קרצו

קרצו (באנגלית: Karatsu; ביפנית: 唐津市 ) היא עיר הממוקמת במחוז סאגה באי קיושו, יפן. שמה, נוצר מהמילה קרה היפנית 唐 kara (שפרושה, סין, או היבשת מזרח אסיה בכלל), והמילה טצו-津 tsu (שפרושה, נמל). השם מסמל את חשיבותה ההיסטורית של העיר, כנמל סחר עתיק בין יפן עם סין וקוריאה. ^[1] האזור המרכזי של קרצו, ללא העיירות והכפרים שאוחדו לתוך העיר ממחוז היגאשימאצוורה לשעבר, מונה 78,386 תושבים. נכון ל-1 בינואר 2020, העיר מנתה 117,663 תושבים וצפיפות אוכלוסין עמדת על 241 נפש לקמ"ר. השטח הכולל של העיר 487.59 קמ"ר. קרצו היא העיר השנייה בגודלה במחוז סאגה אחרי בירת המחוז העיר סאגה מבחינת גודל האוכלוסייה.

קרצו
唐津市
Karatsu

סמל דגל
פסיפס צילומים מהעיר קרצו
מדינה	יפן יפן
מחוז	סאגה
עיר	קרצו
ראש העיר	Tatsurō Mine (החל מפברואר 2017)
שפה רשמית	יפנית
תאריך ייסוד	1 בינואר 2005
שטח	487.59 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	117,663 (2020)
‑ צפיפות	240 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	33°27′13″N 129°58′42″E
אזור זמן	UTC +9
אתר האינטרנט הרשמי של עירית קרצו (ביפנית)
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת יפן מוגדלת)   טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד. קו. צ. קו. סין רוסיה ים יפן האוקיינוס השקט קרצו (למפת יפן רגילה)   טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד. קו. צ. קו. סין רוסיה ים יפן האוקיינוס השקט קרצו tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ב-1 בינואר 2005, העיירות Chinzei, Hamatama, היזן, Kyūragi, אוצ'י, Yobuko, Nanayama והכפר Kitahata (כולם ממחוז היגאשימאצוורה לשעבר ) שמוזגו לתוך העיר קרצו.

גאוגרפיה

ציון הנקודה בה עובר קו האורך הגאוגרפי 130 מעלות מזרח, בכביש המהיר ליד עיר קרצו

קו האורך הגאוגרפי 130 מזרח חוצה את העיר ולציון נקודת המעבר נקבע שילוט לצד מסילת הרכבת והכביש המהיר המגיעים לעיר.

בשל קרבתה ליבשת אסיה, קרצו ידועה כבר מהזמן העתיק כתחנת ביניים בדרך לקוריאה ולסין.

• ההרים סמוכים לעיר הם: הר סאקורי (887.1 מ'), הר הצ'ימן (763.6 מ'), הר טונבו (535 מ').
• פארקים טבעיים הסמוכים לעיר: פארק טבעי Hachimandake Prefectural, הפארק הטבעי המחוזי Sefuri-Kitayama והפארק טבעי Tenzan Prefectural.

ערים שכנות

• במחוז סאגה
  • גנקאי
  • אימרי
  • סָאגָה
  • טייקו
  • טאקו
• מחוז פוקואוקה
  • איטושימה

היסטוריה

טירת קרצו משקיפה על העיר

תחת שלטון ritsuryō, נפה מהעיר הנוכחית הייתה חלק ממחוז הייזן (אנ') שבוטל בשנת 2005. בשנת 1591, על החוף הצפוני של העיר (לשעבר העיר צ'ינזי), נבנתה טירת נגויה (אנ'). בשנה שלאחר מכן, היא הפכה למקום שממנו החלה מלחמת האימג'ין (אנ') מלחמת יפן קוריאה בין השנים 1592–1598 על ידי טויוטומי הידיושי. באמצע 1593 עדין בתקופת אדו, טרזאווה הירוטאקה (אנ') נטש את טירת נגויה, והקים את טירת קראצו ובשנת 1602 החל לשלוט ממנה על כל האזור. טירת קרצו הפכה ללב ליבה של העיר קרצו גם בתקופה המודרנית. המגדל של טירת קראצו נבנה בשנת 1966.

