מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | סוכות |
הגייה* | sukot |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה (1,3); זכר (2) |
שורש | ס־כ־ך |
דרך תצורה | ר' מן סֻכָּה |
נטיות | |
סגירה
- לשון המקרא עיר בעבר הירדן שבנחלת שבט גד.
- ”וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל-כֵּן קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.“ (בראשית לג, פסוק יז)
- ”וַיִּלְכָּד-נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכּוֹת וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת-שָׂרֵי סֻכּוֹת וְאֶת-זְקֵנֶיהָ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ.“ (שופטים ח, פסוק יד)
- ”בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.“ (מלכים א׳ ז, פסוק מו)
- ”אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.“ (תהלים ס, פסוק ח) (וגם תהלים קח, פסוק ח)
- אחד משלוש רגלים, חג מקראי אשר נהוג בו לשבת בסוכה.
- ”דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה.“ (ויקרא כג, פסוק לד)
- ”זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת.“ (זכריה יד, פסוק יט)
- ”וַיַּעֲשׂוּ אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת כַּכָּתוּב וְעֹלַת יוֹם בְּיוֹם בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפַּט דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ.“ (עזרא ג, פסוק ד)
- לשון המקרא צביר כוכבים הנמצא במזל שור, הנראה בעין בלתי מזויינת כשבעה כוכבים בלבד.
- ”וְאַנְשֵׁי בָבֶל עָשׂוּ אֶת סֻכּוֹת בְּנוֹת וְאַנְשֵׁי כוּת עָשׂוּ אֶת נֵרְגַל וְאַנְשֵׁי חֲמָת עָשׂוּ אֶת אֲשִׁימָא.“ (מלכים ב׳ יז, פסוק ל)
- ”וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.“ (עמוס ה, פסוק כו)
גיזרון
- עיר בעלת שם דומה נזכרת בנדודים במצרים: ”וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.“ (שמות לב, פסוק יז)
- ייתכן כי ע"ש אותה עיר במצרים, בין השאר.
- צורת נקבה מן שכוי.[1] מאכדית: Šukudu – אברק
קישורים חיצוניים
|
|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוכות |