מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | פעמה |
הגייה* | pa'ama |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה (פעם אחת לשון זכר) |
שורש | פ־ע־ם |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ס׳ פַּעֲמָת־, ר׳ פַּעֲמוֹת, ר"ס פַּעֲמוֹת־ |
סגירה
- לשון המקרא פינה של חפץ.
- ”וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית“ (שמות כה, פסוק יב)
- ” וַיִּצֹק לוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית.“ (שמות לז, פסוק ג)
- ”וְאַרְבָּעָה אוֹפַנֵּי נְחֹשֶׁת לַמְּכוֹנָה הָאַחַת, וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת, וְאַרְבָּעָה פַעֲמֹתָיו כְּתֵפֹת לָהֶם מִתַּחַת לַכִּיֹּר הַכְּתֵפוֹת יְצֻקוֹת מֵעֵבֶר אִישׁ לֹיוֹת.“ (מלכים א׳ ז, פסוק ל)
גיזרון
- המילה מופיעה שלש פעמים במקרא, כולם בלשון רבים, אחת מהם בלשון זכר.
- הגזרון לא ברור דיו; יש המפרשים שהכוונה ל"רגל", בדומה ל"פַּעַם",[1] ושצחרת היחיד היא באמת "פַּעַם" עם הסיומת הנקבית "־וֹת" הרגילה בשמות שאולים מגוף אדם בהוראה המושאלת לחלק של חפץ, בדומה ל"ידות" או "כתפות".[2] אבל רוב המפרשים פירשו שהכוונה לפינות[3] או לפאות[4]. בספר מלכים נראה שהוא מקביל ל"פִּנּוֹת" המופיע בהמשך (שם לד). לפי פירוש זה הגיזרון לא ברור.
סימוכין
תרגום ירושלמי; ראב"ע; לקסיקון BDB. באופן דומה פירש רמב"ן בהוראת: פסיעות.
קאסוטו, פירוש על שמות, שם.
שאר התרגומים הארמיים; רש"י, שד"ל ועוד.