מלא

יש להוסיף לדף זה את הערך: מֶלֶא.

מָלֵא א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלא
הגייה*	male
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ל־א, גזרת נחי ל"א
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ מְלֵאָה, ר׳ מְלֵאִים מְלֵאוֹת, נס׳ מְלֹא־ מְלֹאוֹ

1. לשון המקרא מכיל בכל קבולו.

   • ”כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת“ (במדבר ז, פסוק יד)
   • ” אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב“ (במדבר כב, פסוק יח)
   • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע. ”וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו“ (יהושוע ג, פסוק טו)

2. לשון המקרא בהשאלה מן (1): שלם; בגודלו המקסימלי; עם כל רכיביו האפשריים.

   • ”וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא-קוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל...“ (שמואל א׳ כח, פסוק כ)
   • ”..כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא-יָמִים“ (ירמיה ו, פסוק יא)
   • אני כותב בכתיב מלא על פי כללי האקדמיה ללשון עברית.

3. [עממי] כמות גדולה; הרבה.

   • ראיתי שם מלא אנשים.

4. לשון המקרא בריא, שנפחו רב עקב תזונה נכבדה.

   • ”וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדקוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת“ (בראשית מא, פסוק ו)
   • ראיתי אותו הוא לא גבוה, ממושקף, די מלא, ומקריח.

5. עברית חדשה [תזונה] טבעי גולמי ללא הסרת הקליפה.

   • תזונאים ממליצים לאכול דגנים מלאים למשל אורז מלא ולחם מקמח מלא.

גיזרון

• שורש מקראי גזרת נל"א. המילה קיימת בשפות שמיות נוספות - אכדית: malû, פיניקית: 𐤌𐤋𐤀 (מלא), אוגריתית: 𐎎𐎍𐎀 (מלאַ), סורית: ܡܵܠܹܐ (מָלֵא), ערבית: مَلَأَ (מַלַאַ), געז: መልአ (מֵלְאֵ).

 4. הביטוי המקראי "שבולים מלאות" משמש בהוראת שיבולים בעלות יבול רב עד שנפחן מדומה לקשת שמיתרה דרוך, פירוש זה מסתמך על ההקבלה לצירוף: ”קֶשֶׁת מִלֵּאתִי“ (זכריה ט, פסוק יג) השאול מאכדית בצורת: "קשְׁתֻם מֵלִאתֻם" (qaštum malitum) דהיינו קשת שיתרה משוך לאחור תוך שהוא צובר את האנרגיה לירייה, ראו גם: ”וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת“ (מלכים ב׳ ט, פסוק כד) ^[1]

צירופים

• אניה מלאת מעטה (1)
• במלוא מובן המילה (2)
• בפה מלא (2)
• חיריק מלא (2)
• כתיב מלא (2)
• מלוא היד (1)
• מלוא חופניים (1)
• מלא לוגמיו (1)
• מָלַאנְתַּלָּפִים (3)
• תשובה מלאה (2)

נגזרות

• מלאי
• מלאה

מילים נרדפות

• בריא (4)
• גדוש (1)
• הרבה (3)
• שמן (4)

ניגודים

• רֵיק (1)
• חסר (1,2)
• שדוף (4)
• רזה (4)
• דק (4)
• מעט (3)

תרגום

• אנגלית: full‏‏‏‏

מָלֵא ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	מלא
שורש וגזרה	מ־ל־א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. ניתן בתוכו דבר אחר. הוסף לו מרכיבים.

   • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כח)
   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ.“ (בראשית ו, פסוק יג)

גיזרון

• הצורה בעבר כמו שָֹנֵא מָלְאָה מָלְאוּ מָלֵאתָ מָלֵאתֶם.
• על אף שהפועל הוא בגזרת נל"א, צורת המקור של הפועל היא על דרך גזרת נל"י/ה: מְלֹאת.

מילים נרדפות

• נמלא
• התמלא

ניגודים

• חסר

תרגום

• אנגלית: to be full‏‏‏‏

השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא הערות בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'... "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

מִלֵּא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	מילא
שורש וגזרה	מ־ל־א, גזרת נחי ל"א
בניין	פִּעֵל

1. הכניס לתוך מקום. שם תוכן בתוך דבר אחר.

   • שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע. ”וְאֵלֶּה נֹאדוֹת הַיַּיִן אֲשֶׁר מִלֵּאנוּ חֲדָשִׁים וְהִנֵּה הִתְבַּקָּעוּ“ (יהושוע ט, פסוק יג)
   • ” וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלהים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת“ (שמות לה, פסוק לא)

2. לשון המקרא השלים את המוטל עליו.

   • ”מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה“ (בראשית כט, פסוק כז)
   • ”כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי [...]בִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי ה'“ (במדבר לב, פסוקים יא–יב)

צירופים

• מלא פיו מים
• מלא פיו שחוק
• ממלא מקום(1)
• מלא את יד
• מלא את חובתו

נגזרות

• מֻלָּא (צורת הסביל)
  • ממולא
• מלוי

מילים נרדפות

• טען
• העמיס

ניגודים

• החסיר
• הריק
• רוקן
• שפך

מידע נוסף

• על אף שצורות אלו שכיחות במקורות, הנטיות על־דרך גזרת נל"י/ה, למשל ”וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלּאֹת“ (שמות לא, פסוק ה), אינן תקניות כיום.^[2][3]

תרגום

• אנגלית: fill‏, stuff‏‏‏‏

השורש מלא

השורש מ־ל־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים מ־ל־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל מָלֵא מָלֵא יִמְלָא -אין- לִמְלֹא נִפְעַל נִמְלָא נִמְלָא יִמָּלֵא הִמָּלֵא לְהִמָּלֵא הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל מִלֵּא מְמַלֵּא יְמַלֵּא מַלֵּא לְמַלֵּא פֻּעַל מֻלָּא מְמֻלָּא יְמֻלָּא -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְמַלֵּא מִתְמַלֵּא יִתְמַלֵּא הִתְמַלֵּא לְהִתְמַלֵּא הערות בהתווספות אותיות השימוש לשורש זה, כאשר ניטה בצורת המקור, מאופיין בתנועת חולם; בִּמְלֹאת, לִמְלֹאת, כִּמְלֹאת וכו'... "בבניין קל בשורשים טמ"א, יר"א, מל"א, צמ"א, שׂנ"א – ע' הפועל מנוקדת בצירי בצורת עבר נסתר (צורת העבר שווה לצורת הבינוני). למשל: יָרֵא, צָמֵא, ובצורות עבר בגוף הראשון והשני, כגון צָמֵאתִי, מָלֵאתָ, שְׂנֵאתֶם"-החלטות האקדמיה בדבר פעלים מגזרת נל"א

סמוכין

1. הערות לקסיקאליות על כמה מונחי-צבא קדומים,ישראל אפעלרץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה,1989
2. למלא או למלות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 18 באפריל 2019
3. "למלא או למלאות". ‏השפה העברית‏