ב־1 באפריל 1889 - הוקמה המערכת העירונית המודרנית היפנית (אנ'). כתוצאה מכך הוכפפו לראשויות העיר קרצו 19 הכפרים השכנים. עד 1 בינואר 2006 הוכפפו לרשות העיר עוד עיירות וערים שכנות.

בראשית המאה ה-20 החלה תנופת פיתוח כבישים ומסילות רכבת ממזרח למערב באזור העיר, בשנת 1926 הסתיימה הנחת מסילת הרכבת בין קרצו לפוקאקה. במהלך מלחמת העולם השנייה בין ארצות הברית ליפן העיר קרצו לא נפגעה. בשנת 1953 הסתיימבה בניית גשר מאזורו והכביש המחבר את קרצו עם בירת המחוז העיר סאגה. בשנת 1955 העיר קרצו הגיע לשיא של 190,000 תושבים שלאחריו כמות האוכלוסין רק פחתה. בשנת 1965 הושלם המגדל בטירת קרצו. בין השנים 1967 ועד 1975 נבנו באזור העיר שלוש תחנות כוח חשמליות שסיפקו חשמל לעיר וגם לכל האי קיושו.

אוכלוסייה

התפלגות האוכלוסייה בקרצו בין השנים 1950–2021 ^{[2] [3]}

1960	1970	1980	1990	2000	2010	2021
173,866	141,171	142,224	139,88	134,144	126,811	115,805

חינוך

מערכת החינוך בקרצו מבוססת על 7 בתי ספר תיכון מחוזיים, 25 חטיבות ביניים ו-44 בתי ספר יסודיים. בנוסף בית ספר מקצועי ארצי ובית ספר לנכים מחוזי.

כלכלה

נכון לשנת 2005 התפלגות כוח העבודה בעיר היה כלהלן:

• 8,317 עובדים שהם 13.4% מכוח העבודה עסקו בחקלאות. בגידול אורז, פירות, וירקות.
• 14,501 עובדים שהם 23.4% מכוח העבודה עסקו בתעשייה הכבדה. במפעלי ברזל ופלדה, הקמת קונסטרוקציות, מכרות הפחם כימיקלים וקרמיקה. בקרצו פעלו מכרות הפחם לאורך רוב המאה ה-20, ולאחר מלחמת העולם השנייה התפתח חלקה המערבי של העיר כמחוז תעשייתי, ובמרכזו נמל הדייגים. ^[4]
• 38,932 עובדים שהם 62.8% מכוח העבודה עסקו בשירותים ומסחר. ככל שרשת הכבישים והרכבות התפתחו יותר עובדים נכנסו לתחום השירותים.

אַקלִים

האקלים בקרצו הוא אקלים סובטרופי לח ( סיווג האקלים של Köppen Cfa ). כמות המשקעים השנתית הממוצעת בעיר עומדת על כ-1900 מילימטרים. הטמפרטורה הממוצעת השנתית נעה בין כ-19.5°C במקסימום ועד 14°C במינימום.

אף על פי שהאקלים בקרצו מושפע מהאוקיינוס השקט, האקלים בעיר אופייני לסוג האקלים בקיושו המאופיין עם פחות שעות שמש בחורף. באזורי החוף הבדלי הטמפרטורות בין היום ללילה הוא קטן לאורך כל השנה, וימים חמים בחורף הם נדירים. אין כמעט פגיעות ישירות מסופות טייפון, מהירות הרוח השנתית המרבית נעה בין 8 קמ"ש לבין 12 קמ"ש, בעיקר בגלל רוחות חזקות בים גנקאיי בחורף והראשונות באביב. הטמפרטורה הממוצעת השנתית עומדת על 15°C, שעות שמש שנתיות 1783.9 ומהירות הרוח ממוצעת 2.1 מ' לשנייה (הערכים ממוצעים למדידות וסטטיסטיקות שנערכו בין השנים 1979 - 2010).

הערות שוליים

1. Search | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
2. Changes in the population of Saga City (corresponding area), Ministry of Internal Affairs and Communications Bureau of Statistics Census
3. The number is indicated according to the Japanese censuses
4. Karatsu | Japan | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
5. Japan Meteorological Agency. Retrieved May 19, 2021
6. על פי אתר weatherspark.com
7. קרצו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:34)
8. Britannica, Micropædia, 15th edition, p.740
9. Journeys in Japan 〜Awa Odori Festival: Spirited Away in Tokushima〜, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:22)