Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תזונה והיריון (באנגלית: Nutrition and Pregnancy) מתייחס לתזונה הנצרכת ולתכנון הדיאטה לפני, בזמן ולאחר היריון. תזונה של העובר מתחילה בזמן יצירתו. בגלל הסיבה הזו, התזונה של האם חשובה לפני ההתעברות (ככל הנראה מספר חודשים לפני) וגם בזמן ההיריון עצמו ובתקופת ההנקה. מספר מחקרים שגדל בהתמדה מראה שלתזונה של האם תהיה השפעה על הילד, ונכלל בתוכה הסיכון לסרטן, מחלת לב כלילית, לחץ דם גבוה וסוכרת במהלך חייו.
כמות לא הולמת או מוגזמת של מספר רכיבים תזונתיים יכולה להוביל לפגמים או בעיות רפואיות בעובר, והפרעות נוירולוגיות ונכויות הן סיכון שקיים אצל אימהות עם תזונה לקויה.[1] בערך כעשרים וארבעה אחוזים של תינוקות ברחבי העולם נולדים עם משקל נמוך מן האופטימלי בשל מחסור בתזונה ראויה.[2] הרגלים אישיים כמו שימוש או צריכה של אלכוהול או כמויות גדולות של קפאין יכולים להשפיע לרעה או להביא להשפעה בלתי הפיכה על התפתחות התינוק, שמתרחשת בשלבים מוקדמים של ההיריון.[3]
צריכת קפאין במהלך ההיריון מקושרת לסיכון מתגבר באובדן היריון.[4] המחקר הקיים תומך ברעיון שהיתרונות בצריכת דגים בזמן ההיריון עולים על הסיכונים הכרוכים בה, למרות זאת, סוג הדגים משנה.[5] התוצר הסינתטי של הוויטמין פולאט, חושבה גם לפני הכניסה להיריון וגם בתחילת ההיריון.[5]
תזונה לפני היריון, כמו עם רוב הדיאטות, יש סיכוי של לקיחת-יתר של תוספים, למרות זאת, כעצה כללית, ההמלצות של המדינה והרפואה אלו הן ההוראות שצריך לעקוב אחריהן באריזות הוויטמינים הספציפיים אשר מומלצים בשימוש יומי. שימוש יום יומי של ברזל לפני הכניסה להיריון משמעותית משפר את משקל הלידה, ובאופן פוטנציאלי מוריד את הסיכון למשקל לידה נמוך.[6]
ארצות הברית והאיחוד האירופי יצרו רשימת המלצות לוויטמינים ומינרלים שכדאי ליטול בזמן ההיריון וההנקה. הכמויות המצוינות בטבלה מטה הן הגבוהות מן השתיים. העמודות כוללות המלצות נפרדות להיריון והנקה. ההמלצות הן מעל הדרישות הממוצעות על מנת להגיע לנשים שיש להן צרכים מעל הנורמה. למספר רכיבים תזונתיים אין מספיק מידע על מנת לספק המלצה, אז המונח כמות הולמת מבוסס על מה שנראה כמספק.[14][15]
| Nutrient | U.S. RDA or AI[16] | EU PRI or AI[17] | Unit |
|---|---|---|---|
| ויטמין A | 900 | 1300 | µg |
| ויטמין C | 90 | 155 | mg |
| ויטמין D | 15 | 15 (כ"ה) | µg |
| ויטמין K | 120 (כ"ה) | 70 (כ"ה) | µg |
| α-tocopherol (Vit E) | 15 | 11 (כ"ה) | mg |
| טיאמין (Vit B1) | 1.2 | 1.0 | mg |
| ריבופלאבין (Vit B2) | 1.3 | 2.0 | mg |
| ניאצין (Vit B3) | 16 | 16 | mg |
