Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרגילים רוחניים (בלטינית: Exercitia Spiritualia) הוא אסופה של תפילות, כללים לעריכת מדיטציה ותיאור של תרגילים שכליים שקובצו בספרון בן כ-200 עמודים פרי עטו של איגנטיוס מלויולה, מייסד מסדר הישועים. הספרון כולל גם כללים לקיום סדנה אישית בת כ-30 יום שבמהלכה יתרגלו המשתתפים את העקרונות המתוארים בספר. לויולה חיבר את הספרון בין השנים 1522 ל-1524 והוא יצא לאור ברומא ב-1548. באותה שנה הוא אושר לשימוש במוסדות הכנסייה הקתולית על ידי האפיפיור פאולוס השלישי.[1]
הספרון הוא לימוד חובה לכל חברי מסדר הישועים ונחשב אחד מהספרים החשובים ביותר בספרות הדתית הנוצרית.[2] בספר ניכרת השפעת הספר "הליכה בדרכו של ישו" (De imitatione Christi) שנכתב ככל הנראה על ידי תומאס א קמפיס (Thomas à Kempis; 1471-1380). ספר נוסף שכנראה השפיע על החיבור הוא "תרגולת לחיים רוחניים" (Exercitatorio de la vida espiritual) של גרסיה חימנס דה סיסנרוס (García Jiménez de Cisneros; 1510-1455), אב המנזר סנטה מריה דה מונטסראט, שבתקופת כהונתו הפקיד שם איגנטיוס מלוילה את מדי החייל שלו. מספר אחרון זה שאב ככל הנראה לויולה את שם ספרו, ואת רעיון התרגולת הרוחנית.[2]
הסדנה האישית שבמהלכה מבוצעים התרגילים מחולקת לארבעה חלקים המכונים "שבועות". השם אינו מייצג את פרק הזמן האמיתי שבו מבוצע כל חלק. כך למשל אורכו של ה"שבוע" הראשון הוא לפחות עשרה ימים. הסדנה כולה נמשכת בין 28 ל-30 ימים.[3] היא אמורה להתבצע בתוך מוסד מיוחד המכונה מפלט (באנגלית retreat), כשהמתרגל[4] שרוי רוב הזמן בבידוד. המטרה המוצהרת של התרגילים הרוחניים היא לעזור למתרגל למצוא את ישו בחייו האישיים, מתוך כוונה להובילו להתחייבות אישית ללכת בדרכו. אף שנקודת המבט הרוחנית הבסיסית של התרגילים היא קתולית, מתרגלים אותם כיום לעיתים קרובות גם מי שאינם קתולים.
התרגילים הרוחניים של איגנטיוס מלויולה מהווים את אבן הפינה של "הרוחניות האיגנטית" - דרכם של הישועים להבין ולחיות את מערכת היחסים בין בני האדם לאלוהים בעולם. אף שבמקור תוכננו התרגילים להתבצע במסגרת של מפלט רוחני מבודד, שבו המתרגלים יתמקדו בתרגילים ותו לא, הציג איגנטיוס בהערות מקדימות לספרו מודל להשלמת התרגילים על פני תקופת ארוכה יותר בלא צורך בבידוד. התרגילים תוכננו להתבצע תחת הדרכתו של מדריך רוחני. התרגילים הרוחניים מעולם לא נועדו אך ורק עבור אלו שנדרו את נדרי הכהונה. איגנטיוס מלויולה הדריך אחרים באמצעות התרגילים במשך 15 שנים לפני שהוסמך לכמורה, ושנים רבות לפני שנוסד מסדר הישועים. לאחר שהמסדר הוקם הפכו התרגילים למרכיב מרכזי בתוכנית הדרכת החניכים של הישועים, והם מבוצעים במהלך השנה הראשונה של תקופת החניכות בת השנתיים. איגנטיוס החשיב את בחינת המצפון - בחינה עצמית רוחנית - כדרך החשובה ביותר להמשיך לחיות את הניסיון של התרגילים לאחר שהושלמו. כשעמאים עברו את התרגילים היה זה בדרך כלל תחת השגחתו של מדריך רוחני שהוא חבר במסדר הישועים.
