המשמעויות שמקורן בלשון המקרא (1–5 ו-9) הסתעפו בעיקר בדרך מטאפורית מראש כאיבר בגוף. המשמעויות האחרות הקשורות בראש כמשכן במחשבות והרגשות הסתעפו בעברית החדשה בדרך של מטונימיה (וכן מעורבת כאן השפעה זרה), שכן בעת העתיקה הלב הוא שנתפס כמושב המחשבות ולא הראש - ואכן במילה לב חלו התפתחויות סמנטיות דומות עוד בלשון המקרא.[1]
בישיבת מליאת האקדמיה ב-12 בנובמבר 2012, האקדמיה החליטה כי "אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון 'ראש' – רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר), 'משנה' – המשנָה לנשיא בית המשפט העליון (בריבוי: מִשְׁנוֹת)"[1].
למילה ראש אין "מין ביולוגי" ולכן אין היא נוטה לנקבה, אבל ייתכן שבעתיד יקרה לה מה שקרה למילה כוכב כאשר יוחסה לבני אדם: הוא "כוכב קולנוע" אבל היא "כוכבת קולנוע". על־פי התקדים הזה אין מניעה שתיווצר הצורה רֹאשָׁה (מילה הקיימת בצירוף "אבן הראשה" בקשת), ונוכל להבחין בין "ראש עיר" ממין זכר ובין "רֹאשַׁת עיר" ממין נקבה.