אלברטוס מגנוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אלברטוס מגנוס (1193 או 1206, לאוינגן, שוואביה - 15 בנובמבר 1280, קלן), "אלברט הגדול" ('מגנוס'=גדול), הנודע גם בכינויים "אלברט מקלן", "הקדוש אלברט" ו"החכם הכולל" (doctor universalis) היה נזיר וכומר גרמני דומיניקני, מראשי האסכולה הסכולסטית. הוכרז כקדוש, וכאחד ממורי הכנסייה. הוא נודע בעיקר בזכות כתביו המדעיים, ובזכות מאמציו ליצור סינתזה בין הדוקטרינה הנוצרית והפילוסופיה האריסטוטלית. היה מורו של תומאס אקווינס. אלברטוס מגנוס נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים והתאולוגים של ימי הביניים, אשר כבר בחייו זכה למוניטין בשל הישגיו.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
אלברטוס מגנוס בפרסקו משנת 1352, טרוויזו (איטליה) | |
לידה |
1193 או 1206 האימפריה הרומית הקדושה לאוינגן, האימפריה הרומית הקדושה |
---|---|
פטירה |
15 בנובמבר 1280 האימפריה הרומית הקדושה קלן, האימפריה הרומית הקדושה |
קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
ביאטיפיקציה | 1622 |
קאנוניזציה | 1931 על ידי פיוס האחד עשר |
מקום פולחן עיקרי | גרמניה כנסיית אנדראס הקדוש, קלן |
חג | 15 בנובמבר |
פטרון של | סינסינטי (אוהיו); חובשים, מדעי הטבע, פילוסופים, מדענים, סטודנטים, יום הנוער העולמי |
סגירה