| חומצה פנטוטנית (Vit B5) | 5 (כ"ה) | 7 (כ"ה) | mg |
| Vitamin B6 | 1.3 | 1.8 | mg |
| ביאוטין (Vit B7) | 30 (כ"ה) | 45 (כ"ה) | µg |
| פולאט (Vit B9) | 400 | 600 | µg |
| ציאנוקובלאמין (Vit B12) | 2.4 | 5.0 (כ"ה) | µg |
| כולין | 550 (כ"ה) | 520 (כ"ה) | mg |
| סידן | 1000 | 1000 | mg |
| כלור | 2300 (כ"ה) | NE (ל"מ) | mg |
| כרום | 35 (כ"ה) | NE (ל"מ) | µg |
| נחושת | 900 | 1500 (כ"ה) | µg |
| פלואור | 4 (כ"ה) | 2.9 (כ"ה) | mg |
| יוד | 150 | 200 (כ"ה) | µg |
| ברזל | 18 | 16 | mg |
| מגנזיום | 420 | 300 (כ"ה) | mg |
| מנגן | 2.3 (כ"ה) | 3.0 (כ"ה) | mg |
| מוליבדנום | 45 | 65 (כ"ה) | µg |
| זרחן | 700 | 550 (כ"ה) | mg |
| אשלג | 4700 (כ"ה) | 4000 (כ"ה) | mg |
| סלניום | 55 | 85 (כ"ה) | µg |
| נתרן | 1500 (כ"ה) | NE (ל"מ) | mg |
| אבץ | 11 | 14.9 | mg |
מקרא לטבלה:
מגוון מיקרו סיבים תזונתיים שנלקחים עם ברזל וחומצה פולית עשויים לשפר את תוצאות הלידות בנשים עם הכנסות נמוכות.[18] התוספים הללו מפחיתים במספר הילדים הנולדים במשקל נמוך, מעט בשביל תינוקות בגיל היריון ולידות שקטות בנשים אשר ייתכן ואין להן מיקרו סיבים תזונתיים בתזונה היום יומית שלהן. נשים בעלי תזונה ירודה יכולות להשתפר על ידי קיום הרצאות חינוכיות על דיאטות וכן הוספת תוספי אנרגיה וחלבונים.[19] מאמר בנושא הראה שחינוך לתזונה מעלה את כמות החלבונים הנצרכת ועזר לתינוק לגדול יותר בתוך הרחם. החלבונים המאוזנים והפחמימות הורידו את הסיכון ללידה שקטה ולתינוקות קטנים ועוזרים לעלייה במשקל אצל האימהות ואצל התינוקות. אף על פי שיש דרישה למחקר נוסף להשפעות על הטווח הרחוק על הבריאות של התינוקות והאמהות, התוצאות לטווח הקצר נראות מבטיחות. העשרת התזונה בחומצה פולית, פירות וירקות כהי עלים עוזרת למנוע פגמים בצינור העצבי בעובר. בנוסף לכך, ויטמינים הנלקחים טרום הלידה לרוב מכילים כמות גדולה של חומצה פולית, יוד, ברזל, ויטמין A ו-D, אבץ וסידן מעל הכמויות אשר קיימות במולטי ויטמינים סטנדרטים. תוספי אבץ עזרו להפחתת כמויות הלידות טרום המועד בכ-14% בעיקר במדינות עם הכנסה נמוכה אשר כמות האבץ במזון בהן נמוכה. למרות זאת ארגון הבריאות העולמי לא מעודד צריכת תוספי אבץ באופן יום יומי לכל הנשים ההרות.[20]
נשים עם דיאטות דלות בסידן, יש הוכחות ברמה נמכות אשר מציעות שתוספי סידן במהלך ההיריון יכולים להוריד את הסיכוי לרעלת היריון.[21] הוכחות בעלות אמינות נמוכה מציעות שתוספי סידן עשויים להוריד את הסיכוי לכך שהתינוק ייוולד לפני השבוע ה-37 להיריון. האפקט המגן של תוספי סידן לא וודאי ועדיין אין הוכחות חותכות לגבי ההצעה להוסיף סידן לתזונה ההיריונית.[21]
