אחשוורוש
מלך פרס במגילת אסתר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלך פרס במגילת אסתר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס. המגילה מתארת כיצד גירש את אשתו ושתי ונשא במקומה את אסתר, שניצלה את מעמדה כמלכת פרס כדי לסכל את מזימתו של המן, משריו של אחשוורוש, להשמיד את היהודים בממלכת פרס. המלך חשיארש הראשון (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה"), ששלט בממלכת פרס האחמנית בשנים 486–465 לפני הספירה, מוזכר לרוב כהשראה אפשרית לדמותו של אחשורוש[1].
;_Tintoretto,_Jacopo.jpg) | |
| לידה | הממלכה האחמנית |
|---|---|
| פטירה | הממלכה האחמנית |
| בת זוג | ושתי, אסתר |
| עיסוק | מלך |
| בתנ"ך | מגילת אסתר |
  | |
לפי מגילת אסתר, אחשוורוש שלט באימפריה שהשתרעה "מהודו ועד כוש", ולפי הסיפור אימפריה זו כללה 127 מדינות. אולם, אחשוורוש התעניין בעיקר בנעשה בארמונו. לאורך המגילה הוא מארגן מספר רב של משתאות בארמון. בנוסף הוא אוסף את כל נערות הממלכה כדי לבחור מהן את אשתו (לבסוף נבחרת אסתר), ומקים "בית נשים" ו"בית פילגשים". הוא גם עסוק במינויים: הוא ממנה את המן לראש השרים, אולם בעקבות האירועים המתוארים במגילה המן נתלה ומרדכי היהודי ממונה במקומו. בסוף המגילה מסופר גם על פעולות אחרות של אחשוורוש מחוץ לתחומי שושן הבירה, כגון הטלת מיסים.
בבחינה שטחית נדמה כי אחשוורוש הוא הדמות הראשית במגילה - הוא נזכר בה כמאתיים פעם (כ-30 פעמים בשמו, ובשאר האזכורים בכינויים כגון 'המלך', 'אליו' וכולי). אך עיון בסיפור מגלה כי זוהי אשליה. דמותו של אחשוורוש היא דמות נלעגת של מלך טיפש, הפכפך וחלש אופי הנשלט בידי יועציו. הוא מכנס את שריו הבכירים להתייעצויות דחופות כדי להחליט בעניינים של מה בכך, ואילו החלטות הרות גורל מתקבלות אצלו בקפריזה של רגע, ולעיתים מתוך שכרות. עם זאת, פרשנים רבים מסכימים כי אחשוורוש איננו מצטייר כמלך רשע. אמנם, מרשיעה לכאורה הסצנה שבה הוא מסמיך את המן לעשות ליהודים כטוב בעיניו; חמת זעמו המלודרמטית בעת "גילוי" הקנוניה שהוא עצמו השתתף ברקיחתה מציגה אותו באור מגוחך. חלק מהפרשנים דנים את אחשוורוש לכף זכות, ומניחים שלא היה מודע למלוא משמעותם של דברי המן: יש הסבורים כי היה שיכור לחלוטין בשעה שאישר את הגזירה. סנדרה בת' ברג מצביעה על כך שבדברי המן לאחשוורוש מופיע הנוסח המקוצר: "ייכתב לאבדם", לעומת הנוסח שאינו משתמע לשתי פנים בצו המלכותי עצמו: "להשמיד להרוג ולאבד...". ברג מעלה את הסברה שהמן הטעה את אחשוורוש במתכוון: מדבריו ניתן היה להבין שהוא מבקש למכור את היהודים לעבדות, וזו התוכנית שאחשוורוש הסכים לה. והשוו לדברי המן: "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול...", ולדברי אסתר: "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו..."[2]. בנוסף, המן לא הזכיר במפורש כי העם ה'בעייתי' הוא העם היהודי, וייתכן כי אחשוורוש סבר כי מדובר בבעיה אמיתית ולא במזימה אנטישמית.
אחשוורוש נזכר גם בספר עזרא: "וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם"[3]. אולם קיים ספק אם מדובר באותו מלך.
