תסמונת קליינפלטר

תִּסְמֹנֶת קְלַינְפֶלְטֶר (או תסמונת XXY, תסמונת 47XXY, באנגלית: Klinefelter's syndrome, XXY-syndrome) היא תסמונת גנטית שבה קיימים אצל גבר שני כרומוזומי מין מסוג X או יותר במקום אחד, לצד כרומוזום Y. כך יש לבעל התסמונת 47 כרומוזומים, במקום 46. התסמונת תוארה לראשונה על ידי ד"ר הארי קליינפלטר ממסצ'וסטס בשנת 1942; הסיבה לתסמונת התגלתה בסוף שנות ה-50. היא מופיעה ב-1 עד 2 מכל 1000 לידות זכרים^[1].

תסמונת קליינפלטר

תחום	גנטיקה רפואית
תסמינים	אזוספרמיה, דלדול עצם, חולשת שרירים, השמנת יתר, היפוגונדיזם, גינקומסטיה, דיסלקסיה
טיפול	טסטוסטרון
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	945649
MeSH	D007713
סיווגים
ICD-11	LD50.3

כרומוזום מסוג xxy

פתופיזיולוגיה

לזכרים הלוקים בתסמונת יש בנוסף לכרומוזום Y שני כרומוזומי X או יותר, ובסך הכול 47 כרומוזומים (או יותר) בקריוטיפ במקום 46. מספר כרומוזומי X הנוספים יכול אף להגיע לארבעה וככל שהוא רב מתחזקים התסמינים הקליניים. כתוצאה מהעודף הכרומוזומלי נפגעת התפתחותה של מערכת המין הזכרית. הנזק הכרומוזומלי נגרם לרוב מאי-הפרדה מוחלטת של הכרומוזומים במהלך יצירת תאי המין.

האשכים הם הרגישים ביותר לתוספת של כרומוזומי X. צינורות הזרע אינם מתפתחים כהלכה, ולכן נגרמת פגיעה בייצור הזרע. יש פגיעה בייצור ההורמונלי המתרחש באשך המביאה להתפתחות אשכים קטנים, איברי מין לא מפותחים^{[דרוש מקור]}, שיעור גוף מועט וירידה בחשק המיני.

תסמינים

הלוקים בתסמונת סובלים לרוב מעקרות, עקב חוסר ייצור זרע או ייצור זרע מועט. כמו כן דווח על קושי בלימוד שפות ועל פגיעה בתפקודים הניהוליים. גברים הלוקים בתסמונת סובלים מרמות נמוכות של טסטוסטרון, המתבטאות בחלק מהמקרים בגוף עגלגל עם מסת שד מוגדלת (גינקומסטיה) או בגוף כחוש עם רגליים ארוכות. כמו כן ייתכנו אשכים קטנים, מיעוט שיער על הפנים והגוף, חלוקת שיער ושומן נשית ובגרות מינית מאוחרת.

ללוקים בתסמונת יש סיכוי גבוה יותר מאשר לגברים אחרים ללקות בסרטן השד (כאשר מופיעה מסת שד מוגדלת) ובאוסטאופורוזיס, מחלות המאפיינות בדרך כלל נשים. נוסף על אלה, הלוקים בתסמונת חולים בשכיחות גבוהה יותר במחלות אוטואימוניות, בדומה לשכיחות הגבוהה יותר של מחלות אלה אצל נשים. הגורם לתופעה הוא ככל הנראה ההבדל ביחס בין הורמוני האסטרוגן והטסטוסטרון בגוף בין הלוקים בתסמונת לבין גברים אחרים. כאשר מספר כרומוזומי ה-X גדול משניים (48XXXY או 49XXXXY) דווחו גם מקרים בודדים של פיגור שכלי.

לעומת זאת, ללוקים בתסמונת יש סיכוי נמוך יותר לסבול ממחלות רצסיביות הקשורות לכרומוזום ה-X, שכן אלה אינן באות לידי ביטוי בשל הכרומוזום הנוסף.

בנוסף, ללוקים בתסמונת יש עיכוב ביכולות שפתיות כגון דיבור, ויכולות הבעה מילולית נמוכות יותר ביחס ליכולות הקוגניטיביות האחרות שלהם שנותרות ללא שינוי, ובהשוואה לזכרים אחרים.^[2]

היבטים נוירוקוגניטיביים

גברים עם תסמונת קליינפלטר מאופיינים בפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי – בין השאר ביכולות למידה, תפקוד ניהולי, ויכולות שפתיות.

על פי מאמר מאת גרובהולט^[3] בין 70%–80% מהגברים הלוקים בתסמונת הם בעלי רמה נמוכה של זיכרון מילולי ושליפת זיכרון ואף פגיעה בעיבוד מחשבתי.

בנוסף, גברים הלוקים בתסמונת סובלים יותר בהשוואה לגברים אחרים מהפרעות קשב, קושי בארגון ותכנון, הפרעות בזיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה (working memory), פגיעה ביכולת שיקול דעת וקבלת החלטות.

ליקויים קוגניטיביים תועדו גם בניסויים על עכברים הנושאים כרומוזום X נוסף, והודגמו בעיות זיכרון דומות על ידי משימות זיכרון של זיהוי^[3].

