עירה

לערך העוסק בעִירָה, פועל; ראו עֵרָה.

עֲיָרָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עיירה
הגייה*	ayara
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־י־ר
דרך תצורה	משקל קְטָלָה
נטיות	ר׳ עֲיָרוֹת; עֲיָרַת־; ר׳ עֲיָרוֹת־

1. עיר קטנה, יישוב עירוני קטן.

   • ”כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת גְּדוֹלוֹת, קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.“ (משנה, מסכת מגילה – פרק א, משנה א)
   • "שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ..." (העיירה בוערת, שירו של מרדכי גבירטיג, 1938)

גיזרון

• צורת היחיד מחודשת (מן עיר) ע"פ צורת הרבים בלשון חז"ל

צירופים

• פריץ העיירה הגיע
• עיירת פיתוח
• עיירת ספר
• עיירת נופש, עיירת קייט

תרגום

• אנגלית: town‏‏‏‏,shiptown‏‏‏‏
• יידיש: שטעטל‏‏‏‏

ראו גם

• כרך
• עיר
• קרייה
• קרת
• כפר

השורש עיר
השורש ע־י־ר הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ע־י־ר עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל עִיֵּר מְעַיֵּר יְעַיֵּר עַיֵּר לְעַיֵּר פֻּעַל עֻיַּר מְעֻיָּר יְעֻיַּר -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְעַיֵּר מִתְעַיֵּר יִתְעַיֵּר הִתְעַיֵּר לְהִתְעַיֵּר

עִירָה (לפעמים גם עירא, אירה או אירא)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עירה
הגייה*	'ira
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ עירות; עירת־

1. לשון חז"ל פיסה קטנה של צמר, צמר גפן או חומר סיבי אחר.

   • "בנפש המסכת, ובשתי העומד, ובכפול שהעבירו על גבי ארגמן, ובעירה שהיא עתידה להחזירה, טמא." (משנה כלים כא א)

2. החוט היוצא משפת האריג בזמן האריגה; קצה חוט ערב הבולט מן האריג כי הוא קצר מכדי לחזור לבין חוטי השתי.

ראו גם

• אריגה.
• שתי וערב