Loading AI tools
סופר איטלקי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורציו מלפרטה (באיטלקית: Curzio Malaparte; 9 ביוני 1898 – 19 ביולי 1957) עיתונאי וסופר איטלקי הידוע במיוחד בשל תיאוריו את זוועות הנאציזם והמשטרים הקרובים לנאציזם במהלך מלחמת העולם השנייה, להן היה עד כאשר שימש ככתב צבאי וכדיפלומט.
 | |
| לידה |
9 ביוני 1898 פראטו, ממלכת איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1957 (בגיל 59) רומא, איטליה |
| שם לידה |
Kurt Erich Suckert |
| מדינה |
איטליה, ממלכת איטליה |
| שם עט |
Curzio Malaparte, Candido |
| מקום לימודים |
ספיינצה – אוניברסיטת רומא, Convitto Nazionale Cicognini |
| שפות היצירה |
איטלקית |
| בן או בת זוג |
Virginia Bourbon del Monte |
| פרסים והוקרה |
צלב המלחמה לגבורה צבאית |
| חתימה |
 |
  | |
מלפרטה נולד בשם קורט אריך זוקרט בעיר פראטו שבחבל טוסקנה באיטליה לאם לומברדית ואב גרמני. הוא חונך ברומא ובשנת 1918 החל בקריירה עיתונאית. הוא בחר בשם "מלפרטה" שפירושו "מן המקום הרע" כהיפוך של השם "בונפרטה" שפירושו "מן המקום הטוב".
מלפרטה לחם במלחמת העולם הראשונה וקיבל דרגת קצונה בצבא האיטלקי. הוא עוטר על האומץ שהפגין בחזית האלפינית. בשנת 1921 פרסם את ספרו האוטוביוגרפי, "La rivolta dei santi" (מרד הקדושים) בו הציג את חוויותיו מימי המלחמה, תוך שהוא מאשים את המשטר המושחת ברומא. בשנת 1922 השתתף ב"מצעד על רומא" שערך בניטו מוסוליני בו השתלט הפאשיזם על איטליה. בשנת 1924 ייסד את הרבעון "La Conquista dello stato ("ניצחון המדינה"). הוא החליף את שמו באופן רשמי למלפרטה בשנת 1925. כחבר במפלגה הפשיסטית היה פעיל בייסודם של כתבי עת פשיסטיים ובכתיבת ספרים בנושא. כן היה העורך של העיתון לה סטמפה. בשנת 1931 פרסם ספר ושמו "Tecnica del colpo di Stato" בו תקף את מוסוליני ואת היטלר. פרסום זה הוביל לגירושו מן המפלגה ולשליחתו ל"גלות פנים" משנת 1933 עד לשנת 1938 (עונש זה היה עונש מקובל ליריבים פוליטיים באיטליה הפשיסטית, בו נשלחו לאזור כפרי נידח, או לאי שומם, ונאסר עליהם לעזוב אותו לפרק זמן קצוב). מלפרטה ריצה את עונשו באי ליפארי. הוא השתחרר לאחר התערבותו האישית של גליאצו צ'אנו שר החוץ רב ההשפעה, וחתנו של מוסוליני. לאחר מכן נאסר מלפרטה מספר פעמים נוספות, ובין היתר בילה תקופת מאסר בבית הכלא הרומאי הידוע לשימצה רג'ינה קואלי.
היכרותו עם מנהיגי אירופה בתקופה זו מבוססת על ניסיונו ככתב וכדיפלומט בשירות איטליה הפאשיסטית. בשנת 1941 נשלח אל החזית המזרחית, בה לחמו כנגד ברית המועצות חיילים איטלקים לצידם של הגרמנים, ככתב העיתון קוריירה דלה סרה. את מאמריו (שחלקם צונזרו) אסף בקובץ שפורסם בשנת 1943 בשם "הוולגה מתחילה באירופה". ניסיונו זה היווה בסיס לשני ספריו המפורסמים ביותר "קאפוט" ו"העור" (שניהם יצאו בעברית בהוצאת "זמורה – ביתן"). הספר "קאפוט" כולל עדות ראייה לשואת יהודי העיר יאשי ברומניה.[1]
הספרים מציגים את המלחמה מנקודת ראותם של אלו היודעים כי נדונו להפסיד בה. הכתיבה רצופה באבחנותיו החדות של מלפרטה, תוך כדי תיאורי הורמאכט הנסוג בשדה הקרב האוקראיני – "כאשר הגרמנים מתחילים לפחד, כאשר הפחד הגרמני המסתורי מתחיל לחלחל לעצמותיהם, הם תמיד יעוררו אימה וחמלה מיוחדים. הופעתם היא אומללה, אכזריותם עצובה, אומץ הלב שלהם שקט וחסר תקווה" כתב בהקדמה לספרו. הספר הוא תיאור רב עוצמה ועדות אישית המהווה הישג ספרותי.
ב"העור" ממשיך מלפרטה בתיאורי החברה האירופית בזמן המלחמה אותה החל ב"קאפוט", אך בעוד ש"קאפוט" התרחש במזרח אירופה, "העור" מתרחש באיטליה בין השנים 1943 ל-1945. במקום גרמנים, הפולשים הם אמריקנים. הספר מציג בצורה חדה ובוטה את התמימות של המשחררים האמריקנים אל מול הרקע התרבותי של הניסיון האירופי בשנות המלחמה שהוביל לקריסה חומרית ומוסרית.
בין נובמבר 1943 למרץ 1946 שימש מלפרטה כקצין קישור במפקדה האמריקנית באיטליה. מאמרים מפרי עטו החלו להופיע בצרפת, ארצות הברית ובריטניה.
לאחר המלחמה נטו דעותיו של מלפרטה אל השמאל, והוא הצטרף אל המפלגה הקומוניסטית האיטלקית. בשנת 1947 עבר לגור בפריז וניסה ללא הצלחה את כוחו בכתיבת דרמות, וכבמאי סרטי קולנוע. בשנת 1950 כתב, הפיק, ביים וכתב את המוזיקה לסרט "Cristo Proibito" (המשיח האסור), אשר זכה להצלחה בינונית. הסרט היה סיפורו של חייל החוזר לכפרו על מנת לנקום את מות אחיו מידי הגרמנים. לפני מותו החל לגלות עניין בסין ובקומוניזם נוסח מאו ואף ביקר בסין, אך נאלץ לקטוע את הביקור בשל מחלתו. הוא הספיק לכתוב ספר בשם "ברוסיה ובסין", אשר פורסם לאחר מותו בשנת 1958. ספרו האחרון Maledetti toscani פורסם בשנת 1956. בשנת 1957 מת ממחלת הסרטן.
קורציו מלפרטה, ברשת החברתית Goodreads
קורציו מלפרטה (1898-1957), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