במאמר מאת סקקבייק^[4] ושל אנלאו החוקר מחלות נפשיות אצל בוגרים הסובלים מבעיות בתפקוד המיני^[5] על חרדה ודיכאון בתסמונת קליינפלטר, הוסבר כי גברים הסובלים מתסמונת זו, הם נוירוטים ברמה גבוהה יותר מאשר גברים ללא התסמונת. ולכן ניתן לראות אצל גברים אלו בממוצע יותר מצבי רוח (moody), חרדתיות,  כעס, תיסכול, קנאה ודיכאון. בנוסף ייתכן כי יפרשו מצב נורמלי כמאיים וכתוצאה לכך, תגובתם ללחץ תהיה פחות טובה בממוצע מאנשים אחרים.

על פי מחקר הנעשה על נוירופסיכולוגיה ותסמונת קליינפלטר^[6], נראה כי גברים הסובלים מתסמונת זו מראים ליקויים בתחומים הפסיכולוגיים והרגשיים, ליקויי זיכרון, בוויסות מצבי הרוח ובעיית שליטה בדחפים^[5].

גברים אלו מסוגרים יותר באופיים, פחות חברותיים ומצפוניים מאשר גברים אחרים ללא התסמונת^[6].

לסיכום, מחקרים מוכיחים שלתסמונת קליינפלטר יש השפעות נוירו-פסיכולוגיות רבות ושונות, כולל ליקויי זיכרון, נוירוטיות גבוהה, חוסר ויסות במצב הרוח, חרדה ודיכאון.

אבחנה וטיפול

כדי לאבחן את התסמונת מבוצע קריוטיפ באמצעות בדיקת דם. תאי דם לבנים מופרדים מהדגימה, מונחים על מצע גדילה ונבדקים לחריגות כרומוזומליות, בהן תסמונת קליינפלטר.

המוטציה הגנטית אינה הפיכה, אולם חלק מהסימפטומים ניתנים לטיפול במספר דרכים, בהן טיפול בטסטוסטרון עם ההגעה לבגרות מינית. בכל מקרה, הטיפול בטסטוסטרון אינו משפיע על בעיית העקרות. עם זאת, ניכר שיפור בטיפול בעקרות בגברים הסובלים מהתסמונת, באמצעות ביופסיית אשכים (testicular biopsy) להוצאת תאי זרע מן האשכים והפרייתם באמצעות הזרקת זרע ציטופלזמטית (ICSI).

אפידמיולוגיה

התסמונת נפוצה למדי, ולפי הערכות שכיחותה היא 1–2 מקרים לכל 1,000 לידות זכרים.^[1] שני שלישים מהסובלים מהתסמונת אינם מאובחנים כלל; מתוך השליש הנותר, רוב הסובלים מהתסמונת מאובחנים בעקבות בעיות פריון.

מודל בבעלי חיים

נמצא לתסמונת זו מודל בחתולים המתבטא בכחצי אחוז מאוכלוסיית החתולים הזכרים. הביטוי החיצוני המובהק ביותר בחתולים אלה הוא פרווה בעלת שלושה צבעים (טריקולור, קליקו). דפוס של שלושה צבעים שמור בחתולים לנקבות מאחר שדרושים בשבילו שני כרומוזומי X, אך לחתול שלוקה בתסמונת קליינפלטר ישנם שני כרומוזומי X, ולכן יכול להופיע אצלו דפוס בן שלושה צבעים.

ראו גם

• אינטרסקס
• תסמונת טרנר (XO)
• פסיפס (XX/XY)
• תסמונת XYY
• תסמונת XXYY

לקריאה נוספת

• Lanfranco F, Kamischke A, Zitzmann M, Nieschlag E., Klinefelter's syndrome, Lancet. 2004 Jul 17-23;364(9430):273-83
• Boada, B., Janusz, J.,Hutaff-Lee, C.& Tartaglia, N. (2009).The Cognitive Phenotype in Klinefelter Syndrome: A Review of the Literature Including Genetic and Hormonal Factors. Dev Disabil Res Rev. 2009; 15(4): 284–294. doi:  10.1002/ddrr.83.

• Rovenský J. Rheumatic diseases and Klinefelter's syndrome. Autoimmun Rev. 2006 Nov;6(1):33-6.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תסמונת קליינפלטר בוויקישיתוף

• תסמונת קליינפלטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

1. National Organization of Rare Disorders, Klinefelter Syndrome.
2. 47,XXY (Klinefelter Syndrome), NORD (National Organization for Rare Disorders) (באנגלית אמריקאית)
3. Gravholt C.H., et al, Klinefelter Syndrome: Integrating Genetics, Neuropsychology, and Endocrinology, (2018) Endocrine Review, 39:389-423
4. Skakkebaek A., et al, Anxiety and depression in Klinfelter syndrome: the impact of personality and social engagement., (2018) PLoS ONE 13(11):e0206932
5. Annelou L. C., et al, Mental health of a large group of adults with disorders of sex development in six European Countries, (2019) Psychosomatic Med. 81: 629-640
6. Giagulli V.A., et al., Neuropsychiatric aspects of men with Klinfelter Syndrome., Endocrine, Metabolic & Immune Disorders - Drug Targets, 19: 109-115. (2018)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.