התרגילים כוללים הוראות יומיות לביצוע מדיטציות והרהורים על טבע העולם, על הפסיכולוגיה האנושית כפי שאיגנטיוס הבין אותה, ועל מערכת היחסים עם אלוהים באמצעות ישו הנוצרי. התרגילים מחולקים לארבעה נושאים: חטא, חיי ישו, הפסיון של ישו ותחיית ישו. במהלך כל יום בתקופת ביצוע התרגילים, מתפלל המתרגל הטיפוסי על פי התרגיל המיוחד שקיבל מהמדריך הרוחני, בוחן כל תפילה, ולאחר ארבעה או חמישה פרקי תפילה, מדווח למדריך הרוחני של המפלט על תחושותיו. המדריך עוזר למתרגל להבין מה משמעות חוויות התפילה שעבר, ומכוון אותו כיצד יש להמשיך. מטרת התרגילים היא לגרום למתרגלים להגות בחוויות שעברו, על מנת להבין את הקשר בין חוויות אלו לחייו פרטיים של המתרגל.
כאמור, ארבעת השבועות של התרגילים הרוחניים אינם שבועות קלנדריים. אורכם משתנה והוא מותאם למסע הרוחני האישי של המתרגל.
את השבוע הראשון מקדיש המתרגל למחשבות על בריאת העולם, ולבחינת קיומו של הרוע והחטא. הוא בוחן את האמיתות של חייו, על מנת להכיר את החוטא שבתוכו, ומבקש את חסד האלוהים לסליחה ולחידוש דרך. השבוע מסתיים בדרך כלל בטקס הפיוס. שבוע זה נמשך עד אחד-עשר יום.
השבוע השני הוא מסע בעקבות ישו עד שהגיע לירושלים. התרגול מתחיל במדיטציה על התגשמות ישו בגוף החי ומסתיים ביום ראשון של הדקלים. על מנת להתעמק בשאלות המנחות שהוצעו על ידי איגנטיוס, רשאי המדריך הרוחני להוסיף עוד מאורעות מחיי ישו שמופיעים בספרי הבשורות ואינם כלולים בספרון. המדריך אמור לזרום עם צרכיו הרוחניים של המתרגל, אותו הוא פוגש על בסיס יומי. השבוע מסתיים בהרהורים על הבחירות בחיים - האם לבחור בדרכו של ישו.
במהלך השבוע השלישי מהרהר המתרגל בדרמה של השבוע האחרון בחיי ישו, מהגעתו של ישו לבית עניה, ייסוריו, מותו ועד קבורתו לאחר צליבתו.
בשבוע הרביעי מהרהר המתרגל בתחיית ישו, בהופעתו לפני אימו ושנים-עשר השליחים ותלמידיו.
בתרגילים הרוחניים של איגנטיוס מוצגים אלוהים והשטן כשחקנים פעילים בעולם ובנפש האדם. המטרה העיקרית של התרגילים היא פיתוח "יכולת הזיהוי" (discretio), היכולת להבחין בין נשמות טובות ורעות. את יכולת הזיהוי יש לרכוש על מנת לפעול "בחסד אלוהים" - לפעול כפי שראוי ונכון. במהלך התרגילים אמור המתרגל להרהר על מעלות הענווה וחוסר האנוכיות שבחיי המאמינים. מצד שני, הוא אמור להרהר אודות החטא הטבעי, ולהכיר בכך שהנפש האנושית נמשכת לדבקות דתית ובמקביל היא מתפתה לשפלות מוסרית. בהתאם לכך, מציעים התרגילים כמה דרכים כיצד אמור האדם להימנע בצורה הטובה ביותר ממימוש התשוקות הנקלות, ובמקום זאת כיצד הוא יכוון את האנרגיות שלו להגשמת התכלית העילאית שלו בחיים.
