קונסטנטיוס גאלוס

פלביוס קלאודיוס קונסטנטיוס גאלוס (Flavius Claudius Constantius Gallus;‏ 325–354) היה קיסר רומאי, שליט זוטר תחת שלטונו של קונסטנטיוס השני ובן השושלת של קונסטנטינוס הגדול. הוא היה המושל של הפרובינציות המזרחיות ושלטונו הקצר לא הותיר חותם של ממש על ההיסטוריה העולמית אך הוא זכור כמי שדיכא את מרד היהודים הידוע כמרד גאלוס. בסיכומו של דבר שלטונו היה כושל, עורר מירמור בקרב תושבי פרובינציות המזרח ומשנדרש לדין וחשבון נאסר והוצא להורג.

קונסטנטיוס גאלוס

לידה	326 מסה מריטימה, איטליה
הוצאה להורג	354 (בגיל 28 בערך) Plomin, קרואטיה
מדינה	רומא העתיקה
בן או בת זוג	קונסטנטינה
קונסול 352 353 354 קיסר 15 במרץ 351 – 354 (כשנתיים)

קורות חייו

גאלוס היה בנו של יוליוס קונסטנטיוס ואשתו גאלה הוא היה נכד לקונסטנטיוס כלורוס מייסד השושלת של קונסטנטינוס ואשתו השנייה פלאביה מקסימיאנה תאודורה.

גאלוס נולד בשנת 325 בעיר מאסה מריטימה שבאיטליה. מעט מאוד ידוע על ילדותו. ככל הנראה הוא היה תחת חסותו של אוסביוס מניקומדיה ביחד עם יוליאנוס הכופר בעיר ניקומדיה ולאחר מכן בקונסטנטינופול עד למותו של אוסביוס בשנת 341. ביחד עם יולינוס הוא נשלח לחינוך בחצר המלכותית בקפדוקיה.

עם מותו של קונסטנטינוס הגדול בשנת 337 ערכו בניו ויורשיו קונסטנטיוס השני, קונסטנטינוס השני וקונסטנס טיהור מהיר ואכזרי בקרב בני המשפחה. אחיו של גאלוס ובני משפחתו נרצחו ורק הוא, אחיו יולינוס ובן דודם נפוטיאנוס נותרו בחיים. ככל הנראה גילם הצעיר של הניצולים ומעמדם השולי בהיררכית הכוח הרומאית מנעו את הצורך להוציאם להורג.^[1]

משהתגבשה אחיזתם בשלטון קונסטנטיוס האחים נפגשו בעיר סירמיום זמן קצר לאחר מכן וסיכמו על חלוקת שטחי האימפריה ביניהם. קונסטנטיוס קיבל את הפרובינציות המזרחיות ובהן תרקיה, סוריה ומצרים וקבע את מושבו בקונסטנטינופול. קונסטנטינוס השני קיבל את השליטה על בריטניה וגאליה היספניה והיה עוצר לקונסטנס שרשמית שלט על איטליה אפריקה איליריקום פאנוניה ומקדוניה.

מינוי לקיסר

בשנת 350 החלה האימפריה להתפורר בידי היורשים של קונסטנטין הגדול בתסריט שדומה להתפוררות הטטררכיה השנייה. קונסטנטינוס השני נהרג בעת עימות עם אחיו קונסטנס וזמן קצר לאחר מכן נהרג קונסטנס בידי מפקד צבאו מגנינוטיוס שהכריז על עצמו אוגוסטוס ושלט למעשה על הפרובינציות של גאליה היספניה ובריטניה. קונסטנטיוס השני נותר הצאצא והיורש היחיד שנותר בחיים לאחר שאחיו ושותפיו לשלטון מתו ואת מקומם תפסו מורדים שהכריזו על עצמם כאוגוסטוס והיו איום ישיר על שלטון השושלת שבית קונסטנטינוס. מהלכיו של מגנינוטיוס דחקו את קונסטנטיוס השני לפינה, הוא נאלץ להפסיק את המערכה במזרח מול האיום של האימפריה הסאסאנית על מנת להגן על כס השלטון. אך לא פנה מיד להילחם במורדים אלא פעל לבסס את שלטונו בשטחים שנותרו תחת השפעתו. כצעד ראשון הוא מינה את קונסטנטיוס גאלוס לשליט המזרח וחיתן אותו עם אחותו הבכורה קונסטנטינה מתוך מטרה לקשור אותו לצידו, להבטיח את נאמנותו ולפקח על צעדיו.

