ועד 1996 התקיימו אצטדיון תחרויות ATP, ריקליס ואייזנברג, שהיו ההזדמנויות היחידות (מלבד משחקי גביע דייוויס) בו יכול היה קהל חובבי הטניס בישראל לצפות בשחקנים הפופולריים של אותה התקופה מהצמרת העולמית כגון ג'ימי קונורס, איליה נסטסה, ברד גילברט, תומאס מוסטר, הרולד סולומון, אהרון קריקסטיין, יאניק נואה, ויין פריירה, אנדריי צ'סנוקוב ועוד. טורניר ריקליס התקיים בזכות התורם הראשי משולם ריקליס וטורניר אייזנברג בזכות תרומתם של ג'ויס ומל אייזנברג.
הקהל הישראלי זכה לראות את הטניסאים הישראלים עושים חיל בטורניר הזה ובראשם עמוס מנסדורף, שגדל במרכז ברמת השרון, וזכה בטורניר בשנת 1987 לאחר ניצחון על קונורס בחצי הגמר ועל גילברט בגמר. מלבד הזכייה, נוצח מנסדורף בארבעה גמרים נוספים. שלמה גליקשטיין נוצח בגמר ב-1980 על ידי הרולד סולומון לאחר ניצחון בחצי הגמר על איליה נסטאסה, גלעד בלום הפסיד לג'ימי קונורס בגמר ב-1989 ושחר פרקיס הפסיד לאהרון קריקסטיין בגמר ב-1984. בלום ופרקיס זכו בטורניר הזוגות ב-1987.
האצטדיון אירח מאז הקמתו עשרות מפגשים של נבחרת הדייוויס של ישראל ביניהם בלטו המפגש מול נבחרת שווייץ ביום כיפור 1993, המפגש מול צ'ילה ב-2007 שהעלה את ישראל שוב לבית העליון ועוד. בין הכוכבים הגדולים שהיו כאן במפגשים הבינלאומיים, עדיין יחסית בתחילת דרכם, היו אנדי מארי ששיחק עם נבחרת בריטניה ב-2005 ונובאק ג'וקוביץ' ששיחק כאן עם נבחרת סרביה שנה לאחר מכן. גם מספר מפגשים במסגרת גביע הפדרציה התקיימו באצטדיון, כשאחד הבולטים בהם היה הגעתה של מריה שראפובה עם נבחרת רוסיה ב-2008.
אצטדיון זה העניק לעיר רמת השרון את שמה בשפת הסימנים הישראלית, המדמה חבטה במחבט טניס[1].
ב-20 בדצמבר 2007 הוכרזה תוכנית לשיפוץ והרחבת אצטדיון קנדה בעלות של כ-4 מיליון דולר. על-פי התוכנית, קיבולת האצטדיון נועדה לגדול לכ-8,000-10,000 מושבים והאצטדיון אף היה אמור להיות מצויד בגג נפתח, כדי לאפשר קיום תחרויות במרכז הטניס של רמת השרון גם בחודשי החורף. על-פי הצהרת מרכז הטניס ומנכ"ל המרכז, ג'נין שטראוס, ביצוע הפרויקט נועד להסתיים בשנת 2012.[2] לקראת מפגש הפדרציה בין נבחרות ישראל ורוסיה בפברואר 2008, הותקנו מושבי פלסטיק בכל יציעי האצטדיון, המגרש עצמו הורחב ונבנה יציע זמני חדש בן 900 מקומות מצד דרום,[3] יציע שהושאר במקומו עד לסיום משחק גביע הדייוויס שהתקיים בסוף אותו החודש.
באוגוסט 2010 פורסם שתוכנית ההרחבה בוטלה לטובת תוכנית שאפתנית יותר בעלות של 50 מיליון דולר להקמת פארק עירוני חדש בדרום העיר בין הכפר הירוק ומרכז הטניס והריסת האצטדיון לטובת בניית אצטדיון טניס רב תכליתי חדש שיכיל 7,000 מקומות עם גג נפתח, תאי מכובדים שבו יועלו גם מופעים. גם תוכנית זאת טרם יצאה לפועל.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