העצה לנשים הרות היא לשים לב למזון אשר הן צורכות במהלך ההיריון על מנת להוריד את הסיכוי לחשיפה לחומרים או לבקטריות אשר עלולות להיות מזיקים לעובר המתפתח. זה כולל פתוגנים מזיקים פוטנציאלים כגון ליסטריה, סלמונלה והרעלת דם. לקיחת יתר של רטינול נצפתה כקשורה לפגמים מולדים.[22] אף על פי שבמאכלי ים יש רמות גבוהות של חומצות שומן בעלי אומגה שלוש אשר מטיבות גם עם האם וגם עם התינוק, אין הסכמה על צריכת מאכלי ים בזמן ההיריון. העצה לנשים בהיריון היא לצרוך מאכלי ים באופן מתון.[23] במהלך ההיריון, משקל האישה גדל בכ-12 קילוגרמים. האיגוד האירופי האחראי על בטיחות מזון ממליץ להגדיל את צריכת הנוזלים היומית ב-300 מיליליטר, על מנת לקחת את הכמות ההולמת ממזון ומנוזלים ל-2,300 מיליליטרים ליום, או כ-1,850 מיליליטר נוזלים ליום מנוזלים בלבד.[24]
התזונה של אם במהלך ההיריון נחשבת כמשפיעה על התפתחות מחלות אלרגניות ואסתמה בילדים. נטילת ויטמין D, E ואבץ נמצאה כבעלת קשר לסיכוי נמוך יותר לחרחור בילדים, ומציעה אפקט מגן.[25] בנוסף לכך, נטילת אומגה שרשראות ארוכות של חומצות שומן אומגה שלוש לא רוויות הראתה סיכוי נמוך להתפתחות של אקזמה בילדות וסיכוי נמוך יותר לרגישות למזון בשנה הראשונה לחיי הוולד.[26]
צריכת קפאין במהלך ההיריון מקושרת לסיכוי גבוה של איבוד היריון[27] וכן סיכוי גדל של משקל לידה נמוך, מוגדר כנמוך מ-2,500 גרם.[28][29] האיגוד האירופאי לבטיחות מזון וההתאגדות האמריקאית לגינקולוגים ורופאים מיילדים טוענים כי צריכת קפאין כהרגל עד למאתיים מיליגרם ליום אצל נשים הריוניות לא מעלה את הסיכוי לסכנות אצל העובר.[30][31] איגוד איכות המזון בבריטניה ממליץ לנשים הרות להגביל את צריכת הקפאין שלהן לפחות משלוש מאות מיליגרם ליום, אבל בשנת 2009 הוא שקל מחדש וייעץ להפחית את צריכת הקפאין לפחות ממאתיים מיליגרם ליום.
הפרעות קטלניות של אלכוהול הן קבוצה של מצבים שיכולים להתעורר באדם שאמו שתתה אלכוהול במהלך ההיריון. הבעיות יכולות לכלול מראה חריג, גובה נמוך, משקל גוף נמוך, ראש קטן, קואורדינציה נמוכה, אינטליגנציה נמוכה, בעיות התנהגות, איבוד שמיעה ובעיות ראייה.[32] המושפעים מכך בעלי סיכוי גבוה יותר לחוות קשיים בבית הספר, הסתבכות עם החוק, להיות חלק מהתנהגות בעלת סיכונים גבוהים, ולחוות קשיים עם אלכוהול ושימוש בסמים.[33] סינדרום אלכוהול עוברי בדרך כלל מופיע בנשים הרות אשר שתו מעל ארבעה משקאות ביום. סימפטומים קלים יותר נמצאו אצל תינוקות אשר נולדו לאמהות ששתו שני משקאות ביום בחלק מוקדם של ההיריון.[34][35] עדות לנזק משתיית פחות משני משקאות ביום או שתיית עשרה משקאות בשבוע נמצא לא מובהק.
