מדון

מָדוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מדון
הגייה*	madon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ן
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	מְדוֹן־; ר׳ מְדוֹנִים או מְדָנִים

1. סכסוך בין שני צדדים או יותר; ויכוח, מריבה.

   • ”לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׁא.“ (חבקוק א, פסוק ג)
   • ”תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.“ (תהלים פ, פסוק ז)
   • ”יָפִיחַ כְּזָבִים עֵד שָׁקֶר וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים בֵּין אַחִים.“ (משלי ו, פסוק יט)
   • ”שִׂנְאָה תְּעוֹרֵר מְדָנִים וְעַל כָּל-פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה.“ (משלי י, פסוק יב)
   • ”בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.“ (משלי כו, פסוק כ)

פרשנים מפרשים

• לדיד מלבי"ם בספרו איילת השחר: "יש הרבה שורשים שראשם מ"ם ועיקר שורשם בלעדה. כמו מדנים מן (שורש) ד-י-ן, ממזר מן 'ז-ר', ממארת - שרשו א-ר-ה. וכן מרוח (אשך) מן 'ר-ו-ח'. מֵאֵן מן 'א-י-ן'. מורך מן 'ר-כ-ך', וכדומה (תזריע ס' קסו, אמור ס' נג, אמור ס' צו, בחוקותי ס' מג)

צירופים

• איש מדון

מילים נרדפות

• ויכוח
• חיכוך
• עימות
• קטטה
• מאבק
• מריבה, ריב
• תגרה
• פולמוס

תרגום

אנגלית: strife‏‏‏‏

ראו גם

• איבה
• מלחמה

השורש דון

השורש ד־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י גזרת השלמים, יתר הנטייה נעשית עפ"י גזרת נע"ו/י . ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית קביעת זכיות וחובות בין אדם לחברו, חריצת משפט גזרה גזרת נע״ו/י שגוי? הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים ד־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל דָּן דָּן יָדוּן דּוּן לָדוּן נִפְעַל נָדוֹן נָדוֹן יִדּוֹן הִדּוֹן לְהִדּוֹן הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל דִּיֵּן מְדַיֵּן יְדַיֵּן דַּיֵּן לְדַיֵּן פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִדַּיֵּן מִדַּיֵּן יִדַּיֵּן הִדַּיֵּן לְהִדַּיֵּן הערות בבניין קל הנטייה מותרת לפי שתי דרכים- לפי ע"ו או לפי ע"י, דהיינו: לָדוּן וְגַם לָדִין, אָדוּן וְגַם אָדִין, תָּדֹנָּה וְגַם תָּדֵנָּה, דּוּנוּ וְגַם דִּינוּ וכולי (במקורות ניטה בייחוד לפי ד־י־ן). בבניין התפעל הנטייה נעשית בהידמות הדל"ת לתי"ו או בלעדיה, דהיינו: לְהִתְדַּיֵּן אוֹ לְהִדַּיֵּן, תִּתְדַּיְּנִי אוֹ תִּדַּיְּנִי, מִתְדַּיְּנִים אוֹ מִדַּיְּנִים וכלי. בבניין נפעל קיימות שתי דרכֵי הטיה: המקראית- נָדוֹן או התלמודית- נִדּוֹן. ההבדל ניכר רק בעבר ובבינוני, יתר הנטיות מזדהות.