Loading AI tools
דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש, אשר יש שמזהים אותו עם כסרכסס הראשון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וַשְׁתִּי היא דמות מקראית המופיעה במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש. על פי המגילה ושתי הודחה, ועל פי המדרש[1] גם נהרגה, בציוויו של אחשוורוש, לאחר שסירבה להופיע במשתה שערך, לאחר מכן נשא המלך את אסתר.
 | |
| דימוי של ושתי מעשה ידי הצייר אדווין לונג, 1879 | |
| לידה | הממלכה האחמנית (פרס) |
|---|---|
| אב | בלשאצר (על פי המדרש)[דרוש מקור] |
| בן זוג | אחשוורוש |
| עיסוק | מלכה |
| בתנ"ך | מגילת אסתר |
בעידן המודרני סירובה של ושתי לציית לזימון בעלה השיכור זכה להערצה כהירואית בפרשנויות פמיניסטיות רבות למגילת אסתר. פמיניסטיות מוקדמות העריצו את העיקרון והאומץ של ושתי. הרייט ביצ'ר סטואו כינתה את חוסר הציות של ושתי "העמדה הראשונה לזכויות האישה".
דעות החוקרים חלוקות באשר לפירוש השם "ושתי": "הטובה ביותר" בפרסית עתיקה[2], "יפה" בפרסית, ו"חוט" בעילמית. או שמקור השם בשפה הפרסית, ופירושו "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה)[3].
על פי מקורות היסטוריים, לכסרכסס (שמזוהה לדעת רוב החוקרים כ'אחשוורוש') הייתה רק אישה אחת בשם "אמסטריס", ייתכן שהכוונה היא לאסתר, אולם דבר זה לא מסתדר עם הידיעה שאמסטריס הייתה בתו של אוטאנס, אחד משבעת האצילים שהעלו את דריווש לשלטון[4].
על פי מגילת אסתר[5], ביום השביעי של המשתה שערך אחשוורוש לאנשי העיר הוא שלח שבעה סריסים כדי להזמין את ושתי, בזמן שערכה משתה מקביל לנשים, על מנת ”להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא”. לאחר שוושתי מסרבת לבוא, בעצת ממוכן מדיח אחשוורוש את ושתי ממלכותה, ומפרסם בכל מדינות מלכותו צו המחייב את כלל נשות הממלכה לציית לבעליהן, וצו נוסף שיחליף את ושתי כמלכה:
"תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס־וּמָדַי, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת־דְּבַר הַמַּלְכָּה, לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ; וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף. אִם־עַל־הַמֶּלֶךְ טוֹב, יֵצֵא דְבַר־מַלְכוּת מִלְּפָנָיו, וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס־וּמָדַי, וְלֹא יַעֲבוֹר: אֲשֶׁר לֹא־תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ, לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה."
לאחר סיום המשתה, כשנרגע אחשוורוש מכעסו, הוא זכר את מה שנגזר על ושתי – שתודח מהמלכות ותוחלף במלכה אחרת – ולצורך כך, על פי עצת משרתיו, ערך מפקד נערות בתולות על מנת לבחור את המלכה המחליפה. לאחר כשלוש שנים נבחרה אסתר.
בשל סירובה לדרישות המלך והשלכות הסירוב, הוצע בספרות הפמיניסטית המודרנית, לראותה כמטרימה של טענות, אשר הועלו על ידי תנועות חברתיות לזכויות האדם ושחרור האישה בעת החדשה, והיא זוכה להערצה כהירואית בפרשנויות פמיניסטיות רבות למגילת אסתר. פמיניסטיות מוקדמות העריצו את העיקרון והאומץ של ושתי. הרייט ביצ'ר סטו כינתה את חוסר הציות של ושתי "העמדה הראשונה לזכויות האישה", אליזבת קיידי סטנטון כתבה כי ושתי "הוסיפה תהילה חדשה ליומה ולדורה... על ידי חוסר הציות שלה; שכן 'התנגדות לרודנים היא ציות לאלוהים'".
כמה מפרשנות פמיניסטיות עדכניות יותר של מגילת אסתר משווים לטובה את דמותה ומעשיה של ושתי לאלו של מחליפתה, אסתר, שנחשבת באופן מסורתי כגיבורת סיפור פורים. מישל לנדסברג, פמיניסטית יהודייה קנדית, כותבת: "הצלת העם היהודי הייתה חשובה, אבל באותו הזמן כל צורת ההוויה הכנועה והסודית של [אסתר] הייתה האבטיפוס המוחלט של נשיות שנות החמישים. זה דחה אותי. חשבתי, 'היי, מה רע בושתי? היה לה כבוד. היה לה כבוד עצמי. היא אמרה: 'אני לא הולכת לרקוד בשבילך ועבור החברים שלך'".
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