צריכת דגים במהלך ההיריון מעודדת על ידי קווים אירופאים, אמריקאים ואוסטרליים. הסיבה היא שדגים שקיים בהם שומן כמו סלמון וטונה מכילים epa ו-dha. הם נחשבים כמכילים אומגה שלוש, חומצות שומן רוויות, והם מרכיב חשוב בנוסף להתפתחות הנוירולוגית של העובר. בנוסף לכך, דגים הם מקור טוב לוויטמין A, D וחומצה פולית, כמו כן גם יוד. הודות לסיכונים של הרעלת מתכות כבדות בהתפתות עוברית, רבים אחרים מודאגים מאכילת דגים במהלך ההיריון. באופן כללי, מחקרים עדכניים מעודדים את ההצהרה שהיתרונות בצריכת דגים במהלך ההיריון עולים על הסיכונים שבכך. למרות זאת סוג הדגים הוא חשוב. מחקרים עדכניים קובעים כי שתיים עד שלוש מנות אשר מכילות מתיל[דרושה הבהרה] כפית בדגים בשבוע במהלך ההיריון הוא בטוח וגם מיטיב עם העובר. כספית נאגרת בדגים בעזרת התזונה שלהם. כלל אצבע הוא שדגים אשר נמצאים גבוה בשרשרת המזון, אשר נוטים להאריך ימים יותר ממקביליהם, יהיו בעלי רמות גבוהות יותר של כספית. דגים אשר נמצאים נמוך יותר בשרשרת המזון יהיו בעלי סיכוי גבוה יותר להכיל מתכות. כמו כן, הצטברות של מתכות בדגים תלויה גם באזור הגאוגרפי שלהם, ולכן קשה להמליץ על זן מסוים של דגים. דרך אחרת היא לקבוע המלצות גלובליות על שימוש בשמן דגים אשר מכילים epa ו-dha.[36][37]
חומצה פולית היא הצורה הסינתטית מהוויטמין פולאט, קריטי גם בעת היצירה ובזמן יצירת העובר. מחסור בחומצה פולית עלול לגרום לפגמים בצינור העצבי. כדאי לקחת לפחות 0.4 מיליגרם ליום, במהלך השליש הראשון של ההיריון, 0.6 מיליגרם ליום במהלך ההיריון 0.5 מיליגרם ליום בזמן תקופת ההנקה בנוסף לאכילת מאכלים עשירים בחומצה פולית כגון ירקות עלים ירוקים.[38] מעל ל-80 מדיניות משתמשות בהעשרת מזונות מסוימים בחומצה פולית כאמצעי להפחתת מספר הפגמים בצינור העצבי. השילוב של נטילת ויטמין C ו-A בנשים הרות לא נמצא יעיל בהורדת הסיכון ללידה שקטה, מוות טרום הלידה, לידה טרום המועד, רעלת היריון או כל תוצאה אחרת, גם לא בנשים בריאות או אלו הנחשבות בעלות סיכון לסיבוכים בהיריון. ויטמינים אנטי אוקסידנטים כתוספי תזונה נמצאו כייתכן ומועילים אם נצרכים במהלך ההיריון.[39]
תזונה ראויה לאחר ההיריון חשובה על מנת לעזור לאם להשתקם, ועל מנת לספר לה מספיק אנרגיה וערכים תזונתיים על מנת שתוכל להניק את התינוק. נשים אשר להן רמות נמוכות משבעים מיליגרם לליטר של סרום פרטין (חלבון אשר קושר ברזל) ייתכן וייאלצו לצרוך תוספי ברזל על מנת למנוע אנמיה הנגרמת ממחסור בברזל במהלך ההיריון ולאחריו.[40] במהלך ההנקה, צריכת מים צריכה להתגבר. חלב האם מורכב מ-88% מים, והאקדמיה הלאומית לרפואה ממליצה שנשים מניקות יגבירו את צריכת המים שלהן ב-300 מיליליטרים ליום, לנפח של 3,000 מיליליטרים ביום.[41]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
