מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סופר
הגייה * sofer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ סוֹפְרִים
סגירה
סופר בעבודתו מי שמקצועו הוא כתיבת ספרים .
”וַיַּגֵּד שָׁפָן הַסֹּפֵר לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר סֵפֶר נָתַן לִי חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וַיִּקְרָאֵהוּ שָׁפָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (מלכים ב׳ כב , פסוק י )
”...וְאִישׁ-אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת.“ (יחזקאל ט , פסוק ב )
”רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר.“ (תהלים מה , פסוק ב )
”וְעַל הַסַּבָּלִים וּמְנַצְּחִים לְכֹל עֹשֵׂה מְלָאכָה לַעֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה וּמֵהַלְוִיִּם סוֹפְרִים וְשֹׁטְרִים וְשׁוֹעֲרִים.“ (דברי הימים ב׳ לד , פסוק יג )
הסופר רם אורן כתב ספרים רבים. מובאות נוספות
בתנ"ך, גם בצורה הנקבית - ”בְּנֵי-הַסֹּפֶרֶת “ (עזרא ב , פסוק נה ) הם השבים מגלות בבל , (בספר נחמיה, 'בְּנֵי-סֹפֶרֶת').
תרגום
रचयिता (תעתיק: racyitā)
הולנדית: schrijver
הונגרית: író
יוונית: γραφέας (תעתיק: graféas)
יפנית: 著者 (תעתיק: chosha)
筆者 (תעתיק: hissha)
필자 (תעתיק: pilja)
קישורים חיצוניים
ערך בוויקיפדיה:
סופר ציטוטים בוויקיציטוט:
ספרות תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
סופרים
סימוכין
An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד 853, "thupar"
Languages and Cultures of the Ancient Near East" ", Shlomo Izre'el, Itamar Singer, Ran Zadok, עמ'- 437
שימש כמעין 'מפקח על ההוראה', בסוף ימי בית שני
מידע נוסף השורש ספר א, ניתוח דקדוקי לשורש ...
השורש ספר א
השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים .
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא
נטיות הפעלים
ס־פ־ר א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
סָפַר
סוֹפֵר
(ב׳ פעוּל: סָפוּר )
יִסְפֹּר
סְפֹר
לִסְפֹּר
נִפְעַל
נִסְפַּר
נִסְפָּר
יִסָּפֵר
הִסָּפֵר
לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
הֻפְעַל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פִּעֵל
סִפֵּר
מְסַפֵּר
יְסַפֵּר
סַפֵּר
לְסַפֵּר
פֻּעַל
סֻפַּר
מְסֻפָּר
-יְסֻפַּר
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
גיזרון
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.
סגירה