זעק חמס

זָעַק חָמָס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	זעק חמס
הגייה*	za'ak khamas
חלק דיבר	פועל
מין	זכר
שורש	ז־ע־ק; ח־מ־ס
דרך תצורה	צירוף
נטיות	נ׳ זָעַקָה חָמָס, ר׳ זָעַקוּ חָמָס

1. מחה על מעשה בלתי הוגן.

   • ”כִּי־מִדֵּי אֲדַבֵּר אֶזְעָק חָמָס וָשֹׁד אֶקְרָא; כִּי־הָיָה דְבַר־יהוה לִי לְחֶרְפָּה וּלְקֶלֶס כָּל־הַיּוֹם.“ (ירמיהו כ, פסוק ח)
   • ”הֵן אֶצְעַק חָמָס, וְלֹא אֵעָנֶה; אֲשַׁוַּע, וְאֵין מִשְׁפָּט.“ (איוב יט, פסוק ז)
   • ”בבית-הכנסת, באזני המונים, זעק חמס על המעשה הנפשע ותבע להחרים את הרופא.“ (אדרת אליהו, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
   • "אבי עלי צועק חמס / שדי לו ונמאס. / ראו מיד, בבת אחת / וכבר לבי נמס." (שובב עם לב זהב, מאת תמר פרימור)

גיזרון

• מקור הביטוי במקרא.

ביטויים קרובים

• אבן מקיר תזעק

ראו גם

• חמס