תקופת שלטונו

בעוד קונסטנטיוס מנקה את ההתנגדות לשלטונו במערב ומביא את הלגיונות תחת מרותו הוא נאלץ להפנות את תשומת לבו למזרח. גאלוס שמונה לקיסר ואמור היה לשלוט בפרובינציות המזרחיות לשמור על השקט לאורך הגבולות ובתוך הפרובינציות נכשל במשימותיו ומאידך גילה התנגדות עיקשת עד כדי מרדנות כנגד פקודות קונסטנטיוס.

בשנת 351 בסמוך לכניסתו לתפקיד הקיסר ועל רקע אי היציבות באימפריה הרומית במהלך מרידתו של מגנינוטיוס והעימותים התכופים עם האימפריה הסאסאנית שערערו את הסמכות השלטונית הרומאית בפרובינציות המזרחיות, פרץ מרד בקהילות היהודיות של ציפורי וטבריה ("מרד גאלוס"). המורדים הצליחו תחילה להשתלט על שטחים משמעותיים בארץ ישראל וניצלו את דלילות הכוחות הצבאיים הרומאיים על מנת לכבוש את ירושלים. תגבורת רומאית בפיקודו של המצביא אורסיקינוס מנאמניו של קונסטנטיוס צעדה מאנטיוכיה אל תוך הגליל ודיכאה את המרד במהירות ויעילות.

גאלוס התקשה להתמודד עם אתגרים נוספים ובהם פשיטות של הסאסאנים ומרדנות של הפרובינציות אך איבד את השליטה כאשר תנאי רעב וקשיים כלכליים הביאו אותו לכל עימות עם האצולה המקומית, שורה של חוקים לא פופולריים שמטרתם איסוף מיסים ומשפטים מבוימים שמטרתם הכנעת ההתנגדות בקרב האוכלוסייה המקומית הביאו להתמרמרות שהגיע לאוזני קונסטנטיוס. שליחים שנשלחו על מנת לעמוד על מהות האירועים במזרח נאסרו והוצאו להורג בפקודת גאלוס.

גאלוס שנדחק לפינה המשיך את העימות וערך מסע טיהורים בקרב האצילים וקציני הצבא של הפרובינציה, בפקודתו נאסרו אזרחים ואנשי צבא שהואשמו בבגידה והוצאו להורג בהליך מקוצר. היסטוריונים רומאיים בני התקופה מתארים את גאלוס כאדם חלש שהיה חותמת גומי לשאפתנות ובעיקר לאכזריות וחוסר המעצורים של אשתו קונסטנטינה שפעלה מאחרי הקלעים. צעדים אלו ערערו את מעמדו של גאלוס במזרח הרומאי וגם דחפו את קונסטנטיוס לכלל מסקנה כי נדרשת פעולה דרסטית.

הדחתו ומותו

קונסטנטיוס זימן את גאלוס לפגישה. גאלוס שחשד כי סר חינו בחצר האוגוסטוס שלח את אשתו קונסטנטינה על מנת ליישר את ההדורים אך תוכניתו עלתה על שרטון כאשר קונסטנטינה מתה ממחלה בעת המסע חזרה לאיטליה, בשלב זה נותר גאלוס ללא תמיכה מול קונסטנטיוס והתבצר באנטיוכיה אך התפתה לצאת לפגישה עם קונסטנטיוס במערב משנרמז או הובטח לו כי הוא יתמנה לאוגוסטוס לצידו של קונסטנטיוס.

בהגיעו לאיטליה נאסר גאלוס והוצא להורג בפקודת קונסטנטיוס. היסטוריונים רומאיים בני התקופה מספרים כי גורלו של גאלוס נחרץ משהאשים את אשתו קונסטנטינה בתכנון וביצוע מעשים שהיו פסולים בעיני קונסטנטיוס, עם זאת משיצאה הפקודה להוצאתו להורג ניחם קונסטנטיוס על הפקודה וניסה להמתיק את גזר הדין אך אחר את המועד.

לקריאה נוספת

• משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
• אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
• The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קונסטנטיוס גאלוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge page 2-4