התרגילים מדגישים את תפקיד "יכולת הזיהוי" בהחלטה מה הוא הנתיב להלל את אלוהים (הנתיב הנכון). "יכולת הזיהוי" מנסה לקשור בין מעשיו ומחשבותיו של המתרגל לבין "חסד אלוהים". משום כך "זיהוי" יכול להתבטא בחוויה המיסטית שעובר המאמין. היבט זה של התרגילים הרוחניים טיפוסי מאוד למגמה המיסטית במחשבה ובמעשה הקתוליים והיה קיים עוד קודם לתקופת הרפורמציה הפרוטסטנטית והמשיך להתקיים בחלק מהזרמים של הקונטרה-רפורמציה הקתולית (תרסה מאווילה, פרנסואה דה סאל, ופייר דה ברול (Pierre de Bérulle)).
התרגילים הרוחניים הם עדיין חלק בלתי נפרד מתקופת הלימודים של החניכים במסדר הישועים. הישועים מקיימים ברחבי העולם גם סניפים המתפקדים כמפלטים, שבהם יכול הציבור ליישם את התרגילים.
החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו גם פרוטסטנטים לגלות עניין גובר בתרגילים הרוחניים. הפרוטסטנטים עיבדו את התרגילים הרוחניים על פי דרכם והתאמות אלו מציגות את התרגילים כאסכולה של תפילה המחפשת תובנות.
גם כיום מבוצעים התרגילים הרוחניים בצורתם המקורית במשך 30 ימים. המשתתפים בתרגילים המלאים מעבירים את ימיהם בשתיקה, כשהם מתפללים במשך עד 5 שעות בכל יום. במתכונת המקורית היה צמוד מדריך אישי לכל מתרגל על מנת להדריך אותו במדיטציות של התרגילים. המתרגלים במתכונת מלאה זו עוברים ככל הנראה את החוויה הרוחנית האינטנסיבית ביותר. המתכונת המלאה נערכת במרכזי מפלט מיוחדים הקיימים בכל מקום שבו יש קיבוץ גדול של קתולים, באירופה ובארצות הברית.[5]
מלבד הצורה הסגורה של ביצוע התרגילים במשך 30 יום, מבצעים אותם רבים במסגרת "תרגילים בכל יום או בחיים היומיומיים" (השם האחר הוא "תרגילים של ההערה ה-19", שם המבוסס על משפט של איגנטיוס מלוילה בהערת השוליים ה-19 בספרו). זוהי מסגרת פתוחה, שבה מבצעים המתרגלים את התרגילים הרוחניים בביתם לאורך תקופה ארוכה (כמה חודשים עד שנה וחצי), כאשר מדי יום מוקדשות כמה שעות להגות ולתפילה. למתכונת זו יש יתרונות על הצורה הסגורה - היא אינה דורשת שהות ממושכת בבית מפלט, ואת יכולת הזיהוי ניתן ליישם על החוויות שחווים במהלך היומיום.
צורה נוספת ליישום התרגילים הרוחניים היא צמצום של הסדנה לקורס בן שמונה ימים. כל נזיר ישועי עוסק כיום בתרגילים הרוחניים שמונה ימים בשנה, במטרה לשבור את השגרה ולהקדיש זמן להגות.[6]
"התרגילים הרוחניים" פופולריים גם בקרב עמאים בכנסייה הקתולית בכל העולם וארגוני עמאים כדוגמת Christian life community מציבים את התרגילים במרכז הרוחניות. התרגילים מבוצעים בדרך כלל בסיועו של מדריך רוחני מנוסה,[7] וניתנים לביצוע ביחידות או בקבוצה הנפגשת על בסיס קבוע על מנת לדון בתהליך. מכיוון שיש מחסור במדריכים מנוסים, הולכת ומתפשטת צורה שבה התרגילים מבוצעים תוך לימוד עצמי, ומוצעות גם גרסאות מקוונות של התרגילים כמו למשל של אוניברסיטת קרייטון (Creighton University)[8] ואחרות. גרסה מיוחדת הם התרגילים לזוגות נשואים.[9][10] ובייחוד "תרגילים רוחניים לזוגות נשואים: נמצא דרכנו יחד עם איגנטיוס הקדוש - מדריך למפלט".[11] הדוגמה האחרונה היא מקרה מיוחד של תרגילים רוחניים לזוג נשוי שנמצא במפלט ונעזר במדריך חיצוני או שבהיעדרו מהווים בני הזוג מדריכים אחד לשני.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
