רבי יוסי בר חנינא
אמורא ארצישראלי מהדור השני והשלישי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן[1], ושימש כדיין[2].
| תקופת הפעילות | דור שני לאמוראים – דור שלישי אמוראים |
|---|---|
| רבותיו | רבי יוחנן |
| תלמידיו | רבי אבהו, רב חמא בר עוקבא (מסרו בשמו דברי הלכה), רבי יהודה בן פזי |
| בני דורו | ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת |
ביוגרפיה
סכם
פרספקטיבה
רבי יוסי בר חנינא נסמך לרבנות בידי רבו רבי יוחנן[3], ובהמשך הפך רבי יוסי לגדול בתורה, עד שנחשב לתלמיד חבר של רבי יוחנן, ואף נחלק איתו כמה פעמים בהלכה[4]. כך גם הכיר את ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת, וגם עמם מוזכר שנחלק כמה פעמים בהלכה[5]. בתלמוד הוא מוזכר פעמים רבות, ומספר אמוראים שמסרו בשמו דברי הלכה, ביניהם רבי אבהו ורב חמא בר עוקבא. בכמה מקומות מוצאים כי רבי יוסי עסק גם בדברי אגדה ולא רק בהלכה.
ייתכן שהיה בנו של רבי חנינא בר חמא ודודו היה רבי פנחס בר חמא הכהן. אבל ככל הנראה, אביו רבי חנינא, לא היה אותו רב חנינא, שעליו מסופר, כי רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה[6] ” וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים”, קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי[7], ואילו רבי יוסי ברבי חנינא - הוסמך, ובכל אופן יוצא כי רבי יוסי התייחס ככהן.[דרוש מקור]
הערכי תנאים ואמוראים מוכיח כי הגרסה הפוכה, ורבי יוסי בר חנינא הוא זה שרצה לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, שהיה צעיר יותר, והיה תלמידו של ריש לקיש.[8]
מכיוון שהיה דיין מומחה, ישנם ראשונים, כדוגמת הרמב"ם[9] והרמ"ה, המצדדים לפסוק כמותו אף במקום שנחלק עם רבי יוחנן שהיה רבו המובהק. אולם, הרשב"א סבור כי במקרה שנחלק עם רבי יוחנן יש לפסוק כרבי יוחנן[10], ולדעת הרא"ש טעמו מפני שרבי יוחנן היה רבו המובהק[11].
הערכה
רב אסי כינה את רבי יוסי בר חנינא: "גברא רבה[12]. כמו כן, בהיותו יושב כדיין, נאמר עליו שהוא יודע לרדת לעומקו של דין[2]. נחשב לחכם מרכזי ומשפיע, כך שבכל פעם שנאמר בתלמוד "מחכו עליה במערבא" (גיחכו על חידוש כלשהו בארץ ישראל), הכוונה היא לרבי יוסי בר חנינא[13].
לאחר פטירתו של רבי יוסי בר חנינא, אמר רבי זירא כי הוא נגלה אליו בחלום, וסיפר לו על מקומו בגן עדן: ”אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע? אמר לי אצל רבי יוחנן...”[14]
מתורתו
|
אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים |
נהג לומר ”כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהן כדבש... נוח לו שלא אמרן.”[15] כך גם היה אומר: ”כל אהבה שאין עימה תוכחה - אינה אהבה... (ו)התוכחה מביאה לידי אהבה.”[16]
פסקיו
לקריאה נוספת
- י"ש צורי, רבי יוסי בר חנינא מקסרין, ירושלים: ספריה ביוגרפית-תלמודית (דפוס ציון), תרפ"ו.
קישורים חיצוניים
רבי יוסי בר חנינא, באתר ויקיטקסט- הרב אהרן הימן, "רבי יוסי בר חנינא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמודים 726-723, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוסי בר חנינא", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שפ"ד-שפ"ז, באתר היברובוקס
- רבי יוסי בר חנינא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.