אופי המלך שנוי במחלוקת בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין רב לשמואל[4] עוסקת בשאלה האם היה מלך טיפש שנגרר אחרי המן, או שמא מלך ערמומי. מקריאה במגילה עולות ראיות לשני הצדדים, ויש הבוחרים לקבוע שהיה מלך הפכפך, ותמרן את כולם לרצונו בלא אידיאלים מסוימים. לעומת זאת יש הטוענים שהוא היה חסר דעה משל עצמו.
באותו הדף, ישנה מחלוקת נוספת לגבי ייחוסו. יש אומרים שהיה הבן של כורש ויש אומרים שהיה פקיד פשוט שקנה את המלוכה בכסף. על פי המדרש שם (מגילה דף יב עמוד ב), כשביקש מושתי לבוא למשתה כדי להראות את יופיה, ושתי סירבה באומרה שהוא היה לא יותר מאשר שומר הסוסים של אביה (בלשאצר).
לדברי רבי יצחק עראמה, אחשוורוש היה ממוצא אפריקאי[5].
במדרש אבא גוריון אחשוורוש מוצג כשונא ישראל, ועם זאת כאדם חכם הלומד מן ההיסטוריה. בתגובה לבקשת המן להשמיד את היהודים, מספר לו אחשוורוש על הישועות שעשה להם האל מימי פרעה ועד תקופת השופטים. המלך מתואר כבקיא בהיסטוריה של עם ישראל, ותשובתו נשענת על ציטוטים ועל הפניות למקרא ולמסורות אגדיות. חלק זה במדרש בא על-מנת להרחיב את תיאור דברי הקטרוג על עם ישראל, שבמגילה המקורית הם קצרים וסתומים, ורב המרחק ביניהם לבין הגזירה הקיצונית של השמדת היהודים כליל (וראו "גם כך לא כתוב בתנ"ך", יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, פרק כ"ט).
חוקרי המקרא רואים באחשוורוש דמות ספרותית סטראוטיפית, שאיננה משקפת את דמותו ההיסטורית של מלך כלשהו אך קיבלה השראה ממלכים אמיתיים - כשם שדמותו של הנרי השמיני במחזהו של שייקספיר איננה משקפת את דמותו ההיסטורית של מלך זה.
רוב החוקרים מזהים את המלך חשיארש הראשון כהשראה לדמותו של אחשורוש. חשיארש (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה", ומוכר גם בצורה היוונית של שמו, כסרכסס או קסרקסס) שלט בממלכה האחמנית בשנים 486–465 לפני הספירה. הזיהוי הזה מבוסס על שלוש סיבות:
מקורות יהודיים ומסורתיים מזהים את אחשוורוש דווקא עם בנו של חשיארש ויורשו במלוכה, ארתחשסתא הראשון. כך למשל תרגום השבעים, יוסף בן מתתיהו וגם חז"ל, במדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פיסקה ה', שם נאמר שדריווש השני היה בנם של אסתר ואחשוורוש, וידוע שאביו של דריווש השני היה ארתחשסתא הראשון. הדבר גם מתיישב אולי עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לשיקום בית המקדש. גם האמור בספר דניאל, פרק ט', פסוק א' - "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים", תומך בגרסה זו, כשהכוונה היא, שוב, לדריווש השני בן ארתחששתא הראשון. כמו כן, הגישה המקובלת כיום היא לזהות את אחשוורוש המוזכר בספר עזרא, דווקא עם ארתחשסתא הראשון וזאת לכאורה בלי קשר לשאלה אם זהו אותו אחשוורוש הנזכר במגילת אסתר אם לאו, אבל בעצם תוך תמיכה ברורה בגרסה השנייה, שאחשוורוש של המגילה הוא ארתחששתא הראשון.
ישנם גם זיהויים אחרים של אחשוורוש, המגיעים אפילו עד ארתחשסתא השלישי, אחד המלכים האחרונים לשושלת האחמנית.[דרוש מקור] הפרטים במגילה אינם מספיקים כדי לאפשר זיהוי ודאי שלו.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
